Page 4 - etmol 63

‫הרמב״ם ־־ מדליון מתקופת הרנסנס‪ ,‬אין בטחון שזו דמות הרב הנודע‬ ‫חיים״ ו״ספר השערים״ ‪ -‬הם כספר החתום לפני הקורא‬
‫שאינו מומחה במינוח הקבלי‪.‬‬
‫באותה צורה‪ ,‬תיקון גורלה של האומה‪ ,‬שיחרורה משיעבוד‬
‫האומות והחזרתה לארצה אינו אלא שלב לקראת הקלת‬ ‫חשובים מן הטעמים החיצוניים ‪ -‬הטעמים הפנימיים‪.‬‬
‫הדרך אל השלמות הדתית העליונה‪ ,‬בה ניצב האדם בבדידו­‬ ‫למרות המרד שמרד דורנו במוסכמות הדורות הקודמים‪,‬‬
‫עדיין שרירה וקיימת הנחה יסודית אחת‪ ,‬שקבעוה מוריה‬
‫תו‪.‬‬ ‫של חכמת ישראל בראשית המאה הי״ט‪ :‬המיסטיקה היהו­‬
‫המיסטיקה‪ ,‬כפי שנאמר לעיל‪ ,‬בחרה בעניינים רבים‬ ‫דית‪ ,‬ובייחוד הקבלה‪ ,‬היא בבחינת ״חשכת ימי הבינים״‪,‬‬
‫בדרך מנוגדת לזו של הפילוסופיה‪ ,‬אך אותו כלל ניתן‬ ‫יוצריה הם ״מורדי אור״‪ ,‬והעיסוק בה מייצג התרחקות מן‬
‫להיאמר גם לגבי מרבית המקובלים בתקופה שקדמה להא‪-‬‬ ‫העולם המודרני‪ ,‬הראציונאליסטי‪ ,‬והשתקעות בחזיונות*‬
‫ר״י‪ ,‬לרבות ספר הזוהר‪ .‬אין ספק שבספרות הקבלה‪,‬‬ ‫תעתועים ובהבלי שווא‪ ,‬באמונות תפלות‪ ,‬מעשה כשפים‬
‫ובמיוחד ב״זוהר״‪ ,‬מוצאים אנו עיון רב יותר בשאלות‬ ‫וכדומה‪ .‬בדור האחרון‪ ,‬הודות למפעלם של חוקרי הקבלה‪,‬‬
‫הגורליות של האומה בכללה‪ ,‬בשאלות גלות וגאולה‪ ,‬משי­‬ ‫ובראשם גרשום שלום וישעיה תשבי‪ ,‬הוקהתה במקצת‬
‫חיות ותחיית המתים‪ ,‬חישובי קץ ולהט משיח‪ ,‬מאשר ברוב‬ ‫חריפותה של דעה קדומה זו ורבים כיום מכירים בחשיבותה‬
‫תחומי ההגות היהודית בימי הביניים‪ .‬ואולם‪ ,‬למרות ריבויו‬ ‫ההיסטורית של המיסטיקה היהודית כבונה ערכים‪ ,‬כמייצגת‬
‫של חומר זה‪ ,‬עדיין רבים הם המקובלים שכתבו חיבורים‬ ‫דינמיות וחיוניות בעולמה של היהדות בימי הביניים‪ .‬אך‬
‫מקיפים בלי להיזקק לשאלות אלה כלל‪ ,‬ואילו אחרים‬ ‫עדיין הקסם שקוסמת הקבלה לחלק מהציבור הוא מעין קסם‬
‫שעסקו בכך ‪ -‬עסקו בכך כתחום משני בעיונם‪ .‬ואולם לא‬ ‫אקזוטי‪ ,‬שכל כוחו דווקא בריחוק ובזרות‪ ,‬ולא בקירבה‬
‫בצד הכמותי עיקר ענייננו‪ ,‬אלא באיכותם של דברים‪,‬‬
‫במגמת פניהם של הוגי הדעות‪ .‬קשה לפקפק בקביעתו של‬ ‫ובהזדהות‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלום כי עיקר עניינם של המקובלים בדורות הראשונים‬ ‫כל תחום במחשבה היהודית יש בו דבר שניתן לקבלו‬
‫היה ב״סוד הראשית״ ולא ב״סוד האחרית״‪ ,‬המיסטיקן חתר‬ ‫כשייך ורב־משמעות לימינו אלה‪ .‬כל הבעת דעה של בן‬
‫ליצירתו של סולם שבו יוכל לחזור אל השורש‪ ,‬אל המצי­‬ ‫זמננו מהו ה״עיקר״ בתורת הרמב״ם או בתורת הוגה דעות‬
‫אות שקדמה לפירוד ולריבוי‪ ,‬ולחזור ולהידבק באחדות‬ ‫אחר‪ ,‬פרי התרשמות ובחירה הן מתוך כתביו והן מתוך‬
‫האלוהית המקורית‪ .‬דרך זו של חזרה אל מה שקדם‬ ‫המחקרים עליו‪ ,‬ודאי שאין בה משום פסיקה בעלת תוקף‬
‫להשתלשלות המיסטית של מעשה בראשית היא דרך היחיד‬ ‫מחקרי‪ .‬אולם למרות הסתייגות זו‪ ,‬דומה שניתן לומר כי‬
‫ולא דרך הציבור או האומה‪ :‬אין בה מן היסוד המשיחי כשם‬ ‫במשנת הרמב״ם‪ ,‬הדרגה העליונה אליה חותר הרמב״ם ‪-‬‬
‫שאין בה מן היסוד הלאומי‪ .‬הגאולה העיקרית שמציעה‬ ‫ואליה מכוון הוא את תלמידיו ‪ -‬היא תורת ההתבוננות‬
‫הקבלה לעוסקים בה בתקופה שלפני האר״י היא גאולת‬ ‫העצמית של האדם באמיתות האל‪ .‬מרבית כתביו‪ ,‬ובראשם‬
‫הפרט‪ ,‬התרוממות נשמתו במעלות הספירות העליונות אל‬ ‫״משנה תורה״ ו״פירוש המשניות״‪ ,‬לא נועדו ליחידי סגולה‬
‫אלא לציבור בכללו‪ ,‬ולהם הוא מורה דרך חיים של תורה‬
‫מקורה האלוהי ממנה חוצבה‪.‬‬ ‫ומצוות‪ ,‬ברוח הנאמנה למסורת התלמוד והגאונים שממנה‬
‫הרוח המנשבת משיטת הרמב״ם אינה‪ ,‬איפוא‪ ,‬מיוחדת‬ ‫שאב ואותה הנחיל לדורות הבאים בצורה מגובשת ומסודרת‬
‫לתפיסת עולמו שלו‪ ,‬אלא היא מייצגת היטב את התפיסה‬
‫הרווחת במחשבה הדתית היהודית בימי הביניים‪ :‬עתידה‬ ‫מכל מה שעשו חכמים לפניו ולאחריו‪.‬‬
‫לבוא באחרית הימים גאולה לכלל ישראל‪ ,‬וגאולה זו תלויה‬ ‫ואולם בשעה שהוא בא לדון בתכלית החיים הדתיים ‪-‬‬
‫בעיקרה ברצון האל‪ ,‬אף כי יכולים ישראל לסייע לקירובה‬ ‫להבדיל מדיונו בדרך ובאופן של החיים הדתיים ‪ -‬הרי‬
‫על״ידי הקפדה בקיום מצוותיו של האל‪ .‬ואולם הדרך שבה‬ ‫פנייתו אינה לציבור כולו‪ ,‬אלא ליחידי סגולה שבתוכו‪ ,‬ואף‬
‫יגיע היחיד מישראל לגאולתו שלו אינה רק על‪-‬ידי ציפיה‬ ‫ליחידים אלה אין הוא מורה דרך כקבוצה‪ ,‬אלא לכל אחד‬
‫לחוד‪ ,‬כיחיד הניצב לפני האמת המופלאה והנשגבת של‬
‫האלוהות‪ .‬דברים אלה ‪ -‬שעיקר ביטויים מצוי בפרקי הסיום‬
‫של ״מורה נבוכים״ ‪ -‬הם ששימשו נר לרגליהם של תלמידי‬
‫הרמב״ם‪ ,‬אשר ביקשו את הדביקות האישית באל‪ ,‬כל אחד‬
‫לעצמו לקראת שלמות עצמית שסופה התייחדות היחיד‬

