Page 7 - etmol 63

‫תעודה ממארי‬ ‫מורכב וממושך המתחלק בין אזורי‬ ‫הגיע המחקר המקראי הביקורתי‪ ,‬על‬
‫הארץ השונים‪ ,‬אשר לכל אחד מהם‬ ‫סמך שיקולים ספרותיים*היסטוריים‪,‬‬
‫ישראל בעבר הירדן המזנרבי בבת אחת‪,‬‬ ‫הייתה היסטוריה התיישבותית מיוחדת‬ ‫למסקנה‪ ,‬שאין לקבל את המסופר בספר‬
‫הרי הארכיאולוגיה מלמדת‪ ,‬כי לא כך‬ ‫לו‪ ,‬שהוכתבה על‪-‬ידי התנאים‬ ‫יהושע על אופן כיבוש הארץ על׳ידי‬
‫היו פני‪-‬הדברים‪ .‬דרך משל‪ ,‬תהליך‬ ‫הגיאוגרפיים‪ ,‬המדיניים‪ ,‬החברתיים‬ ‫בני־ישראל בהנהגת יהושע והתנחלותם‬
‫ההתנחלות בנחלות בנימין‪ ,‬אפרים‪,‬‬ ‫בה כאמת היסטורית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כותב‬
‫מנשה וזבולון ראשיתו במאה ה‪- 13-‬‬ ‫והדמוגרפיים של נחלתו‪.‬‬ ‫וולהאוזן בעניין זה בערך ״ישראל״‬
‫תחילת המאה ה‪ 12-‬לפני הספירה‪ ,‬בעוד‬ ‫לפי המתואר בספר יהושע כבשו בני‪-‬‬ ‫במהדורה התשיעית של האנציקלופדיה‬
‫אשר בנחלות שמעון ויששכר הוא לא‬ ‫ישראל בהנהגת יהושע תחילה את ירי­‬
‫התחיל לפני תקופת המלוכה‪ ,‬היינו סוף‬ ‫חו ואת העי‪ ,‬אחר‪-‬כך פנו למסע כיבו­‬ ‫בריטניקה משנת ‪:1881‬‬
‫המאה ה‪ 11-‬ותחילת המאה ה‪ 10-‬לפני‬ ‫שים בדרום וכבשו בין היתר את לכיש‪,‬‬ ‫״ספר יהושע מתאר את כיבוש ארץ־‬
‫וסיימו את כיבושיהם במסע לצפון‬ ‫ישראל המערבית‪ ,‬כמפעל משותף של‬
‫הספירה‪.‬‬ ‫ששיאו היה בכיבוש העיר חצור‪ .‬והנה‬ ‫כל השבטים יחדיו‪ ,‬המוצגים‪ ,‬לאחר‬
‫י‪ .‬פינקלשטיין‪ ,‬מאוניברסיטת תל‪-‬‬ ‫מלמדת אותנו הארכיאולוגיה כי יריחו‬ ‫שהתושבים המקוריים הושמדו‪ ,‬כמי‬
‫אביב‪ ,‬מסכם את הנתונים הארכיאולו­‬ ‫לא היתה עיר מבוצרת בתקופה הכ­‬ ‫שמניחים את הארץ חסרת הבעלים‬
‫נענית המאוחרת‪ ,‬אלא ישוב קטן‪ ,‬והעיר‬ ‫לרגלי יהושע כדי שיוכל לחלק אותה‬
‫גיים של תקופת הביבוש‪:‬‬ ‫כלל לא היתה קיימת בתקופה זו‪ .‬ועוד‪:‬‬ ‫בגורל ביניהם )יהושע יא ‪ ,23-16‬כא‬
‫״הולך וגדל מספרם של האתרים‬ ‫בעוד שלכיש נהרסה בתחילת המחצית‬ ‫‪ .(43-41‬אך זוהי הכללה ׳שיטתית׳ העו­‬
‫המזוהים בבטחה‪ ,‬שמוזכרים בפרשת‬ ‫השניה של המאה ה‪ 12-‬לפני הספירה‪,‬‬ ‫מדת בניגוד לעובדות הידועות לנו ממ­‬
‫הביבוש‪ ,‬בהם אין מימצא מתקופת‬ ‫הרי חצור נהרסה לפניה‪ ,‬לא יאוחר‬ ‫קור אחר‪ ,‬שכן יש בידינו תיאור של‬
