Page 17 - etmol 63

‫הנאות לרוב‪ ,‬שלא פרעתי מעולם מכס‬ ‫שים ממנו שיעשה להשגת המכתב עבו­‬ ‫רות הגיעו לביתו של תגריבירדי אך‬
‫מהאבנים הטובות )אשר( קניתי במצ­‬ ‫רם‪ .‬תגריבירדי עושה כמה תרגילי הש­‬ ‫במהלך המשא־ומתן עמו הכירו תייר‬
‫רים‪ ,‬כי פורעים י׳ למאה )‪ (10%‬וגם‬ ‫הייה ומביים קשיים שונים בהשגת‬ ‫גרמני ״ותיק״ שהספיק לשמוע ואף‬
‫בירושלים כתב אל הטורצ׳מאנו שם‬ ‫המסמך‪ ,‬אך לבסוף‪ ,‬לאחר ״השתדלו­‬ ‫להתנסות במעלליו והוא הזהיר את חב­‬
‫ואליו ציוה כי לא יקח מידי מאומה כי‬ ‫יות״ רבות מצידו הוא משיג את מכתב‬ ‫ריו מפניו‪ .‬כאשר ניסו לסגת ולוותר על‬
‫ההמלצה מהשולטן‪ ,‬ועל כך יש לשלם‪.‬‬ ‫״שרותי האירוח״ שלו‪ ,‬כפה עליהם‬
‫היהודים פורעים ג׳ דוקט לגולגולת״‪.‬‬ ‫אך מסכת התשלומים רק החלה‪ .‬לפני‬ ‫שיתארחו בחדריו‪ ,‬שתוארו על־ידי‬
‫הנה כי כן קיבל משולם מוולטרה יחס‬ ‫ההפלגה לאלכסנדריה עורך תגריבירדי‬ ‫הנוסע ארנולד פון־הארף ב‪1501-‬‬
‫של העדפה מאותו תגריבירדי‪ .‬ההיתה‬ ‫בפני הצליינים ״מסדר פרידה״ של נשו­‬ ‫כ״אורוות חזירים מטונפות״‪ .‬הוא ניסה‬
‫זו הנקודה היהודית שנעורה אצל‬ ‫תיו ומשרתיו ומתאר בפניהם את מיגוון‬ ‫לפתותם גם בטוב והבטיח‪ :‬״ביתי בית­‬
‫השירותים שבוצעו עבורם במשך שהו­‬ ‫כם‪,‬״ והכריז‪ :‬״לא תמצאו חדרים כאלה‬
‫תגריבירדי?‬ ‫תם בביתו ומבקש תשר לנשים ולמשר‪-‬‬ ‫אצל הנוצרים‪ .‬כאן תהיו בטוחים ובכל‬
‫תים‪ .‬תגריבירדי דואג גם להיראות נרגז‬ ‫מקום אחר תהיו אחראים לגורלכם״‪.‬‬
‫מרמים את המכס‬ ‫וזועם‪ ,‬הצליינים הנפחדים נועצים ברב‪-‬‬ ‫לבסוף התרצו פאברי ועמיתיו ובחרו‬
‫המשרתים שלו מחשש למשהו בלתי‪-‬‬
‫הצליינים הצליחו לבסוף לחמוק‬ ‫צפוי העלול לשבש את המשך מסעם‪,‬‬ ‫בשירותיו‪.‬‬
‫מתגריבירדי אך עד מהרה נפלו לידיו‬ ‫וזה נותן להם עצה הגיונית‪ ,‬מסוג אלה‬ ‫שהותם בביתו של המתורגמן מאפ­‬
‫של סגנו באלכסנדריה‪ ,‬אליו הריץ‬ ‫שלא כדאי לסרב להן‪ :‬״אם ברצונכם‬ ‫שרת לנו לבצע ״הצצה״ במשפחתו וב­‬
