Page 24 - etmol 63
P. 24

‫תיאטרון בדרכים‬

‫של המחזאי המודרני‪-‬לעילא אראבאל‪ .‬בתל‪-‬‬       ‫הצלחותיו מימים ישנים‪ .‬שילב שחקנים צעי‪-‬‬        ‫הורתו ולידתו של תיאטרון ״אהל״ היתה בתל־‬
‫אביב נסגר מוסד שהיה חלק מדמות העיר‪.‬‬        ‫רים ובמאים חדשים בתיאטרון‪ ,‬אבל יחד עם‬         ‫אביב בשנת ‪ ,1925‬בימי העליה אשר הזרימה‬
‫בתולדות היצירה המקורית שנעשתה בארץ‬         ‫זאת‪ ,‬נערכו בו מאבקים שונים‪ ,‬שבסופם פרש‬        ‫לארץ נוער תוסס ומשכיל‪ ,‬שהתפזר למחנות‬
                                           ‫משה הלוי מהמוסד‪ .‬בשנת ‪ 1969‬סגר התיאט‪-‬‬         ‫״גדוד העבודה״ ולקיבוצים‪ .‬באותה תקופה‬
                   ‫תופס ״אהל״ מקודם נכבד‪.‬‬  ‫רון את שעריו בהצגת ״בית קברות למכוניות״‬       ‫הגיע לארץ אחד מראשוני ״הבימה״ במוסקבה‬
‫יהודה גבאי‬                                                                               ‫הבמאי משה הלוי‪ .‬בהשראת ועדת התרבות‬
                                                                                         ‫של ההסתדרות יצא לסייר בארץ כדי לחפש‬
                                           ‫ריקוד הקבצנים מתוך הצגת ״יושה עגל״ ~ ‪1937‬‬     ‫אחרי כשרונות צעירים ולהקים תיאטרון של‬

‫הודעה שנתלתה במקומות העבודה ב־‪1925‬‬         ‫מודעה להצגת ״יעקב ורחל״ ~ ‪1928‬‬                                    ‫הפועלים‪ .‬כך קם ה״אהל״‪.‬‬
                                                                                         ‫לאחר פרק זמן ממושך של לימודים וחזרות‬
‫השחקנים עם המחבר לייוויק אחרי הצגת ״שאפ״ )‪ ,(1932‬מימינו הבמאי הלוי‬                       ‫בצריף ה״אהל״ המפורסם ליד שפת״הים בתל־‬
                                                                 ‫ומשמאלו המתרגם שלונסקי‬  ‫אביב‪ ,‬ובעזרתם של חוג מורים מגוון‪ ,‬ביניהם‬
                                                                                         ‫המשוררים ביאליק‪ ,‬טשרניחובסקי ושלוגסקי‪,‬‬
                                                                                         ‫המלחין אנגל‪ ,‬ואחרים‪ ,‬העלה ״אהל״ את הצג­‬
                                                                                         ‫תו הראשונה באולם שבבניין הישן של גימ­‬
                                                                                         ‫נסיה ״הרצליה״‪ :‬״נשף מיצירות י‪.‬ל‪ .‬פרץ״‪.‬‬
                                                                                         ‫לאחר מכן הוצגו שלושה מחזות ‪ -‬״דייגים״‪,‬‬
                                                                                         ‫״יעקב ורחל״ ו״ירמיהו״‪ ,‬שקבעו את דמותו‬
                                                                                         ‫של המוסד כתיאטרון ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬תיאטרון‬
                                                                                         ‫יהודי ותיאטרון מבקש שוויון‪ .‬בהשפעתם של‬
                                                                                         ‫הבמאים הנוספים ־‪ -‬י‪.‬מ‪ .‬דניאל ופ‪ .‬לובה‬
                                                                                         ‫התגבשה דרכו האמנותית של ״אהל״ כתיאט­‬
                                                                                         ‫רון עממי של הארץ‪ .‬בצריף ״אהל״ נערכות‬
                                                                                         ‫תערוכות הציור הראשונות בתל‪-‬אביב‪ ,‬והוא‬

                                                                                            ‫היה מרכז חברתי ותרבותי של צעירי העיר‪.‬‬
                                                                                         ‫בשנת ‪ 1934‬יצא ״אהל״ לסיבוב הופעות‬
                                                                                         ‫באירופה והעלה בהצלחה את מחזותיו באיט­‬
                                                                                         ‫ליה‪ ,‬שווייץ‪ ,‬צרפת‪ ,‬אנגליה‪ ,‬ורשה וקובנה‪ ,‬שם‬
                                                                                         ‫הלהיב את יהודי מזרח אירופה‪ .‬בשובו‪ ,‬הוענק‬
                                                                                         ‫לתיאטרון המעמד הרשמי של ״תיאטרון פוע­‬