‫הברונזה המאוחרת )במאות ה‪13-14-‬‬ ‫מאמצע המאה ה‪ 13-‬לפני הספירה‪ .‬ובא­‬ ‫כיבוש ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬משופטים א׳‪,‬‬
‫לפני הספירה(; בחבלים הכנעניים‬ ‫שר לתהליך ההתנחלות‪ ,‬בעוד אשר לפי‬ ‫המתנהל במקביל לספר יהושע‪ .‬הוא אכן‬
‫הצפופים‪ ,‬שנכבשו כביכול‪ ,‬אין כמעט‬ ‫המסופר בספר יהושע התנחלו בני‪-‬‬ ‫יותר קצר ויותר שטחי‪ ,‬אך הוא יותר‬
‫התנחלות ישראלית בתקופת הברזל א׳‬ ‫היסטורי בדרך שבו הוא מתאר את‬
‫)במאות ה‪ 11-12-‬לפני הספירה(‪ ,‬בעוד‬ ‫מפת מארי והארצות השכנות‬ ‫הנושא‪ ...‬כל מה שהוכנע במובן המדו‪-‬‬
‫שבאזורי ההתנחלות בהר‪ ,‬שבהם חל‬ ‫ייק של המלה הזו היה הארץ ההררית‪,‬‬
‫המהפך היישובי הגדול באותה עת‪ ,‬יש‬ ‫בייחוד החלק ההררי הדרומי של הר‪-‬‬
‫רק מעט אתרים כנעניים‪ :‬אין כמעט‬ ‫אפרים )יהושע יז ‪ .(18-14‬אולם אפילו‬
‫עדויות להתיישבות ישראלית מיידית‬ ‫כאן‪ ,‬הכנענים שמרו בבעלותם ערים לא‬
‫על חורבות הערים הכנעניות שנהרסו‪:‬‬
‫העדויות הכרונולוגיות מלמדות כי‬ ‫מעטות‪ ,‬כדוגמת יבוס‪ ,‬שכם‪ ,‬תבץ״‪.‬‬
‫המרכזים הכנעניים לא נפגעו בעת וב­‬ ‫מסקנות המחקר הארכיאולוגי המוד­‬
‫עונה אחת‪ ,‬אלא במשך זמן ארוך‪ .‬כיום‬ ‫רני עולות בקנה אחד עם מסקנות מחקר‬
‫ברור כי בשעה שתהליך ההתנחלות‬ ‫המקרא הביקורתי‪ :‬אין לפנינו‪ ,‬לאמיתו‬
‫בהר כבר היה בעיצומו עדיין ניצבו‬ ‫של דבר‪ ,‬מעשה של כיבוש הארץ ולאח­‬
‫ריו התנחלות בה‪ ,‬אלא לפנינו תהליך‬
‫ערים כנעניות‪ ,‬כמו לכיש‪ ,‬על תילן״‪.‬‬
‫ראשית ההתנחלות של בני ישראל‪,‬‬
‫לדעת הארכיאולוג משה כוכבי‪ ,‬היתה‬
‫בחבלי ארץ בלתי מיושבים או מיושבים‬
‫בדלילות‪ .‬ראשוני הבאים התיישבו‬
‫במספר לא גדול של ישובים זעירים‪,‬‬
‫אשר היו פזורים על פני שטחים נרח­‬
‫בים‪ .‬מבנה הישובים ומיקומם מלמד‪ ,‬כי‬
‫יושביהם היו במוצאם נוודים למחצה‪,‬‬
‫אשר המשיכו לבסס את כלכלתם על‬
‫גידול בעלי‪-‬חיים‪ .‬עם הזמן השתנה‬
‫מבנה היישוב למבנה המותאם למי‬
‫שכלכלתו מבוססת בעיקרה על חקל­‬
‫אות‪ .‬היישובים מנו‪ ,‬לפי הערכה‪ ,‬בין‬
‫‪ 100‬ל‪ 200-‬נפש‪ ,‬אולי בני חמולה אחת‪.‬‬
‫בהסתמך על מספר היישובים בנחלאות‬
‫השבטים אפשר להעריך‪ ,‬כי לפני תקו­‬
‫פת המלוכה מנה למשל‪ ,‬שבט בנימין‬
‫כאלפיים עד שלושת‪-‬אלפים נפש‪ ,‬בעוד‬
‫אשר שבט מנשה מנה כעשרים אלף‬