Page 14 - etmol 63

‫‪4‬‬

‫‪X‬‬

‫‪m 1:mm‬‬

‫הרצלבפטרבורגהרצל אצל פלורה‬
‫בשנת ‪ 1903‬נסע הרצל לרוסיה כדי לנהל משא״ומתן עם‬
‫שר״הפנים פלווה האחראי לפוגרום בקישינוב‬

‫בחצר הסולטן למען ישוב יהודים‬ ‫מאת גרשון הל‬ ‫בפסחא הנוצרית‪ ,‬ה״‪ 19‬באפריל‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬נענה להזמנה שנמסרה‬ ‫‪ ,1903‬שחלה ביום האחרון של פסח‬
‫לו על‪-‬ידי איזידור יסינובסקי‪ ,‬בשם‬ ‫פעת ההתנקשות שערך הסטודנט פנחס‬ ‫תרס״ג‪ ,‬פרצו פרעות דמים בקישינוב‬
‫דשבסקי‪ ,‬ציוני‪-‬סוציאליסט‪ ,‬בחיי‬ ‫שברוסיה‪ .‬במשך שני ימים הופקרו‬
‫״ההתיעצות בפטרבורג״‪.‬‬ ‫קרושיוואן‪ ,‬ממבצעי הפוגרום בקי‪-‬‬ ‫היהודים לתאוות הרצח של ההמון שהיה‬
‫שינוב‪ .‬פלווה אסר תעמולה ציונית‪,‬‬ ‫מורכב מאספסוף העיר ומבני הכפרים‬
‫שיחות ארוכות‬ ‫תבע לסגור את האירגונים הציוניים‬ ‫הקרובים‪ .‬חמישים יהודים נהרגו‪ ,‬למע­‬
‫ולהפסיק מגביות לטובת עניינים ציו­‬ ‫לה מ״‪ 300‬נפצעו ונהרסו קרוב ל־‪3000‬‬
‫וכך הגיע נשיא ההסתדרות הציונית‬
‫לפטרבורג ב‪ 7-‬באוגוסט ‪ 1903‬ושהה‬ ‫ניים‪.‬‬ ‫בתי״עסק ובתי מגורים‪.‬‬
‫בבירה הרוסית עד ה‪ 16-‬בחודש‪.‬‬ ‫החוזר החשאי של פלווה עורר דאגה‬ ‫המאורע זיעזע את יהודי רוסיה ועו­‬
‫פגישותיו עם פלווה נתקיימו בחודש‬ ‫בקרב ראשי הציונות ברוסיה ומספר‬ ‫רר גלי זעם ומחאות בעולם היהודי‬
‫הרביעי לאחר הפוגרום בקישינוב‪.‬‬ ‫מנהיגים ציונים שהתכנסו בפטרבורג‬ ‫והלא‪-‬יהודי במערב אירופה‪ .‬פוגרום קי‪-‬‬
‫הרצל נתקבל אצל פלווה פעמיים לשי­‬ ‫להתייעצות החליטו לשגר שליח מיוחד‬ ‫שינוב הביא להקמת הגנה‪-‬עצמית‬
‫חות ארוכות שנערכו בסבר פנים יפות‪.‬‬ ‫לנשיא ההסתדרות הציונית ד״ר תיאו‪-‬‬ ‫בישובי היהודים ברוסיה והיה בין‬
‫פלווה נמנע מלדבר על פרעות קישינוב‬ ‫דור הרצל בוינה ולבקשו לבוא לרוסיה‬ ‫הגורמים לעליה השניה‪ .‬״בעיר ההר‪-‬‬
‫והשנים דיברו על מצב היהודים ברוסיה‬ ‫ולנסות להשפיע על פלווה לביטול הגזי­‬ ‫גה״ של ביאליק היה הביטוי הגלוי‬
‫בכלל ועל מטרות הציונות‪ .‬השיחות‬ ‫רות על הציונות‪ .‬פניה זו לא היתה‬ ‫לרצח זה‪ .‬הציבוריות היהודית האשימה‬
‫לרוחם של מנהיגים ציונים אחרים‬ ‫את ממשלת הצאר ניקולאי השני באיר‪-‬‬
‫נערכו בצרפתית‪.‬‬ ‫שהתנגדו בתוקף לפגישת הרצל עם‬ ‫גון הפרעות בקישינוב‪ .‬הנאשם העיקרי‬
‫פלווה אמר‪ :‬״אנו מוכרחים לדרוש‬ ‫השר האחראי לפוגרומים‪ .‬ביניהם היה‬ ‫היה שר הפנים ויצ׳סלב פלווה‪ ,‬שהיה‬
‫מאת כל עמי ממלכתנו‪ ,‬וכן גם מאת‬ ‫צבי בלקובסקי‪ ,‬שהשתתף בהתייעצות‬
‫היהודים‪ ,‬כי יתייחסו יחס פטריוטי אל‬ ‫בפטרבורג‪ ,‬וחש בעצמו לווינה‪ ,‬כדי‬ ‫מקובל כאנטישמי מובהק‪.‬‬
‫המדינה הרוסית״ וציין‪ ,‬כי בזמן האחרון‬ ‫להשפיע על הרצל שלא יסע לפלווה‪,‬‬ ‫כחודשיים וחצי אחרי פרעות קי‪-‬‬
‫הורע מצב העניינים עם היהודים ״לרגל‬ ‫שינוב‪ ,‬בסוף יוני ‪ ,1903‬שלח פלווה‬
‫הצטרפותם למפלגות מהפכניות״‪ .‬לדב­‬ ‫הנושא באחריות לפוגרום‪.‬‬ ‫חוזר לכל מושלי הפלכים‪ ,‬ראשי הערים‬
‫ריו‪ ,‬היתה התנועה הציונית נוחה למי‪-‬‬ ‫אך ד״ר הרצל‪ ,‬המודאג מהסכנה‬ ‫ומפקדי המשטרה‪ ,‬ונתן הוראות כיצד‬
‫משל הצארי ״כל עוד היתה מכוונת‬ ‫המרחפת על התנועה הציונית ברוסיה‪,‬‬ ‫להילחם בציונות ובתנועה הלאומית‬
‫להגירה״‪ ,‬אך מימי הוועידה הציונית‬ ‫ושעוד לפני כן שאף להתקבל אצל‬ ‫היהודית‪ .‬החוזר היה ״סודי בהחלט״‪,‬‬
‫שנערכה במינסק שנה לפני כן‪ ,‬״אנו‬ ‫הצאר ניקולאי השני ולבקשו שיעשה‬ ‫אבל בידי האירגונים היהודיים עלה‬
‫רואים שינויים גדולים‪ ,‬מדברים פחות‬ ‫להשיגו‪ .‬את החוזר שלח פלווה בהש‪-‬‬

‫‪14‬‬