Page 10 - etmol 63

‫מאת מרדכי נאור‬ ‫מלחמת ה־אי‬

‫לפני חמישים שנה החלו שידורי הרדיו ומייד‬
‫פרץ ויכוח כיצד תיקרא הארץ בעברית‬

‫יחיה לעולם בפי היהודים ובשפה העב­‬ ‫שונים של הממשלה‪ ,‬ובכל מקום תבע‬ ‫ב״‪ 30‬במארס ‪ 1936‬נפל דבר בארץ*‬
‫רית״‪.‬‬ ‫להחיל מיד את האיסור‪.‬‬ ‫ישראל‪ :‬הנציב העליון סר ארתור ווקופ‬
‫חנך רשמית את תחנת השידור‬
‫האנגלים‪ ,‬שליטי הארץ בעת ההיא‪,‬‬ ‫״לשבור את הרדיו״‬ ‫הארצישראלית‪ ,‬ששידרה בשלוש שפות‬
‫התלבטו כיצד לנהוג ותרו אחרי פתרון‬ ‫)אנגלית‪ ,‬עברית וערבית( מירושלים‪.‬‬
‫מהיר לבעיה‪ .‬הפתרון שהעלו‪ :‬הזכרת‬ ‫העתונות הערבית יצאה בזעם על‬ ‫באנגלית נקראה התחנה ״ג׳רוזלם קו״‬
‫הצירוף ״ארץ‪-‬ישראל״ תיאסר ברדיו‬ ‫הזכרת שמה העברי של הארץ ועל עצם‬ ‫לינג״)ירושלים קוראת(‪ ,‬בעברית ״קול‬
‫הארצישראלי‪ ,‬ובמקומו אפשר יהיה‬ ‫השידורים בעברית ולא הירפתה מהנו­‬ ‫ירושלים״ ובערבית ״הונא אל״קודס״‬
‫לומר ״פלשתינה‪-‬א״י״‪ .‬״מה יש?״ הית­‬ ‫שא ימים רבים‪ .‬העיתון ״א‪-‬דיפאע״‬
‫מם פקיד אנגלי אחד‪ ,‬״הרי עזם זה‬ ‫קבל על כך שבפעם הראשונה בהיסטו­‬ ‫)כאן ירושלים(‪.‬‬
‫מקובל עליכם היהודים מזה יותר‬ ‫ריה נישאת השפה העברית ‪ -‬״לשון‬ ‫בעיות לשון ושפה העיבו על שמיה‬
‫מעשר שנים‪ .‬כך אנו מכנים את הארץ‬ ‫זרה ומוזרה שהפוליטיקה נתנה לה‬ ‫של התחנה החדשה כבר למחרת היוול­‬
‫בכל המסמכים הרשמיים וכך גם מוטבע‬ ‫מקום בארץ ערבית טהורה״ ‪ -‬מירוש­‬ ‫דה‪ .‬שכן‪ ,‬ב־‪ 31‬במארס עוררו ערביי‬
‫על המטבעות ושטרות הכסף שהוכנסו‬ ‫לים‪ ,‬דבר המסכן‪ ,‬לדעת העיתון‪ ,‬את‬ ‫הארץ‪ ,‬ובראשם מנהיגם חג׳ אמין אל־‬
‫האוכלוסיה הערבית כולה‪ .‬עיתון ערבי‬ ‫חוסייני‪ ,‬המופתי של ירושלים‪ ,‬קול‬
‫לשימוש בשנת ‪ .1927‬״‬ ‫נוסף‪ ,‬״א‪-‬ליווא״‪ ,‬קרא חמס על הזכרת‬ ‫זעקה‪ ,‬לאחר שקרייני התחנה ״העזו״‬
‫ב‪ 2-‬באפריל נכנסה ההוראה לתוק­‬ ‫ארץ‪-‬ישראל בעברית וטען‪ ,‬כי ״השם‬ ‫להשמיע ברדיו את שם הארץ בעברית‬
‫פה‪ .‬הערבים עלצו והיהודים התמלאו‬ ‫הזה עורר קצף בלב השומעים הערבים‪,‬‬
‫רוגז‪ .‬״רצוי לברר מי הוא זה שהחליט‬ ‫עד שרבים מהם כמעט שברו את מכשי­‬ ‫‪ -‬ארץ־ישראל‪.‬‬
‫להנהיג את השטות הזאת‪,‬״ כתב ״הבו­‬ ‫כבר בשידור הפתיחה השמיע המתו­‬
‫קר״‪ ,‬ואילו עיתון הפועלים ״דבר״ יצא‬ ‫רי הרדיו שלהם״‪.‬‬ ‫רגמן הראשי לעברית של הממשלה‪,‬‬
‫נגד ויתוריו של השלטון הארצישראלי‬ ‫העתונות העברית התייצבה כאיש‬ ‫יצחק עבאדי‪ ,‬בדברי התרגום שלו את‬
‫וחששותיו מפני כל הערה נפסדת‬ ‫אחד להגנת השם המשודר‪ .‬״הבוקר״‬ ‫דבר ״ממשלת פלשתינה‪-‬ארץ‪-‬ישראל״‬
‫הנשמעת מפי הערבים‪ .‬״כי הנה כבר‬ ‫כתב‪ ,‬כי השם ״ארץ‪-‬ישראל״‪ ,‬כשם‬ ‫ובעקבותיו הלכו גם קרייני התחנה‬
‫אתמול ‪ -‬כתב העתון ‪ -‬למחרת היום של‬ ‫הארץ‪ ,‬קדם לכל השמות האחרים‪ ,‬כמו‬ ‫היהודים‪ .‬המופתי הירושלמי פעל בתקי­‬
‫המחאה ה׳אידיוטית׳‪ ,‬שונה סדר הימים‬ ‫פלשתין ופלשתינה‪ ,‬הוא ״שם עברי‬ ‫פות רבה‪ .‬הוא פנה לממשלת המנדט‬
‫הראשונים וארץ‪-‬ישראל נקראת עתה‬ ‫עתיק‪ ,‬וזכותו כזכות ירושלים וחברון‪,‬‬ ‫ותבע לאסור על היהודים להשמיע את‬
‫על גלי הרדיו בשם שאיננו שם כלל ‪-‬‬ ‫עזה ויפו‪ ,‬עמק יזרעאל והגליל‪ ,‬וכמוהם‬ ‫הצירוף ״ארץ‪-‬ישראל״ ברדיו‪ .‬במהלך‬
‫אותו יום ערך כמה ביקורים במשרדים‬
‫אי״‪.‬‬

‫‪10‬‬