Page 6 - etmol 63
P. 6

‫תעודות מארי וההתנחלות‬
    ‫אלפי תעודות נמצאו לפני כארבעים שנה על חוף הפרת‬
     ‫ומהן לומדים אנו גם על התיישבות בני ישראל בכנען‬

‫בכנען קדם שלב של כיבוש הארץ‪,‬‬                ‫מאת משה ענבר‬                                        ‫בחפירות בתל חרירי‪ ,‬היא מארי‪,‬‬
‫לדעתם‪ ,‬תהליך התנחלותם של בני‪-‬‬                                                                   ‫שעל הפרת התיכון‪ ,‬שנערכו מאז שנת‬
‫ישראל היה תהליך איטי וממושך‪ ,‬אשר‬       ‫המסופר בספר יהושע כתיאור של‬                              ‫‪ 1933‬נתגלו מימצאים ארכיאולוגים‬
‫הביא רק בהדרגה להשתלטות על‬             ‫התרחשות היסטורית‪ .‬בני ישראל‪,‬‬                             ‫חשובים וביניהם אלפי תעודות כתובות‬
‫הארץ‪ ,‬לעתים בדרכי שלום ולעתים‬          ‫בהנהגתו של יהושע‪ ,‬כבשו את הארץ‬                           ‫בשפה האכדית‪ ,‬שהקדומות בהן הן‬
‫בדרכי מלחמה‪ .‬לאחרונה אף קמו חוק­‬       ‫בסדרה של כיבושים תכופים זה לזה‪,‬‬                          ‫ממחצית האלף השלישי לפני הספירה‬
‫רים‪ ,‬אשר לא זו בלבד שהם שוללים את‬                                                               ‫והמאוחרות מאמצע המאה ה־‪ 18‬לפני‬
‫קיומה של תקופת האבות ואת כיבוש‬           ‫שבסופם הם התנחלו בארץ המובטחת‪.‬‬                         ‫הספירה‪ .‬המרחב הגיאוגרפי המואר‬
‫הארץ על‪-‬ידי בני‪-‬ישראל‪ ,‬אלא הם אף‬       ‫לעומת גישה זו‪ ,‬יש חוקרים אחרים‬                           ‫בתעודות אלו משתרע מהאי תלמון)בח״‬
‫מניחים שבני‪-‬ישראל ברובם המכריע‬         ‫המניחים‪ ,‬שלא היתה כלל ״תקופת הא­‬                         ‫רין( שבמפרץ הפרסי ועד איי כפתור‬
‫כלל לא חדרו לכנען מבחוץ‪ ,‬אלא הם‬        ‫בות״ בהיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬וכי‬                          ‫)כרתים( ואלישה )קפריסין( שבים־‬
‫היו תושבי הארץ‪ ,‬איכרים כנענים‪,‬‬         ‫סיפורי האבות אינם אלא מסורות מאוח­‬                       ‫התיכון‪ :‬מאנשן‪ ,‬בירת עילם‪ ,‬ומשושן‬
‫אשר התמרדו באדוניהם ו״נסוגו״ מת­‬       ‫רות‪ ,‬אשר גובשו בתהליך ספרותי מסו­‬                        ‫שבפרס ועד כניש )כילטפה( וחתושה‬
‫חום שלטונם‪ ,‬והם‪ ,‬ביחד עם קבוצות‬        ‫בך‪ ,‬עד שעוצבו במסגרת של שלושה‬                            ‫)בוע׳אזכויי( שבאסיה הקטנה ועד חצור‬
‫אוכלוסין אחרות‪ ,‬נתלכדו סביב קבוצת‬      ‫דורות‪ ,‬אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬אבי‬
‫עבדים יוצאי מצרים עובדי ה׳‪ .‬מכל אלה‬    ‫שנים‪-‬עשר הבנים‪ ,‬שהם למעשה האבות‬                                                 ‫שבארץ־ישראל‪.‬‬
‫נתגבשה בסופו של דבר היחידה המדי­‬       ‫הקדומים של שבטי ישראל‪ .‬את החומר‬                          ‫התקופה המתוארת בתעודות אלה‬
                                       ‫הקדום שבמסורות אלה יש ליחס‪ ,‬לדעת‬                         ‫היתה תקופה עשירת אירועים ורבת‬
          ‫נית של שנים־עשר השבטים‪.‬‬      ‫חוקרים אלה‪ ,‬לתקופת ההתנחלות‪ .‬לדע­‬                        ‫תהפוכות מדיניות‪ ,‬אשר בהם נטלו חלק‬
                                       ‫תם‪ ,‬חלק קטן מהמסורות שומר‪ ,‬אולי‪,‬‬                         ‫עשרות מלכים גדולים וקטנים‪ ,‬מלכי‬
       ‫שתי השקפות‬                      ‫זכרונות מעומעמים מתקופה הקודמת‬                           ‫ממלכות אדירות ומלכי ערי״ממלכה זעי­‬
                                       ‫לתקופת ההתנחלות‪ .‬חוקרים אלה אף‬                           ‫רות‪ ,‬בתעודות משתקפים הן אירועים‬
‫מסקירת המחקר בתקופה של כארב­‬           ‫אינם מניחים שלהתנחלות בני‪-‬ישראל‬                          ‫מדיניים חובקי עולם והן חיי היום״יום‬
‫עים שנה )‪ (1979-1938‬עולה‪ ,‬כי לפנינו‬                                                             ‫של השכבה השלטת ואף של פשוטי עם‪.‬‬
‫שתי תיאוריות‪ ,‬הרואות קשר בין המצב‬                                                  ‫חפירות מארי‬  ‫תעודות מארי אוצרות בחובן גם‬
‫החברתי־מדיני במארי לבין זה שבכנען‬                                                               ‫מידע רב על שבטים נוודים למחצה‪,‬‬
‫בראשית תולדות ישראל‪ .‬לפי התיאו­‬                                                                 ‫אשר מבחינה אתנית״לשונית יש ליחסם‬
