Page 10 - etmol 63
P. 10

‫מאת מרדכי נאור‬                          ‫מלחמת ה־אי‬

                                        ‫לפני חמישים שנה החלו שידורי הרדיו ומייד‬
                                             ‫פרץ ויכוח כיצד תיקרא הארץ בעברית‬

‫יחיה לעולם בפי היהודים ובשפה העב­‬       ‫שונים של הממשלה‪ ,‬ובכל מקום תבע‬        ‫ב״‪ 30‬במארס ‪ 1936‬נפל דבר בארץ*‬
                                 ‫רית״‪.‬‬                  ‫להחיל מיד את האיסור‪.‬‬  ‫ישראל‪ :‬הנציב העליון סר ארתור ווקופ‬
                                                                              ‫חנך רשמית את תחנת השידור‬
‫האנגלים‪ ,‬שליטי הארץ בעת ההיא‪,‬‬               ‫״לשבור את הרדיו״‬                  ‫הארצישראלית‪ ,‬ששידרה בשלוש שפות‬
‫התלבטו כיצד לנהוג ותרו אחרי פתרון‬                                             ‫)אנגלית‪ ,‬עברית וערבית( מירושלים‪.‬‬
‫מהיר לבעיה‪ .‬הפתרון שהעלו‪ :‬הזכרת‬         ‫העתונות הערבית יצאה בזעם על‬           ‫באנגלית נקראה התחנה ״ג׳רוזלם קו״‬
‫הצירוף ״ארץ‪-‬ישראל״ תיאסר ברדיו‬          ‫הזכרת שמה העברי של הארץ ועל עצם‬       ‫לינג״)ירושלים קוראת(‪ ,‬בעברית ״קול‬
‫הארצישראלי‪ ,‬ובמקומו אפשר יהיה‬           ‫השידורים בעברית ולא הירפתה מהנו­‬      ‫ירושלים״ ובערבית ״הונא אל״קודס״‬
‫לומר ״פלשתינה‪-‬א״י״‪ .‬״מה יש?״ הית­‬       ‫שא ימים רבים‪ .‬העיתון ״א‪-‬דיפאע״‬
‫מם פקיד אנגלי אחד‪ ,‬״הרי עזם זה‬          ‫קבל על כך שבפעם הראשונה בהיסטו­‬                               ‫)כאן ירושלים(‪.‬‬
‫מקובל עליכם היהודים מזה יותר‬            ‫ריה נישאת השפה העברית ‪ -‬״לשון‬         ‫בעיות לשון ושפה העיבו על שמיה‬
‫מעשר שנים‪ .‬כך אנו מכנים את הארץ‬         ‫זרה ומוזרה שהפוליטיקה נתנה לה‬         ‫של התחנה החדשה כבר למחרת היוול­‬
‫בכל המסמכים הרשמיים וכך גם מוטבע‬        ‫מקום בארץ ערבית טהורה״ ‪ -‬מירוש­‬       ‫דה‪ .‬שכן‪ ,‬ב־‪ 31‬במארס עוררו ערביי‬
‫על המטבעות ושטרות הכסף שהוכנסו‬          ‫לים‪ ,‬דבר המסכן‪ ,‬לדעת העיתון‪ ,‬את‬       ‫הארץ‪ ,‬ובראשם מנהיגם חג׳ אמין אל־‬
                                        ‫האוכלוסיה הערבית כולה‪ .‬עיתון ערבי‬     ‫חוסייני‪ ,‬המופתי של ירושלים‪ ,‬קול‬
                ‫לשימוש בשנת ‪ .1927‬״‬     ‫נוסף‪ ,‬״א‪-‬ליווא״‪ ,‬קרא חמס על הזכרת‬     ‫זעקה‪ ,‬לאחר שקרייני התחנה ״העזו״‬
‫ב‪ 2-‬באפריל נכנסה ההוראה לתוק­‬           ‫ארץ‪-‬ישראל בעברית וטען‪ ,‬כי ״השם‬        ‫להשמיע ברדיו את שם הארץ בעברית‬
‫פה‪ .‬הערבים עלצו והיהודים התמלאו‬         ‫הזה עורר קצף בלב השומעים הערבים‪,‬‬
‫רוגז‪ .‬״רצוי לברר מי הוא זה שהחליט‬       ‫עד שרבים מהם כמעט שברו את מכשי­‬                               ‫‪ -‬ארץ־ישראל‪.‬‬
‫להנהיג את השטות הזאת‪,‬״ כתב ״הבו­‬                                              ‫כבר בשידור הפתיחה השמיע המתו­‬
‫קר״‪ ,‬ואילו עיתון הפועלים ״דבר״ יצא‬                           ‫רי הרדיו שלהם״‪.‬‬  ‫רגמן הראשי לעברית של הממשלה‪,‬‬
‫נגד ויתוריו של השלטון הארצישראלי‬        ‫העתונות העברית התייצבה כאיש‬           ‫יצחק עבאדי‪ ,‬בדברי התרגום שלו את‬
‫וחששותיו מפני כל הערה נפסדת‬             ‫אחד להגנת השם המשודר‪ .‬״הבוקר״‬         ‫דבר ״ממשלת פלשתינה‪-‬ארץ‪-‬ישראל״‬
‫הנשמעת מפי הערבים‪ .‬״כי הנה כבר‬          ‫כתב‪ ,‬כי השם ״ארץ‪-‬ישראל״‪ ,‬כשם‬          ‫ובעקבותיו הלכו גם קרייני התחנה‬
‫אתמול ‪ -‬כתב העתון ‪ -‬למחרת היום של‬       ‫הארץ‪ ,‬קדם לכל השמות האחרים‪ ,‬כמו‬       ‫היהודים‪ .‬המופתי הירושלמי פעל בתקי­‬
‫המחאה ה׳אידיוטית׳‪ ,‬שונה סדר הימים‬       ‫פלשתין ופלשתינה‪ ,‬הוא ״שם עברי‬         ‫פות רבה‪ .‬הוא פנה לממשלת המנדט‬
‫הראשונים וארץ‪-‬ישראל נקראת עתה‬           ‫עתיק‪ ,‬וזכותו כזכות ירושלים וחברון‪,‬‬    ‫ותבע לאסור על היהודים להשמיע את‬
‫על גלי הרדיו בשם שאיננו שם כלל ‪-‬‬        ‫עזה ויפו‪ ,‬עמק יזרעאל והגליל‪ ,‬וכמוהם‬   ‫הצירוף ״ארץ‪-‬ישראל״ ברדיו‪ .‬במהלך‬
                                                                              ‫אותו יום ערך כמה ביקורים במשרדים‬
                                  ‫אי״‪.‬‬

                                                                              ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15