Page 20 - etmol 63

‫יפו ‪ -‬מבט מהים‬ ‫)כמו דויד ילין ביומן‪-‬המםע שלו מ‪-‬‬ ‫בגולה‪ ,‬ומכאן גם שם הפירסום‪ :‬״מכת­‬
‫‪ .(1900‬יש לזכור כי באותם ימים שימ­‬ ‫בים מארץ־ישראל״‪.‬‬
‫תיו‪ ,‬אינו מספר עליה בהרחבה בי״ב‬ ‫שה יפו את אנשי ירושלים גם כעיר‬
‫כרכי הסיפורים והנובלות שלו)שיצאו‬ ‫רחצה ונופש‪ .‬בחודשים סיון‪-‬תמוז היו‬ ‫ההתרשמות ביפו‬
‫לאור ב‪ .(1934-‬ומדוע יהושע ברזילי‪-‬‬ ‫עורמים הירושלמים על העגלות ‪ -‬מצ­‬
‫איזנשטדט שישב בה למעלה מעשר‬ ‫עים‪ ,‬כסתות‪ ,‬בגדים וכלים‪ ,‬והיו נוסעים‬ ‫בצד הדיווח הענייני והרשמי של‬
‫שנים )כמזכיר וכיו״ר הועד הפועל של‬ ‫ליפו להתרחץ בימה ולהתענג על גניה‪.‬‬ ‫העיתון‪ ,‬לומדים אנו על יפו של אותה‬
‫חובבי‪-‬ציון( והיה מעורה בחייה‪ ,‬אינו‬ ‫הירושלמים האמינו בסגולות של הים‬ ‫תקופה‪ ,‬גם מדיווח ציורי יותר‪ .‬זהו‬
‫מוצא לנכון להעמיד‪ ,‬ולו סיפור אחד‪ ,‬מן‬ ‫לרפא חולים‪ ,‬ובעיקר לרפא נשים עק­‬ ‫הסיפור המצוי ביומנים‪ ,‬בזכרונות‬
‫רות‪ .‬ודויד ילין מציין‪ ,‬כי נערה בת י״ד‬ ‫ובעדויות״מסע‪ .‬דיווח זה‪ ,‬שהוא בראש‬
‫ההווי המיוחד והצבעוני שהתגבש בה?‬ ‫שהיתה לאישה לבחור בן ט״ו‪ ,‬ועברה‬ ‫וראשונה דיווח אישי‪ ,‬הולך ומשתנה‬
‫לפני שננסה לענות ‪.‬על שאלה זו‪,‬‬ ‫שנה והיא לא נתעברה‪ ,‬היו ממהרים‬ ‫ברשמיו ובחוויותיו מכותב לכותב‪ .‬אלא‬
‫כדאי להזכיר כי ספרות העליה‪-‬‬ ‫שמתוך שפעת החומר‪ ,‬אפשר בכל זאת‬
‫הראשונה ראתה עצמה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫לשלוח אותה ליפו ‪ -‬אל הים‪.‬‬ ‫להבחין בשלושה סוגי רשמים עקביים‪:‬‬
‫כספרות הסברה ואפילו תעמולה‪ :‬ספ­‬ ‫את התיאור המשלים ‪ -‬למסכת רש­‬ ‫רשמיו של העולה־החדש‪ ,‬של בן־הארץ‬
‫רות שבאה לעורר את האהבה ואת‬ ‫מים זו ‪ -‬ניתן למצוא ביומניו של הוו­‬
‫ההתעניינות בקרב יהודי הגולה לארץ‬ ‫תיק‪ .‬הוא שבשעתו כעולה‪-‬חדש‪ ,‬כל‪-‬כך‬ ‫ושל הותיק‪.‬‬
‫ולמעורבות במפעלה‪ .‬לצורך זה מרשה‬ ‫נרתע מתופעותיה של יפו‪ ,‬יודע לספר‬ ‫יפו בעיני העולה־החדש היא תמיד‬
‫לעצמה ספרות העליה‪-‬הראשונה לנפות‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬על השלמה והסתגלות‬ ‫״חוויה של הלם״ )גם אם הועלתה על‬
‫לא פעם ידיעות שאינן תורמות למגמו­‬ ‫אליה‪ :‬הסתגלות המפנה מקום מפחד‬ ‫הכתב קרוב לזמן התרחשותה‪ ,‬וגם אם‬
