Page 11 - etmol 63

‫הקהל בפתיחת התחנה‬ ‫״כיעור לשוני״‬

‫בוע השלישי של אפריל ‪ .1936‬צרות‬ ‫המלא לא נזכר עוד בשידורי הרדיו‬ ‫בימים הבאים רגש וגעש היישוב‬
‫חדשות‪ ,‬כידוע‪ ,‬משכיחות את הצרות‬ ‫המנדאטורי‪ .‬אבל הקריינים היהודיים‬ ‫היהודי סביב פרשת ה״אי״‪ .‬הכל גילגלו‬
‫הישנות‪ .‬וכך בדיוק קרה ב‪ 19-‬באפריל‪.‬‬ ‫מצאו דרכים משלהם להתגבר על האי­‬ ‫בלשונם את ההברה הקצרה הזאת‪ ,‬ולא‬
‫באותו יום פרצו מהומות‪-‬דמים ביפו‪,‬‬ ‫סור‪ :‬הם השמיעו שירים בהם נזכר‬ ‫היה איש ‪ -‬כך נדמה ‪ -‬שלא פסל את‬
‫שהתפתחו במהרה ל״מאורעות״ או‬ ‫הצירוף ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובנוסף לכך‬ ‫הפתרון הבריטי הזה לבעיית שמה של‬
‫ל״מרד הערבי״ של ‪ .1939-1936‬פרשת‬ ‫השתמשו ללא‪-‬הרף בתיבה ״הארץ״‬ ‫הארץ‪ .‬עתוני הארץ )העבריים( מלאו‬
‫ה׳׳אי״‪ ,‬שהסעירה כל‪-‬כך את הרוחות‬ ‫בבואם לדבר על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מעין‬ ‫מכתבים למערכת‪ ,‬שיצאו נגד ההסדר‪,‬‬
‫בשני הצדדים במחצית הראשונה של‬ ‫שם‪-‬חיבה לשם המלא‪ ,‬שלא הוזכר‪.‬‬ ‫שהוא לדעת אחד הכותבים ״כיעור‬
‫לשוני״ שאין להשמיעו בקול רם‪ .‬צ‪.‬‬
‫אפריל‪ ,‬נשכחה במהרה‪.‬‬ ‫מפלשתינה השתדלו להתרחק‪.‬‬ ‫גבריאלי מירושלים קרא להחרים את‬
‫הפולמוס הזה נקטע באיבו כבר בש‪-‬‬ ‫שידורי הרדיו בשל השימוש ב־א״י‪ .‬ד‪.‬‬
‫ברוך הביע את פליאתו היאך הסכימו‬
‫א״י או ארץ ישראל‬ ‫העובדים היהודיים ברדיו ל״תיקון״‪,‬‬
‫ואילו אשר שוורץ מתל׳אביב ציין כי‬
‫עתוני אותם ימים הקדישו מקום לוויכוח בעניין א״י המקוצרת או‬ ‫״ראויים הדברי שייאמרו בפעם המאה־‬
‫ארץ־ישראל השלמה‪ ...‬״העולם״ מ*‪ 23‬באפריל ‪ 1936‬פירסם את חליפת‬ ‫ואחת‪ :‬לנו אין הארץ הזאת פלשתינה כי‬

