Page 9 - etmol 63

‫התחביב של‬
‫שמואל לייזר הנגר‬

‫לפדות פטר חמור ולערוך חגיגה‬

‫מאת שבתי זכריה‬

‫והיה זה‪ ,‬אם אין זכרוני מטעני‪ ,‬בית‪-‬‬ ‫ותושב אחר באיזור זה ‪ -‬היה‬ ‫שמואל לייזר היה נגר מירושלים‬
‫התפילה ל׳מתנגדים׳ היחיד באותה‬ ‫כאמור הנגר שמואל לייזר‪ .‬הוא‬ ‫בסוף המאה הקודמת וראשית המאה‬
‫סביבה‪ .‬ר׳ שמואל לייזר היה יהודי‬ ‫ומשפחתו חיו בבית בן קומותיים‪,‬‬ ‫שלנו‪ ,‬שאהב את העיר שהיתה‬
‫רחב‪-‬גרם בעל מלאכה עליז ושמח‬ ‫אשר על משקוף דלת קומתו הרא­‬ ‫ביתו‪ ,‬אחד מהיהודים שחיו בירוש­‬
‫בחלקו‪ ,‬קצת בעל גאוה‪ ,‬חומד לצון‬ ‫שונה נשאר עד היום השקע של‬ ‫לים‪ .‬אוהב שמחה היה ואם ידוע הוא‬
‫ואוהב להתהדר במצוות שאינן שכי­‬ ‫ה״מזוזה״ מימים עברו‪ .‬ובבית זה‬ ‫עד היום‪ ,‬הרי זה בזכות ״תחביב״‬
‫חות‪ .‬נוסף למצוות החזקת בית‪-‬‬ ‫יסד שמואל לייזר אוהב המצוות‬
‫הכנסת‪ ,‬חביבה היתה עליו מצוות‬ ‫בית‪-‬כנסת מיועד לבעלי‪-‬מלאכה‬ ‫מיוחד שהיה לו; פדיון פטר חמור‪.‬‬
‫פדיון פטר חמור שלא כל אדם זוכה‬ ‫שמואל לייזר לא חי בסמטאותיו‬
‫בה‪ .‬מזמן לזמן היה קונה אתון מבכי­‬ ‫שהתגוררו בסביבה‪.‬‬ ‫של הרובע היהודי המוכר לנו‪ ,‬אלא‬
‫רה ללדת‪ ,‬וכשנולד חמור בכור‪ ,‬פטר‬ ‫שמו המלא של שמואל לייזר היה‬ ‫ביתו היה באיזור שהיום הוא הרובע‬
‫רחמה‪ ,‬היה מסדר חגיגית את הפ­‬ ‫שמואל אליעזר זילברמן‪ .‬איש ירוש­‬ ‫המוסלמי‪ ,‬וגם אז רוב יושביו היו‬
‫דיון‪ ,‬מקשט את העייר הרך בתכשי­‬ ‫לים ישעיהו רפאלוביץ מספר‬ ‫ערבים‪ .‬הוא גר ברחוב ״מעלות‬
‫טי אשתו ובנות ביתו‪ ,‬מזמין רבנים‬ ‫באוטוביוגרפיה שלו ״ציונים״ על‬ ‫המדרשה״‪ ,‬בו עומדים מבנים‬
‫ויראים וכמובן כהן‪ ,‬כדי לפדות ממנו‬ ‫טיפוסים מעניינים של בעלי‪-‬מלאכה‬ ‫מהתקופה הממלוכית ובו נמצא בית‬
‫את פטר החמור‪ .‬לאחר קיום המצוה‬ ‫בירושלים והם‪ :‬ר׳ ניסן הסנדלר‬ ‫ה״מדרסה״‪ ,‬שם למדו את ההלכה‬
‫היה מוכר את האתון עם העייר‬ ‫)אשר התואר ׳רב׳ הגיע לו כיוון‬
‫שלא היה רק רבם של שוליותיו‬ ‫המוסלמית מאז המאה ה־‪.14‬‬
‫שלה״‪.‬‬ ‫בסנדלרות אלא גם מלמדם תורה(;‬ ‫הרחוב״סמטה מסתעף מרחוב‬
‫סוף טראגי היה לשמואל לייזר‪.‬‬ ‫הדמות השניה הוא ר׳ שלום שניידר‬ ‫הגיא ועולה מערבה ‪ -‬מדרגות־‬
‫בחג הפסח של שנת תר׳׳פ‪,1920 ,‬‬ ‫החייט‪ ,‬שהיה אוסף בשבתות אחרי‬ ‫מדרגות ‪ -‬ומגיע עד רחוב ״חאן אל‬
‫פרצו פרעות בירושלים‪ .‬הפורעים‬ ‫הצהרים ילדים לבית‪-‬הכנסת ונותן‬ ‫זית״‪ ,‬הוא רחוב בית הבד‪ .‬על הבני­‬
‫לא העיזו להתנפל על תושבי הרובע‬ ‫להם מגדנות תמורת פרקי תהילים‬ ‫ינים הממלוכים העתיקים ניכר עד‬