‫תיה אלו‪ ,‬ומאידך ‪ -‬להטעים יותר את‬ ‫ועלבון לתחושה של בטחון והתערות‪.‬‬ ‫נכתבה לאחר שנים(‪ .‬שהרי אותו עולה‬
‫ההבטים החיוביים‪ .‬יפו מילאה תפקיד‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬אי‪-‬אפשר לומר שקבלתו‬ ‫המתקרב לחוף‪ ,‬כולו רטט והתפעמות‬
‫מכריע בתולדות העליה‪-‬הראשונה‪ ,‬ולא‬ ‫את יפו‪ ,‬גם עכשו‪ ,‬היא קבלה שלמה‪:‬‬ ‫לקראת המולדת הנכספת‪ ,‬מזדעזע לפ­‬
‫שהרי התייחסותו אליה היא תמיד‬ ‫גוש בקבלת‪-‬פנים אלימה )״זריקת״‬
‫היה כל מניע הסברתי מלספר עליה‪.‬‬ ‫התייחסות סלקטיבית‪ .‬במילים אחרות‪:‬‬ ‫נוסעים מן האוניות לסירות(‪ ,‬בבירוקר­‬
‫לפיכך נראה לנו שאת התשובה לשא­‬ ‫שלא כמו בן‪-‬הארץ המרבה לספר על‬ ‫טיה מושחתת )הליכי כניסה מלווים‬
‫לה זו יש לחפש לא במערכת ההסבר­‬ ‫יפו כמות שהיא‪ ,‬ללא אבחנה בין חיי‬ ‫בשוחד ושידול(‪ ,‬ובעיר מעופשת ומו­‬
‫תית של ספרות העליה‪-‬הראשונה‪ ,‬אלא‬ ‫ערבים לבין חיי יהודים המתנהלים בה‬ ‫זנחת )שעל אף איזוריה החדשים לא‬
‫במערכת הרעיונית שמאחוריה‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫בד בבד )כמו בספר ״תולדות משפחה‬ ‫ידעה מינהל נקיון מהו(‪ .‬התשובה‬
‫אחד העקרונות הבסיסיים במערכת זו‬ ‫אחת״ של רחל דנין(‪ ,‬בורר הוותיק‬ ‫המשותפת לכולם היא ‪ -‬הלם; הלם שיש‬
‫של חיבת‪-‬ציון )ולאחר מכן של הציו­‬ ‫לספר אך ורק על יפו היהודית ‪ -‬תוש­‬ ‫בו מן האכזבה‪ ,‬מן העלבון‪ ,‬ואפילו מן‬
‫נות(‪ ,‬הוא כידוע ‪ -‬עקרון השיבה אל‬ ‫ביה‪ ,‬רחובותיה ומרכזיה‪ .‬כך זה למשל‬ ‫הפחד‪ :‬״כן‪ ,‬רגלי דרכו על אדמת הקודש‬
‫האדמה‪,‬כדי למצוא בה מחיה ולהשתרש‬ ‫אצל משה סמילנסקי באוטוביוגראפיה‬ ‫‪ -‬כותב אליעזר בן‪-‬יהודה שעלה ב‪-‬‬
‫בה‪ .‬עקרון זה התפתח לא רק בהשפעת‬ ‫שלו ״בערבה״‪ ,‬וכך זה אצל נחמה‬ ‫‪ - 1881‬ובליבי שום רגש של שמחה‪,‬‬
‫חלום‪-‬הדורות‪-‬הישן של ״איש תחת גפנו‬ ‫פוחצ׳בסקי ביומן‪-‬המסע שלה ״משוט‬ ‫בראשי שום מחשבה‪ ...‬רק דבר אחד‬
‫ואיש תחת תאנתו״‪ ,‬אלא גם בהשפעת‬ ‫מילא את ליבי ‪ -‬רגש של מגור״‪:‬‬
‫התביעה בת‪-‬הזמן שדרשה את ייעולו‬ ‫בארץ״‪.‬‬ ‫״כניסתנו השאירה בליבי מכווה צור­‬
‫הכלכלי של היהודי‪ .‬כלומר‪ :‬לא עוד‬ ‫בת״‪ ,‬כותב דוקטור הילל יפה )שעלה‬
‫טפיל המתפרנס על גבם של אחרים)כמו‬ ‫מדוע לא בספרות?‬ ‫ב‪ ,(1891-‬ומשה סמילנסקי )באותה‬
