Page 19 - etmol 63
P. 19

‫זאת‬
    ‫היא‬
     ‫יפו‬

         ‫ד‬

                          ‫♦‬

             ‫ספרות‬
    ‫העליה הראשונה‬

          ‫מתעלמת‬
              ‫מעיר‬

      ‫הגמל והמסחר‬

    ‫מאת יפה ברלוביץ‬

                                                                             ‫יפו ‪ -‬כיכר העיר‬

‫שלום‪ ,‬יפה‪-‬נוף‪ ,‬מחנה‪-‬יוסף ואחרות(‪,‬‬       ‫״הישוב הישן״ העוברים להתגורר בה‪.‬‬     ‫כל המעיין בעיתונות הארצישרא­‬
‫ונעשו נסיונות שונים לפיתוח תעשייה‬       ‫אלה ואלה מצליחים גם לתרום כלכלית‬     ‫לית של סוף המאה ה־‪ 19‬והתחלת המאה‬
‫בעיר על‪-‬ידי יהודים )כמו‪ :‬יצור סבון‪,‬‬                                          ‫ה‪ ,20-‬יווכח כי חלק גדול מהדיווח או­‬
‫ספירט‪ ,‬דיו‪ ,‬צבעים‪ ,‬שימורים‪ ,‬מכונות‪,‬‬                 ‫וחברתית לפיתוח מואץ זה‪.‬‬  ‫דות הישוב של אותן שנים‪ ,‬מוקדש לא‬
                                        ‫איכרי המושבות באים ליפו לא רק‬        ‫רק לירושלים הישנה‪-‬המתחדשת‪ ,‬ולא‬
                              ‫וכדומה(‪.‬‬  ‫לצורך ענייני משקיהם )למכור את תוצ­‬   ‫רק למושבות ההולכות ונבנות‪ ,‬אלא גם‬
‫כל הפעילות התוססת הזאת זוכה‬             ‫רתם ולהצטייד במזון וכלי‪-‬עבודה(‪ ,‬אלא‬  ‫לעיר‪-‬הנמל יפו‪ ,‬המכונה גם ״שער‬
‫כמובן לסקירה רבה בעיתונות‬               ‫גם לצורך ענייני הישוב‪ .‬ואכן כבר עם‬   ‫ציון״ או ״שער ירושלים״‪ .‬אמנם יפו‬
‫הארצישראלית‪ .‬ואם כי העיתונות של‬         ‫ראשית העליה‪-‬הראשונה מסתמנת‬           ‫מצטיירת ביומניהם ובזכרונותיהם של‬
‫אותם ימים היתה רובה ככולה בירוש­‬        ‫הנטיה לבסס את המוסדות הארגוניים‬      ‫העולים בבחינת עיר לא‪-‬נעימה )על‬
‫לים‪ ,‬נמצא שמשכילים מאנשי יפו‪-‬‬           ‫החדשים ‪ -‬ביפו ולא בירושלים‪ ,‬וקמים‬    ‫הנמל הפרימיטיבי שבה‪ ,‬הרחובות הצ­‬
‫היהודית רואים לנכון לדווח ולספר‬         ‫בה ״ועד חלוצי יסוד המעלה״ )ב‪-‬‬        ‫רים והמלוכלכים‪ ,‬ובתי‪-‬המלון העלו­‬
‫אודותיה‪ ,‬גם אם אין מקצועם בכך‪ .‬בין‬      ‫‪ ,(1882‬״הועד‪-‬הפועל של חובבי‪-‬ציון״‬    ‫בים(‪ ,‬אבל‪ ,‬היא הופכת באותה תקופה‪,‬‬
‫המדווחים ניכר בעיקר מקומם של‬            ‫)ב‪ ,(1891-‬אגודות ציוניות )כמו ״בני‬   ‫לעיר‪-‬מרכז בקהילה היהודית בארץ‪.‬‬
‫עסקני הישוב‪ ,‬המתגוררים בתקופה זו‬        ‫משה״ ו״בני ברית״(‪ ,‬אגודות תמיכה‬      ‫במחצית השניה של המאה ה‪19-‬‬
‫או אחרת‪ ,‬ביפו‪ ,‬כמו ‪ -‬י‪.‬מ‪ .‬פינס‪ ,‬יצחק‬    ‫וסיוע )כמו ״גאולה״ ו״פעולה״(‪ ,‬וכן‬    ‫)בעיקר לאחר פתיחת תעלת סואץ ב‪-‬‬
‫בן‪-‬טובים ויעקב גולדמן )הכותבים‬          ‫מוסדות חינוכיים )בתי‪-‬ספר לבנים ול­‬   ‫‪ ,(1869‬מתחילה יפו להתעורר מקפאונה‬
‫ל״חבצלת״ של י‪.‬ד‪ .‬פרומקין‪ ,‬ול״לוח‬        ‫בנות‪ ,‬גימנסיה ״הרצליה״‪ ,‬ספריה‬        ‫כ״עיר מבצר״ מסוגרת‪ .‬אוניות מן‬
‫ארץ‪-‬ישראל״ לא‪.‬מ‪ .‬לונץ(‪ ,‬וכן יהושע‬       ‫וחדר‪-‬קריאה(‪ ,‬מוסדות כלכליים )בנק‬     ‫המערב מתחילות לפקוד אותה‪ :‬מוקמות‬
‫ברזילי‪-‬איזנשטדט‪ ,‬יהודה גרזובסקי‬         ‫אנגלו‪-‬פלשתינה(‪ ,‬ומוסדות בריאותיים‬    ‫בה סוכנויות דואר וטלגראף‪ ,‬נבנים‬
‫ואיתמר בן‪-‬אב״י )הכותבים ל״הצבי״‬         ‫)בית‪-‬החולים היהודי ״שער ציון״(‪.‬‬      ‫רובעי‪-‬מגורים חדשים‪ :‬נסללים כבישים‬
‫ול״השקפה״ של אליעזר בן‪-‬יהודה(‪ .‬רק‬       ‫בתקופת העליה‪-‬הראשונה גדל הישוב‬       ‫ומניחים מסילת‪-‬ברזל לירושלים‬
‫בשנים ‪ 1895 - 1893‬יצא לאור ביפו‬         ‫ביפו פי עשרה‪ .‬בשנות השבעים למאה‬      ‫)‪ .(1892‬על גלי קדמה אלה נבנים גם‬
‫מעין פירסום עיתונאי‪ .‬היו אלה מכתבי‪-‬‬     ‫ה‪ 19-‬נימנו בה כ‪ 500-‬יהודים‪ ,‬וב‪1905-‬‬  ‫אנשי ״הישוב החדש״ )בבואם לארץ‬
‫חדשות‪ ,‬שלמעשה לא נועדו לאנשי‬            ‫‪ -‬כ‪ :5000-‬בפרבריה הלכו ונבנו שכו­‬    ‫בשנות ה‪ 80-‬וה‪ ,(90-‬וכן רבים מבני‬
‫הארץ‪ ,‬אלא לחברי אגודת ״בני משה״‬         ‫נות יהודיות חדשות )נוה‪-‬צדק‪ ,‬נוה‪-‬‬

‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24