‫המתורגמן איגרת‪ ,‬בה הגדיר את פאברי‬ ‫שהאדון יהיה מרוצה‪ ,‬שמח ורגוע‪ ,‬ואם‬ ‫ביתו של תגריבירדי ובמיוחד בנשיו‪.‬‬
‫וחבריו כנדיבים‪ .‬הציפיה להפלגה הבי­‬ ‫באמת חפצים אתם לעזוב את קהיר ללא‬ ‫הגם שתגריבירדי של ‪ 1483‬טרם הגיע‬
‫תה ויותר מזה לביקורת המכס בנמל‬ ‫תקלות‪ ,‬ולהגיע בשלום לארצותיכם‪,‬‬ ‫לבעלות על הרמון של ממש‪ ,‬שאיכלס‬
‫אלכסנדריה היתה רבת מתח ומורטת‬ ‫פיתחו כיסיכם ותנו את המענקים לנשיו‬ ‫ב‪ 1507-‬שלושים‪-‬וחמש יפהפיות‬
‫עצבים‪ ,‬שכן הצליינים לא נתנו אמון רב‬ ‫ומשרתיו‪.‬״ והצליינים ‪ -‬כך מוסר פאב‪-‬‬ ‫וסריסיהן‪ ,‬הרי ב‪ 1483-‬היה בעלן של‬
‫ב״מכתב ההגנה״ אותו קיבלו‬ ‫רי ‪ -‬בפנים מחייכות אך תוך כעס וזעם‬ ‫שתי נשים‪ .‬אשתו הראשונה‪ ,‬שבאה‬
‫מתגריבירדי‪ .‬חשש זה הוליד אצלם‬ ‫עמו למצרים ו׳רכש׳ נוסף‪ ,‬נערה יווניה‪,‬‬
‫רעיונות התחמקות והעלמה מהמכס‪.‬‬ ‫עצור‪ ,‬שוב מפזרים דוקאטים של זהב‪.‬‬ ‫אותה קנה‪ ,‬כמנהג הארץ‪ ,‬עם עלייתו‬
‫פאברי מעיד ביומנו שהוא וחבריו‬ ‫ראוי לציין‪ ,‬כי יחסו של תגריבירדי‬ ‫במעלות הסולם החברתי כשהשתפר‬
‫החביאו מטבעות זהב בכדי שמן ומים‬ ‫לנוסע היהודי משולם מוולטרה‪ ,‬הבנקאי‬
‫ואילו את האבנים הטובות אותן רכשו‬ ‫מאיטליה שהופנה אליו על‪-‬ידי הנגיד‬ ‫מצבו הכספי‪.‬‬
‫במחירים נוחים בארצות המזרח הסתירו‬ ‫של מצרים‪ ,‬שונה בהחלט והוא זוכה‬ ‫פאברי מדווח על מתיחות וסצנות‬
‫לאירוח ויחס נאה‪ .‬וולטרה מספר ביומנו‬ ‫קנאה בין הוותיקה וצרתה הצעירה‪,‬‬
‫בחריצי הגבינה שלהם‪.‬‬ ‫שלפני צאתו את קהיר בדרכו לירושלים‬ ‫ומספר כי המפגש עם חבורת הנוצרים‪,‬‬
‫פאברי חזר לעירו אולם ולמנזר‬ ‫דרך מדבר סיני )משולם הגיע באניה‬ ‫עורר אצל שתי הנשים ״זכרונות יל­‬
‫הדומיניקאני שם אבל תאוות נדודיו‬ ‫מנפולי לקהיר ומשם המשיך במסע גמ­‬ ‫דות״ והן‪ ,‬כך הוא מתאר ביומנו בסיפוק‬
‫טרם נתמצתה והוא הספיק לערוך מסע‬ ‫לים לירושלים( ציידו תגריבירדי במכ­‬ ‫גלוי‪ ,‬הצטרפו לתפילות אותן ניהלו‬