‫חנוונות או סרסרות(‪ ,‬אלא עבודה של‬ ‫שנה(‪ ,‬מתקשה להאמין למראה עיניו‪.‬‬
‫ממש )עבודת‪-‬אדמה‪ ,‬עבודת‪-‬כפיים(‪.‬‬ ‫מקור שלישי)לבד העיתונות והכת­‬ ‫״הזאת היא יפו? הזאת היא יפו?״ הוא‬
‫למותר לציין כי בעבודה זו נתבקש גם‬ ‫בים האישיים(‪ ,‬שעשוי היה להעשיר‬ ‫שב ושואל את עצמו כנדהם )רשמים‬
‫הפתרון לרפא את היהודי מבחינה‬ ‫אותנו בידיעות אתות יפו‪ ,‬היא הספרות‬ ‫דומים‪ ,‬שבים וחוזרים בזכרונותיהם של‬
‫מוסרית‪-‬חברתית‪ ,‬ולתקן את כל העיוו־‬ ‫שהתחברה בתקופה הנדונה‪ .‬סופרי הע‪-‬‬ ‫ז‪.‬ד‪ .‬לבונטין ‪ -‬ממייסדי ראשון‪-‬לציון‪,‬‬
‫ליה הראשונה הציגו‪ ,‬כידוע‪ ,‬את יצי­‬ ‫חיים חיסין ‪ -‬הביל״וי הרופא‪ ,‬מ‪.‬ז‪.‬‬
‫רתם ‪ -‬כיצירה המלווה היסטוריה‪ ,‬וב­‬ ‫פוחצ׳בסקי ‪ -‬המדריך החקלאי‪ ,‬ועוד‬
‫תור שכזאת הטעינו בה מידע רב על‬
‫הישובים והמקומות הישנים‪-‬חדשים‪.‬‬ ‫רבים אחרים(‪.‬‬
‫זאב יעבץ‪ ,‬נחמה פוחצ׳בסקי ומשה‬ ‫שונה לחלוטין מתקבלת יפו בדיווח‬
‫סמילנסקי ‪ -‬מספרים על מושבות יהודה‬ ‫האישי של בן‪-‬הארץ )בעיקר אצל‬
‫)יהוד‪ ,‬ראשון‪-‬לציון‪ ,‬רחובות(‪ :‬יהושע‬ ‫הירושלמים(‪ .‬הם‪ ,‬הרגילים למראותיה‬
‫ברזילי‪-‬איזנשטדט ‪ -‬על מושבות הגליל‬ ‫העגומים של עירם‪ ,‬לא רק שאינם‬
‫)עין‪-‬זיתים‪ ,‬משמר‪-‬הירדן‪ ,‬ראש‪-‬פינה(‪:‬‬ ‫מזדעזעים מיפו )כמו אותם עולים חד­‬
‫ואברהם‪-‬משה לונץ‪ ,‬חמדה בן‪-‬יהודה‬ ‫שים(‪ ,‬אלא אינם פוסקים להתפעל מגי­‬
‫וחנה בולוטין ‪ -‬על ירושלים‪ .‬לא כן על‬ ‫לוייה‪ .‬עבורם היא עיר מפתיעה ומוד­‬
‫יפו‪ .‬למראה הפליאה‪ ,‬אף אחד מסופרי‬ ‫רנית‪ ,‬והם פונים לתאר ולהדגיש בה‬
‫העליה הראשונה לא מקדיש יצירה על‬ ‫אותם נופים מרהיבים שאין להם‬
‫חיי יפו)כפי שהקדישו לה למשל סופרי‬ ‫בירושלים‪ .‬כך הם מתרגשים מהים‬
‫העליה השניה ‪ -‬י‪.‬ח‪ .‬ברנר‪ ,‬ש״י עגנון‪,‬‬ ‫המהלך עליהם קסמים )כמו איתמר בן‪-‬‬
‫או א‪.‬א‪ .‬קבק(‪ .‬אמנם אף אחד מסופרי‬ ‫אב״י בזכרונותיו ״עם שחר עצמאו­‬
‫העליה הראשונה אינו מתעלם מיפו‪,‬‬ ‫תנו״(‪ ,‬הם אחוזי שיכרון מהפרדסים‬
‫אלא שתמיד הוא מציינה כבדרך‪-‬אגב‪,‬‬ ‫ומהגנים המלבלבים במזרחה של יפו‬
‫)כמו איטה פינס‪-‬ילין בזכרונותיה‬
‫או על דרך של איזכור בלבד‪.‬‬ ‫״לצאצאי״(‪ ,‬והם מתלהבים מקצב‬
‫והדבר תמוה‪ :‬מדוע משה סמילנסקי‪,‬‬ ‫ההתרחבות וההתחדשות הפועם בה‬
‫המרבה לתאר את יפו‪-‬היהודית בזכרונו‪-‬‬

‫‪20‬‬