                                                                                                                      ‫לי ארץ‪-‬ישראל״‪.‬‬
                                                                                         ‫״אהל״ העלה מאז הצגות רבות ~ קלסיות‪,‬‬
                                                                                         ‫יהודיות וישראליות‪ .‬היו הצגות שהועלו מאות‬
                                                                                         ‫פעמים וראו אותן מאות‪-‬אלפי איש‪ ,‬כמו ״אופ­‬
                                                                                         ‫רה בגרוש״‪ ,‬״החייל האמיץ שווייק״‪ ,‬שהוצג‬
                                                                                         ‫קרוב לאלף פעמים בכיכובו של מאיר מרגלית‪,‬‬
                                                                                         ‫״הקמצן״‪ ,‬״המלך ליר״‪ ,‬״פישקה החיגר״‪ ,‬״גם‬
                                                                                         ‫הוא כאצילים״‪ ,‬״בסמטאות ירושלים״‪,‬‬
                                                                                         ‫״שלמה המלך ושלמי הסנדלר״‪ ,‬״גשי וינדזור‬
                                                                                         ‫העליזים״‪ ,‬״המכשפה״‪ ,‬שהיה אחד מלהיטי‬
                                                                                         ‫התיאטרון הגדולים ביותר בארץ מאז ועד‬
                                                                                         ‫עתה‪ ,‬״תמר אשת ער״‪ ,‬״העיר הזאת״‪,‬‬
                                                                                         ‫״אלדורדו״‪ ,‬״חמש חמש״‪ ,‬״חשמלית ושמה‬
                                                                                         ‫תשוקה״‪ ,‬״הכתובה״‪ ,‬״ריצ׳ארד השלישי׳‪/‬‬
                                                                                         ‫במשך ‪ 43‬שנות קיומו הציג התיאטרון ‪163‬‬
                                                                                         ‫מחזות של הקליסיקאים העולמיים והיהודיים‬
                                                                                         ‫)שלום עליכם היה המחבר היהודי המוצג ביו­‬
                                                                                         ‫תר‪ ,‬ב״אהל״ כמו ב״הבימה״( וגם של ישראל­‬
                                                                                         ‫יים‪ ,‬שעשו ב״אהל״ את צעדיהם הראשונים‬
                                                                                         ‫כמחזאים‪ :‬מוסיגזון‪ ,‬קישון‪ ,‬מגד‪ ,‬קינן‪ ,‬אורלגד‪,‬‬
                                                                                         ‫בר‪-‬יוסף ואחרים‪ .‬חשובי המשוררים תירגמו‬
                                                                                         ‫למען התיאטרון משל שקספיר‪ ,‬מולייר‪,‬‬
                                                                                         ‫והסופרים הרוסיים הנודעים‪ .‬יצירות אלו הפכו‬
                                                                                         ‫לתרגומים‪-‬קלסיים הנלמדים עד היום‪ .‬בין‬
                                                                                         ‫המתרגמים היו שלונסקי‪ ,‬אלתרמן‪ ,‬אליעז‪,‬‬
                                                                                         ‫לאה גולדברג‪ ,‬מנשה לוין ואחרים‪ .‬טובי המלח­‬
                                                                                         ‫ינים חיברו את המוזיקה להצגות הארץ וציי­‬
                                                                                         ‫רים נודעים ציירו את התפאורות‪ .‬מראשיתו‬
                                                                                         ‫נדד התיאטרון בכל רחבי הארץ והציג על‬
                                                                                         ‫במות ארעי בפינות הנידחות ביותר‪ .‬בתל‪-‬אביב‬
                                                                                         ‫הציג במרתף קולנוע ״מוגרבי״ ואחר‪-‬כך בבית‬
                                                                                         ‫הגאה שהוקם במיוחד למענו ליד כיכר דיזנגוף‪.‬‬
                                                                                         ‫בראשית שנות החמישים עבר משבר על‬
                                                                                         ‫התיאטרון וההסתדרות הסירה את חסותה‬
                                                                                         ‫ממנו‪ .‬״אהל״ נאבק על קיומו‪ ,‬העלה הצגות‬
                                                                                         ‫מודרניות‪ ,‬יחד עם מחזות ידועים‪ ,‬וחידש את‬
   19   20   21   22   23   24   25   26