‫בחיק השלמות העליונה של האלוהות‪.‬‬

‫גשר בין היחיד והאל‬

‫אין פירושו של דבר שהרמב״ם העלים פניו מצרכי הכלל‪,‬‬
‫בהווה ובעתיד‪ .‬להיפך‪ ,‬קשה למצוא בתולדות המחשבה‬
‫היהודית הוגה דעות הרואה את מלוא הבעיות הדתיות‬
‫והלאומיות בכל היקפן‪ ,‬לרבות באחרית הימים‪ ,‬בימות‬
‫המשיח‪ ,‬בתחיית המתים ובעולם הנשמות‪ ,‬כרמב״ם‪ .‬נושאים‬
‫אלו נידונים בכתביו‪ ,‬אבל אף אחד מהם אינו התכלית‬
‫הדתית העליונה‪ ,‬השלמות השכלית שבהשגת המושכלות‬
‫האלוהיות ויצירת הגשר בין האדם היחיד ובין האל‪ .‬תיקון‬
‫האומה‪ ,‬תיקון גורלה ותיקון מעמדה בין העמים עמד לפני‬
‫הרמב״ם כצורך חשוב בדומה לתיקון המידות המוסריות‪,‬‬
‫להוראת דרך הלימוד‪ ,‬ההתנהגות‪ ,‬הלבוש והמחשבה של עם‬
‫ישראל‪ ,‬על פי עקרונות המצוות והמוסר היהודי‪ .‬ואולם כל‬
‫אלה אינם אלא שלבים בדרך אל השלמות העליונה‪ ,‬היא‬
‫המציאות שבה עומד האדם בבדידותו מול האמת האלוהית‪,‬‬
‫ושייכותו הלאומית והגזעית אינן תופסות בכך מקום של‬
‫ממש‪ .‬המידות המוסריות‪ ,‬כמו צרכי הגוף‪ ,‬הם שלבים‬
‫קודמים לקראת התכלית ואינם מהווים את התכלית עצמה;‬