‫המכתבים הבאה‪:‬‬ ‫אם רק ארץ־ישראל‪.‬״‬
‫מר משה זכרין‪ ,‬הדר בשכונת מונטיפיורי על‪-‬יד תל‪-‬אביב פנה ב‪3-‬‬ ‫תם השבוע הראשון של אפריל ‪1936‬‬
‫ועדיין היתה הסערה בעיצומה‪ .‬ב״‪9‬‬
‫לאפריל לנציב העליון במכתב זה‪:‬‬ ‫באפריל הופיע בתוספת הערב של‬
‫הוד מעלתך!‬ ‫״הארץ״ מכתב גלוי ״לחברי ועדת‬
‫ההנהלה‪ ,‬הקריינים‪ ,‬המרצים‪ ,‬המנגנים‬
‫אני החתום מטה משה זכרין נתין הארץ הזאת ותושב שכונת‬ ‫והמזמרים לרדיו הפלשתינאי״א״י״‪.‬‬
‫מונטיפיורי על יד תל‪-‬אביב‪ ,‬מרהיב עוז בנפשי לפנות להוד מעלתו‬ ‫כותבו היה המחנך והעסקן הוותיק א‪.‬מ‪.‬‬
‫ולהטרידו בשאלה קטנה והנני תקוה שהוד מעלתו ברוב חסדו יענה לי‬ ‫ברכיהו‪ ,‬והוא קבל על כך ששליטי‬
‫הארץ‪ ,‬האנגלים‪ ,‬הבטיחו לסייע ליהו­‬
‫עליה‪.‬‬ ‫דים בהקמת מולדתם החדשה‪ ,‬ששפתה‬
‫היא עברית‪ ,‬ועתה נקלענו למצב‬
‫השאלה היא שכסף הארץ הזאת‪ ,‬הן בניר והן במטבעות‪ ,‬נושא עליו‬ ‫שמכריחים אותנו להשתמש‪ ,‬כשם‬
‫את שם הארץ הזאת בשפת עבר כפלשתינא )א״י( וכמו כן תפשתי‬ ‫הארץ שלנו‪ ,‬בפלשתינה״א״י‪ ,‬״צירוף‬
‫ומצאתי שמודעות הממשלה של הארץ הזאת בשפת עבר נושאות‬ ‫משונה ומעורר בחילה״‪ .‬מה יש לעשות‪,‬‬
‫לדעת הכותב? יש להיאבק נגד הגזירה‪,‬‬
‫עליהן את שם הארץ הזאת כפלשתינא )א״י(‪.‬‬ ‫ואם אין בידינו להתגבר על המכשלה‪,‬‬
‫אסיר תודה אהיה להוד מעלתו אם יועיל לפרש לי את מובן שתי‬
‫מן הראוי ״להתרחק מן הכיעור הזה״‪.‬‬
‫האותיות אלף יוד בין סוגרים אחרי מלת פלשתינא‪ ,‬דהיינו‪) ,‬א״י(‪.‬‬ ‫גם מוסדות היישוב נדרשו לבעיה‪.‬‬
‫מר וברין קבל מהמזכיר הראשי מודי תשובה זו מ־‪ 14‬לאפריל‪:‬‬ ‫לאחר שורה של דיונים פנימיים ושיחות‬
‫אדוני!‬ ‫עם פקידים בריטיים‪ ,‬נוסחה מחאה‪,‬‬
‫שנמסרה על־ידי יצחק בן־צבי ואברהם‬
‫נצטויתי לאשר את קבלת מכתבך מיום ‪ 3‬באפריל‪ ,1936 ,‬ולהודיעך‬ ‫קצנלסון מהנהלת הוועד הלאומי לנציב‬
‫כי האותיות א״י הבאות לאחר השם פלשתינה במסמכים רשמיים‬ ‫העליון ווקופ‪ ,‬ב־‪ 9‬באפריל‪ .‬וזה דבר‬
‫ובמטבעות הן ראשי תבות של המלים העבריות שפירושן ארץ־ישראל‪.‬‬ ‫המחאה‪ :‬״מתוך אכזבה עמוקה ורגש‬
‫של עלבון קיבל היישוב היהודי בכלל‬
‫וציבור המאזינים של הרדיו בפרט‪,‬‬
‫את השינוי שחל במסירת השם פלש״‬
‫תינה״ארץ־ישראל בשירות הרדיו‬
‫הארצישראלי‪ ,‬אשר הוחלף בשם‬
‫פלשתינה־אי‪ .‬הציבור היהודי אף פעם‬
‫לא השלים עם השם ׳פלשתינה׳ כשם‬
‫עיקרי שעליו נוספים ראשי־התיבות‬
‫א״י‪ ,‬במקום השם ההיסטורי״המקורי‬
‫ארץ־ישראל‪ ,‬שנשמר בכל הדורות‪,‬‬
‫ובשעתו מחה נמרצות נגד זה‪ .‬על אחת‬
‫כמה וכמה אין הוא יכול להשלים עם זה‬
‫שהשם ארץ־ישראל יוחלף גם בעל־פה‬

‫באיזה צליל מגוחך ובלתי מובן‪ :‬אי״‪.‬‬

‫במקום א״י ‪ -‬הארץ‬

‫הבריטים קיבלו את המחאה‪ ,‬אבל את‬
‫החלטתם לא שינו ושם ארץ־ישראל‬

‫‪11‬‬