‫נוסף לרומא‪ ,‬לכתוב את ספרו הגדול‪,‬‬ ‫תב לשלטונות בירושלים והללו העניקו‬ ‫הצליינים‪ .‬פאברי וידידיו שימשו‬
‫״הנדודים״ ועוד שני חיבורים‪ .‬ב‪1502-‬‬ ‫לו הנחה של ממש הן בתשלומי המכס‬ ‫כ״כהני וידוי״ לנשים שפתחו את חרצו­‬
‫הוא שוכב על מיטתו ומחכה לפגוש‬ ‫שהיה עליו לשלם על האבנים הטובות‬ ‫בות לשונן ושפכו במשותף אש וגפרית‬
‫בבוראו‪ ,‬ואחד מעמיתיו כותב‪ :‬״מי יתן‬
‫ונשמתו שהיתה חסרת מנוחה תמצא את‬ ‫שרכש במצרים והן במס הגולגולת‪.‬‬ ‫על בעלן אשר פנה עורף לאמונתו‪.‬‬
‫שלוות הנצח‪ ,‬עתה היא שרויה באושר‬ ‫״כשנסעתי ממצרים ללכת בירוש­‬ ‫על סיום מעניין ומפתיע לפרק זה‬
‫לים״ ‪ -‬כותב משולם מוולטרה ביומנו ‪-‬‬ ‫מדווח ביומנו של פאברי ובמקורות בני‬
‫ושמחה בירושלים של מעלה‪...‬״‬ ‫״הטורצ׳מאנו כתב על הטורצ׳מאנו‬ ‫התקופה‪ :‬אשתו הראשונה‪ ,‬שלא יכלה‬
‫מירושלים והנגיד כתב אל הויצי‪-‬נגיד‬ ‫לשאת עוד את מצבה‪ ,‬ניצלה באחת‬
‫לעיון נוסף‪:‬‬ ‫)סגן( שלו באופן כי לשם קבלתי גם כן‬ ‫ההזדמנויות את היעדרו של תגריבירדי‬
‫מסע משולם מוולטרה בארץ־ישראל‬ ‫כבוד גדול והוא )תגריבירדי( עשה לי‬ ‫מהבית‪ ,‬נטלה סכום כסף נכבד‪ ,‬אלף‬
‫בשנת רמ״א‪ ,‬הביא לדפוס‪ ,‬אברהם יערי;‬ ‫דוקאטים‪ ,‬וחמקה בחשאי עם אמתה‬
‫מלחמתם של הקברניטים‪ ,‬עת־מול ‪,43‬‬ ‫בשערי קהיר ‪ -‬ציור מסוף המאה ה־‪ 5‬ז‬ ‫לאלכסנדריה‪ ,‬ושם עלתה על ספינה‬
‫שהפליגה לאירופה ו״נתקבלה‪ - ,‬כפי‬
‫מאי ‪.1982‬‬ ‫שכותב בעל היומן ‪ -‬באהדה לא מוס­‬
‫תרת ‪ -‬בחיקה האוהב של הכנסיה וכך‬

‫ניצלה ממלתעותיו של אותו שטן״‪.‬‬
‫לאחר הביקור במצרים החלה חבורת‬
‫הצליינים בהכנות והתארגנות למסע‬
‫חורף מייגע וסוער חזרה לאירופה‪,‬‬
‫מנמל אלכסנדריה לונציה‪ .‬במהלך הה­‬
‫כנות מתגלה שוב תגריבירדי כתככן‬
‫וסחטן‪ .‬הוא רומז לצליינים שכדאי‬
‫שיצטיידו במכתב המלצה מאדונו ה­‬
‫שולטן שיקל עליהם במשא‪-‬ומתן עם‬

‫שלטונות המכס באלכסנדריה‪.‬‬

‫תשר לנשים‬

‫פאברי וידידיו המכירים היטב את‬
‫טיבם ומהותם של רמזים מסוג זה מבק­‬