Page 23 - etmol 63
P. 23
הדפיס את עתונו ״דאס יידישע ווארט״ בדפוסו של פישר. ח .נ .ביאליס.
וכך נדפס שם פרי עטו הראשון של פרופ׳ קלוזנר ,ובדפוס זה
אף יצאו לאוויר העולם חוברות ״השלוח״ בעריכת אחד־ ^ י ר י ם.
העם. יי־יייימ וזוכב• העוידר העברית.
אחד הספרים המהודרים והיפים של הדפוס ,הוא הכרך של
כל שירי ח.נ .ביאליק שראה אור בשנת ,1908וזו פעם תרס׳ז^
ראשונה ,שספר שירים עברי יצא לאור מלווה באיורים ,של גי» ■tm*W0י״ייגקרווקוו.
אירה ו׳אן. ספרים בערבית
לאחר שביאליק הפך למו״ל ופתח את הוצאת ״מוריה״
הוא מסר הדפסות רבות לפישר .ביאליק נהג לבוא לקרקוב עד מהרה יצא שמעו של בית״דפוסו כאחד המשובחים
ופישר לאודסה ,כדי לסכם את ענייני המסחר והדפוס. במדינה .הוא הגדילו והרחיבו ואף הקים מחלקה שהתמחתה
ביאליק שהשגיח על הידור הספרים שהוציא לאור ,לא סמך בפרסום ספרים בערבית ,ודומה כי היה זה אחד הדפוסים
על שום מדפיס אחר .אף המהדורה הראשונה של ״ספורי היחידים בפולניה שבהם הודפסו ספרים בערבית .כמגיה
המקרא״ בעריכת ביאליק ,רבניצקי וש .בן־ציון הודפסה בדפוסו של פישר שימש יהודי תלמיד חכם מובהק ,יהודה
בדפוס זה .לימים פתח ביאליק בית דפוס משלו והפסיק את קורנגולד ,אשר שיתף בהגהה את בנו שאול .בין אלו
שהדפיסו את ספריהם בדפוסו של פישר נמנו החוקר שמואל
קשריו עם פישר. דוד לוצאטו )שד״ל( החוקר שלמה בובר )סבו של פרופ׳
סיפור מעניין קשור בכמה גליונות של השבועון ״הפועל מרטץ בובר( .כן הופיעו בדפוסו של פישר המאספים
הצעיר״ שהופיע ביפו ,שכמה מגליונותיו הודפסו אף הם
בדפוסו של יוסף פישר בקרקוב .היה זה בתקופת הקונגרס ״האשכול״ ,״בית האוצר״ ,״ממזרח וממערב״ ועוד.
הציוני האחד־עשרה שהתכנס בוינה .עורך ״הפועל הצעיר״ בשנת תרנ״א ) (1891סייע פישר לסופר ראובן אשר
יוסף אהרונוביץ בא לוינה וביחד עם הסופר מאיר הניש ברוידס להוציא את השבועון ״הזמן״ וכן פירסם בהוצאת
״סקרו״ את הקונגרס עבור קוראי ״הפועל הצעיר״ .מאיר בית־דפוסו את ספריו של ראובן אשר ברוידס ״שתי קצוות״
הניש מספר בזכרונותיו ,כי יוסף שפרינצק ,גם הוא מעורכי ו״שירים עתיקים״ .כאשר עורך ״המגיד״ שמואל יעקב
״הפועל הצעיר״ ,רצה שהחומר יגיע במהירות לקוראים. פוכס נתקל בקשיים בהוצאת השבועון בברלין הזמינו פישר
לאהרונוביץ לא היה כל מנגנון למסירת הידיעות ויוםף לקרקוב וסייע לו בהוצאת השבועון .אף השבועון ״המצפה״
שפרינצק התקשר עם דפוסו של פישר בקרקוב כדי שידפיס בעריכת שמעון מנחם לזר ,בו הודפסו ביכורי יצירותיו של
ש״י עגנון ,הודפס בדפוסו של פישר .אברהם רייזין אף הוא
את החומר של אהרונוביץ וישלח את הדפים לארץ.
״קונסול בארץ־ישראל׳
בבית״דפוסו של פישר עבדו משכילים מפורסמים ואחד
מהם משה לפקוביץ יסד אחר־כך דפוס לעצמו .עובד נוסף
בדפוסו של פישר היה יונה קרפל יליד דרוהוביץ שבגליציה,
שעסק גם בעתונאות ונשא את בתו של פישר לאישה .קרפל
ערך את השבועון ״יידישיע פאלקסשטימע״ שהופיע בגר
מנית באותיות עבריות .כן ערך קרפל ירחון עברי
לביבליוגרפיה בשם ״ירושלים״ וקבצים ועתונים אחרים.
אחר״כך הקים דפוס לעצמו .לבסוף נתקבל כפקיד בשרות*
החוץ האוסטרי ,כששאיפתו שלא נתמלאה היתה ,לקבל את
משרת הקונסול האוסטרי בארץ־ישראל.
יחד עם פעילותו הנרחבת בדפוסו לא הזניח פישר את
פעילותו כחזן .הוא היה חביבו של קהל המתפללים בקרקוב
שבאו להאזין לו .אפילו החסידים לא נרתעו מהחרם שהכרי
זו על בית-הכנסת של הנאורים )״הטמפל״ בלשונם( ומדי
פעם ״התגנבו״ להאזין לתפילתו של פישר .בעשרים שנות
כהונתו האחרונות של פישר כיהן כרב בית״הכנסת המנהיג
הציוני ד״ר יהושע טהון וידידות נאמנה שררה בין הרב
והחזן .שניהם ישבו בכותל המזרח זה ליד זה .כמנצחי
מקהלתו של פישר כיהנו מוסיקאים ידועים וביניהם ישראל
פייוישס שהלחין את ״מסדה״ של יצחק למדן .בביתו של
יוסף פישר נהגו להתאסף חזנים וזמרים ואף יוסלה רוזנבלט
הצעיר ,שהיה אחר-כך מגדולי החזנים ,הזדמן לביתו של
פישר .פישר ביקש מרוזנבלט ,כי ישמיע לו אימפרוביזציה
משלו .רוזנבלט השמיע לפישר את הפרק ״אמר רבי אליעזר
אמר רבי חנינא״ שלאחר מכן הועלה על גבי תקליט .פישר
שיבח מאד את שירתו של רוזנבלט וצייד אותו בהמלצה
נלהבת שעזרה לו בראשית דרכו.
יוסף פישר שימש כחזן בבית״הכנסת חמישים שנה עד
פטירתו בשנת תרע״ד ) (1914והדפוס שהקים ברחוב גרודז-
קה 62בקרקוב התנהל אחר-כך על-ידי בנו מוריץ פישר עד
השואה ,שבה נהרס .בית-הכנסת לנאורים שבקרקוב בו
כיהן יוסף פישר ,עומד עד היום והוא אחד מבתי-הכנסת
המעטים המשמשים את שרידי קהלת קרקוב.
23
