Page 3 - etmol 63
P. 3
הרמביי□
והאר״י
מאת יוסף דו
היהדות אי1ה ]]1יוצגת
בדרך אחת בלבד:
לעומת הרמב”□ וחכמי
■מ ■ הבינ״ב שראו
בעיקר את דרכו של
האיש היחיד אל
גאולתו ,קבעה קבלת
האר׳׳׳ כ׳ כל אחד ואחד
אחראי לתיקון ולגאולת
השל□
האדם -תפיסה שקשה מאוד להחזיק בה בעידן החלל. הרמב״ם מייצג בדמותו קווים עיקריים רבים המהווים את
זהירותו המופלגת של הרמב״ם בפרשנות הנסים שבעבר, המיטב שבמסורת ישראל בכל הדורות ,וגדולה רוחנית
וכפירתו בנסים בהווה ובימות המשיח ,מתאימים אף הם שניתן למצאה רק פעם אחת בדורות רבים מאוד .החזרה אל
לספקנות הטבעית של בן המאה שלנו .דחיית הרמב״ם את הרמב״ם וההתרפקות על תורתו יש בהן מידה רבה של
התפיסה הפשטנית של השגחה אלוהית פרטית מתמדת, הצדקה ואף תועלת לגבי כל מי שמבקש ליצור מגע כלשהו
והאפשרויות הרבות לפירוש תורת ההשגחה שלו ,אף הם בין דורנו לבין מסורת ישראל .מעמדו של הרמב״ם כגדול
יש בהם כדי להקל על מי שבא לאמץ את תורת הרמב״ם לפי בעלי ההלכה בימי הביניים ,שפסקיו מכוונים את חייהם של
שומרי מצוות עד היום הזה ,ומעמדו כגדול הפילוסופים
מוסכמות המאה העשרים.
שקמו בימי הביניים ,אינם ניתנים לעירעור.
קשיים בהבנת תורת האד׳י הרמב״ם הוא הפילוסוף היהודי שכבש ,יותר מכל הוגה־
דעות יהודי אחר ,מקום מרכזי בעולם המחשבה והתרבות
בעוד שאין מסך של זרות מפריד בין משנת הרמב״ם לבין של אירופה בימי הבינים ואף בזמן החדש ,וכבודו גדול לא
הקורא המשכיל בן דורנו ,קיים מסך כזה בינו לבין משנתו רק בעיני היהודים אלא גם בעיני לא־יהודים בכל הדורות.
של האר״י ,למרות העובדה שמשנתו של האר״י נוצרה בעיני מבקשי האמנסיפציה היהודים במאה הקודמת הוא
בארץ ישראל ,בצפת ,בתקופה הקרובה הרבה יותר לדורנו נעשה מעין דגל שבשמו ניתן לתאר את גדולתה של מסורת
ישראל לפני הגויים ,ובשמו ניתן לבקש גם אמנסיפציה
ממשנת הרמב״ם -בשלהי המאה הט״ז. לצאצאיו וממשיכי דרכו באירופה במאה הי״ט .לכך נוסף גם
טעמים רבים לה לזרות זו שאנו חשים בפגישתנו עם האופי הרציונליסטי של הגותו ,אשר במאה שעברה נראה
עולמו של האר״י ,מהם חיצוניים ומהם פנימיים ,בעלי היה כאמצעי הנאות להציג את היהדות האמיתית בפני
משמעות רעיונית והיסטורית .בין הטעמים החיצוניים ניתן העולם הלא־יהודי .בכתבי הרמב״ם ניתן להשתמש גם כדי
למנות את העובדה שקבלת האר״י הגיעה אלינו בניסוחה להציג את היהדות כנושאת המורשת של המונותיאיזם -
היבש ,הטכני והמסורבל בידי הרב חיים ויטאל ,תלמידו של
האר״י .ניסוח זה עתיר מינוח מיוחד שפותח בחוגו של אמונת האל היחיד -הטהור ,המקורי ,הבלתי פשרני.
האר״י ,ובייחוד בידי ר׳ חיים ,והיא זרה לחלוטין לאזנו של עולמו של הרמב״ם הוא עולם נוח ,באופן יחסי ,לבן
בן דורנו .השימוש הקבוע בראשי תיבות מוזרים ,בצירופים המאה העשרים לחיות בו ,בהשוואה לעולם ההגות של
מסורבלים ,תערובת המושגים הארמיים מלשון הזוהר וכיו חכמים יהודים אחרים .נוסף לגישה הרציונליסטית והתפיסה
צא באלה -אין בהם כדי לקרב את הקורא בן ימינו לעולמו המונותיאיסטית הצרופה ,הוא דחה מכל וכל את הכישוף
של האר״י .ספריו העיקריים של ר׳ חיים ויטאל -״עץ ואת האסטרולוגיה וכפר בכך שהעולם נברא אך ורק למען