‫ריה של החוקר קיפר‪ ,‬אשר הגיעה‬                                                                    ‫לענף המערבי של העמים השמיים‪,‬‬
‫לכלל גיבושה האחרון אצל קלנגל‪ ,‬הן‬                                                                ‫המכונים בתעודות מתקופת ממלכת אור‬
‫במארי והן במקרא עניין לנו במערכת‬                                                                ‫ג׳ )‪ (2004-2112‬בשם אמורים‪ .‬השפה‬
‫יחסים הנרקמת בין נוודים למחצה‪,‬‬                                                                  ‫האמורית היא ניב שמי צפוני״מערבי‬
‫רועי‪-‬צאן בעלי מוצא אתני משותף‪,‬‬                                                                  ‫הקרוב לעברית‪ ,‬לפיניקית‪ ,‬לאוגרתית‬
‫החודרים‪ ,‬בקילוחים דקים ובגלים‪,‬‬                                                                  ‫ולארמית‪ .‬אין בנמצא טקסטים בשפה‬
‫מהערבה המדברית לארץ היישוב ‪-‬‬                                                                    ‫האמורית והיא ידועה לנו רק ממלים‬
‫לבין יושבי הארץ‪ .‬לפי התיאוריה של‬                                                                ‫בודדות‪ ,‬אשר שורבבו בתוך טקסטים‬
‫החוקר מנדנהול‪ ,‬שגובשה לאחרונה על‪-‬‬
‫ידי גוטוולד‪ ,‬לפנינו מערכת יחסים בין‬                                                                                     ‫כתובים אכדית‪.‬‬
‫שני מרכיבים חברתיים בתוך אוכלוסיה‬                                                               ‫השבטים האמוריים שכנו באזורי‬
‫אחת‪ :‬מצד אחד יושבי הערים ומצד שני‬                                                               ‫הפרת התיכון והפרת העליון‪ ,‬הקשורים‬
‫יושבי הכפר ממוצא אתני מעורב הנשל­‬                                                               ‫במסורת המקראית בראשית תולדות עם‬
‫טים על‪-‬ידי יושבי הערים‪ .‬שתי‬                                                                     ‫ישראל‪ .‬ואכן‪ ,‬מראשית המחקר בתעו­‬
‫התיאוריות גוזרות גזרה שווה בין‬                                                                  ‫דות מארי עמדו החוקרים על ההשלכות‬
‫השבטים האמוריים במארי לבין בני‪-‬‬                                                                 ‫שיש בגילוי זה על שתי תקופות קדומות‬
‫ישראל בכנען‪ .‬בשתיהן משמשת החב­‬                                                                  ‫בתולדות ישראל‪ :‬תקופת האבות ותקו­‬
‫רה הדו‪-‬צורנית במארי ברבע הראשון‬                                                                 ‫פת ההתנחלות בכנען‪ .‬שתי התקופות‬
‫של האלף השני לפני הספירה כהשוואה‬                                                                ‫האלה הן התקופות‪ ,‬אשר לגביהן קיי­‬
‫לחברה הדו‪-‬צורנית בכנען ברבע האח­‬                                                                ‫מים חילוקי הדעות הגדולים ביותר‬
‫רון של האלף השני לפני הספירה‪ ,‬אך‬                                                                ‫בקרב חוקרי המקרא וקדמוניות ישראל‪.‬‬
‫הן נבדלות בכך‪ ,‬שהאחת רואה לפניה‬                                                                 ‫"יש מבין החוקרים המקבלים את המסו­‬
‫התפתחות פנימית והשניה רואה התפת­‬                                                                ‫פר בספר בראשית כתיאור היסטורי‪:‬‬
‫חות‪ ,‬הנגרמת על״ידי חדירת גורם זר‬                                                                ‫משפחת אברהם מוצאה מארם נהרים‪,‬‬
                                                                                                ‫היא היגרה לכנען ובה נדדה עם צאנה‬
                               ‫מבחוץ‪.‬‬                                                           ‫בין הערים הכנעניות‪ ,‬עד שנאלצה‪,‬‬
‫עוד קודם לתחילת המחקר‬                                                                           ‫בעקבות הרעב‪ ,‬לרדת מצרימה‪ .‬באשר‬
‫הארכיאולוגי המודרני של ארץ‪-‬ישראל‬                                                                ‫לתקופת ההתנחלות‪ ,‬הרי יש לקבל את‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11