‫היהודי‪ ,‬שכן היו מוכנים שם להגנה‪,‬‬ ‫שהיו אומרים‪ ,‬והשלישי הוא כדברי‬ ‫היום פאר העבר‪ .‬הבתים משני צידי‬
‫והתפזרו בסמטאות העיר העתיקה‬ ‫רפאלוביץ‪ :‬״שמואל אליעזר הנגר‪.‬‬ ‫הרחוב המקומר בחלקו‪ ,‬מקושרים זה‬
‫ששם גרו יהודים מעטים‪ ,‬הרגו‪,‬‬ ‫הוא היה נגר טוב ועסק בעשיית‬ ‫לזה ב״גשרים״‪ ,‬ולמעשה מתחברים‬
‫פצעו ושדדו את בתיהם‪ .‬משמרות‬ ‫דלתות וחלונות לבתים שנבנו בשכו­‬ ‫לציבור אחד של בתים‪ ,‬כדרכה של‬
‫הצבא הבריטי שהיו צריכים להגן‬ ‫נות מחוץ לעיר וידע גם לעשות‬ ‫העיר העתיקה‪ .‬במעלה הרחוב מצד‬
‫על היהודים‪ ,‬עזרו לעתים לפורעים‪.‬‬ ‫רהיטים״‪ .‬ומוסיף רפאלוביץ‪:‬‬ ‫שמאל ניצב בית שהאגדה מקשרת‬
‫דו״ח שהתפרסם ב׳׳ספר התעודות״‬ ‫״לשמואל אליעזר היה בית תפילה‬ ‫אותו עם נסיכה תורכיה‪ ,‬אשתו או‬
‫של הוועד‪-‬הלאומי מתעד את סופו‬ ‫בחצרו אשר שם התפללו חבריו‪,‬‬ ‫אהובתו של סוליימן המפואר‪ ,‬בונה‬
‫אנשים פשוטים‪ ,‬׳עמך׳ ואחרי התפי­‬ ‫חומות ירושלים‪ .‬על שמה נקרא גם‬
‫של שמואל לייזר‪:‬‬ ‫לה בשבתות היו עורכים ׳קידוש׳‬ ‫הרחוב בערבית ‪ -‬״חסקה סולטנה״‪.‬‬
‫״‪...‬מתוך בית יהודי שהיה במצור‬ ‫ובמוצאי שבתות וביומא דפגרא היו‬ ‫גברת נכבדה זו הקדישה את ביתה‬
‫יומיים‪ ,‬נורתה יריה‪ ,‬בה אמרו הנצו­‬ ‫ל״בית תמחוי לעניים״ ועוד במאה‬
‫רים להפנות את תשומת‪-‬לב משמר‬ ‫שרים ורוקדים עד שעה מאוחרת״‪.‬‬
‫צבאי שעבר במקום‪ .‬המשמר שהיה‬ ‫הקודמת שימש למטרה זו‪.‬‬
‫מורכב מחיילים הודים‪ ,‬סבר שהיריה‬ ‫חיפוש אחרי אתונות‬ ‫התושבים היו כאמור ערבים‪,‬‬
‫נורתה עליהם‪ .‬החיילים התפרצו‬ ‫אבל ביניהם חיו גם כמה משפחות‬
‫לבית‪ ,‬רצחו ביריות את בעל האקדח‬ ‫השופט גד פרומקין שכתב ספר‬ ‫יהודיות ושם נמצאה גם מערכת‬
‫יהודה לזובסקי ואתו גם את בעל‪-‬‬ ‫זכרונות מלא עניין על ילדותו בעיר‪-‬‬ ‫״החבצלת״‪ ,‬העתון של ירושלים‬
‫הבית שלא נשא כל נשק‪ ,‬שמואל‬ ‫העתיקה מדבר ארוכות בשמואל ליי­‬ ‫שיצא לאור במשך כחמישים שנה‪,‬‬
‫אליעזר זילברמן‪ ,‬בן ‪ ,60‬לעיני‬ ‫זר ומספר גם על התחביב הבלתי‬ ‫מאז שנות הששים של המאה הקו­‬
‫אשתו וילדיו‪ .‬כל המשפחה הוצאה‬ ‫דמת‪ .‬ליד המערכת היה בית‪-‬הדפוס‬
‫מהבית וניתן לערבים לשדוד אותו‬ ‫רגיל שהיה לו‪:‬‬ ‫ובחצר ה״חבצלת״ גר עורך העתון‬
‫ועוד חמישה בתי יהודים סמוכים‬ ‫״בחצר ה׳חזקה׳ שלו ייחד ר׳‬ ‫ישראל פרומקין‪ ,‬ובני משפחתו‪.‬‬
‫שמואל לייזר חדר אחד לבית תפילה‬ ‫בחצר היה בית‪-‬הכנסת של חסידי‬
‫ואת בית‪-‬הכנסת‪.‬״‬
‫חב״ד‪.‬‬