Page 24 - etmol 63
P. 24
תיאטרון בדרכים
של המחזאי המודרני-לעילא אראבאל .בתל- הצלחותיו מימים ישנים .שילב שחקנים צעי- הורתו ולידתו של תיאטרון ״אהל״ היתה בתל־
אביב נסגר מוסד שהיה חלק מדמות העיר. רים ובמאים חדשים בתיאטרון ,אבל יחד עם אביב בשנת ,1925בימי העליה אשר הזרימה
בתולדות היצירה המקורית שנעשתה בארץ זאת ,נערכו בו מאבקים שונים ,שבסופם פרש לארץ נוער תוסס ומשכיל ,שהתפזר למחנות
משה הלוי מהמוסד .בשנת 1969סגר התיאט- ״גדוד העבודה״ ולקיבוצים .באותה תקופה
תופס ״אהל״ מקודם נכבד. רון את שעריו בהצגת ״בית קברות למכוניות״ הגיע לארץ אחד מראשוני ״הבימה״ במוסקבה
יהודה גבאי הבמאי משה הלוי .בהשראת ועדת התרבות
של ההסתדרות יצא לסייר בארץ כדי לחפש
ריקוד הקבצנים מתוך הצגת ״יושה עגל״ ~ 1937 אחרי כשרונות צעירים ולהקים תיאטרון של
הודעה שנתלתה במקומות העבודה ב־1925 מודעה להצגת ״יעקב ורחל״ ~ 1928 הפועלים .כך קם ה״אהל״.
לאחר פרק זמן ממושך של לימודים וחזרות
השחקנים עם המחבר לייוויק אחרי הצגת ״שאפ״ ) ,(1932מימינו הבמאי הלוי בצריף ה״אהל״ המפורסם ליד שפת״הים בתל־
ומשמאלו המתרגם שלונסקי אביב ,ובעזרתם של חוג מורים מגוון ,ביניהם
המשוררים ביאליק ,טשרניחובסקי ושלוגסקי,
המלחין אנגל ,ואחרים ,העלה ״אהל״ את הצג
תו הראשונה באולם שבבניין הישן של גימ
נסיה ״הרצליה״ :״נשף מיצירות י.ל .פרץ״.
לאחר מכן הוצגו שלושה מחזות -״דייגים״,
״יעקב ורחל״ ו״ירמיהו״ ,שקבעו את דמותו
של המוסד כתיאטרון ארץ-ישראל ,תיאטרון
יהודי ותיאטרון מבקש שוויון .בהשפעתם של
הבמאים הנוספים ־ -י.מ .דניאל ופ .לובה
התגבשה דרכו האמנותית של ״אהל״ כתיאט
רון עממי של הארץ .בצריף ״אהל״ נערכות
תערוכות הציור הראשונות בתל-אביב ,והוא
היה מרכז חברתי ותרבותי של צעירי העיר.
בשנת 1934יצא ״אהל״ לסיבוב הופעות
באירופה והעלה בהצלחה את מחזותיו באיט
ליה ,שווייץ ,צרפת ,אנגליה ,ורשה וקובנה ,שם
הלהיב את יהודי מזרח אירופה .בשובו ,הוענק
לתיאטרון המעמד הרשמי של ״תיאטרון פוע
לי ארץ-ישראל״.
״אהל״ העלה מאז הצגות רבות ~ קלסיות,
יהודיות וישראליות .היו הצגות שהועלו מאות
פעמים וראו אותן מאות-אלפי איש ,כמו ״אופ
רה בגרוש״ ,״החייל האמיץ שווייק״ ,שהוצג
קרוב לאלף פעמים בכיכובו של מאיר מרגלית,
״הקמצן״ ,״המלך ליר״ ,״פישקה החיגר״ ,״גם
הוא כאצילים״ ,״בסמטאות ירושלים״,
״שלמה המלך ושלמי הסנדלר״ ,״גשי וינדזור
העליזים״ ,״המכשפה״ ,שהיה אחד מלהיטי
התיאטרון הגדולים ביותר בארץ מאז ועד
עתה ,״תמר אשת ער״ ,״העיר הזאת״,
״אלדורדו״ ,״חמש חמש״ ,״חשמלית ושמה
תשוקה״ ,״הכתובה״ ,״ריצ׳ארד השלישי׳/
במשך 43שנות קיומו הציג התיאטרון 163
מחזות של הקליסיקאים העולמיים והיהודיים
)שלום עליכם היה המחבר היהודי המוצג ביו
תר ,ב״אהל״ כמו ב״הבימה״( וגם של ישראל
יים ,שעשו ב״אהל״ את צעדיהם הראשונים
כמחזאים :מוסיגזון ,קישון ,מגד ,קינן ,אורלגד,
בר-יוסף ואחרים .חשובי המשוררים תירגמו
למען התיאטרון משל שקספיר ,מולייר,
והסופרים הרוסיים הנודעים .יצירות אלו הפכו
לתרגומים-קלסיים הנלמדים עד היום .בין
המתרגמים היו שלונסקי ,אלתרמן ,אליעז,
לאה גולדברג ,מנשה לוין ואחרים .טובי המלח
ינים חיברו את המוזיקה להצגות הארץ וציי
רים נודעים ציירו את התפאורות .מראשיתו
נדד התיאטרון בכל רחבי הארץ והציג על
במות ארעי בפינות הנידחות ביותר .בתל-אביב
הציג במרתף קולנוע ״מוגרבי״ ואחר-כך בבית
הגאה שהוקם במיוחד למענו ליד כיכר דיזנגוף.
בראשית שנות החמישים עבר משבר על
התיאטרון וההסתדרות הסירה את חסותה
ממנו .״אהל״ נאבק על קיומו ,העלה הצגות
מודרניות ,יחד עם מחזות ידועים ,וחידש את
