Page 22 - etmol 63

‫ה עז ל ח‬ ‫‪im n‬‬

‫מכתב עת׳י חדשי‬ ‫המדפיס‬

‫לספרות‪ /‬למדע ולעגיני החיים‪.‬‬ ‫■וסף פישר‬
‫הואיא לאור ספר ■□‬
‫>גו‪0‬ד עץק* ז‪ .‬ודסחגקי(‪.‬‬
‫פהודרים‬
‫העורבים‪:‬‬ ‫חברת‬ ‫ביניהם כל שירי ביאליק‪,‬‬
‫ד ר יוסף קלח?ד‪.‬‬
‫והיה גם הזן נודע‬
‫ד‪ 4‬נ‪ .‬ביאליק‪.‬‬
‫מאת עקיבא צימרמן‬
‫כרך י״ג‪.‬‬
‫בשנת תרמ״ה ‪ - 1885 -‬לפני מאה שנה‪ ,‬נוסד בית־דפוס‬
‫‪ tram‬דג— דז«‪.‬‬ ‫בעיר קרקוב שבפולין‪ ,‬שהתפרסם ביפי הספרים אשר הוציא‬
‫לאור‪ ,‬והדפיס את ספריהם של ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק ומשוררים‬
‫טבת‪-‬םק תרס״ד‪) - .‬י«מואר‪-‬יוני ‪.(1904‬‬ ‫וסופרים אחרים‪ .‬היה בו משהו מיוחד‪ :‬זה היה בית־הדפוס‬

‫• קראקא‪.‬‬ ‫העברי היחיד אשר הדפיס גם ספרים בערבית‪.‬‬
‫אולם בית־הדפוס התפרסם גם מסיבה נוספת‪ :‬בעליו‪,‬‬
‫‪^ Byiaviv .(62‬‬ ‫גדפוסו‪ W‬יופןי‬ ‫יוסף פישר‪ ,‬נודע כחזן מצטיין שעבר לפני התיבה ב״בית־‬

‫ספרים שנדפסו בדפוס יוסף פישר‬ ‫הכנסת לנאורים״ בקרקוב‪.‬‬
‫יוסף פישר נולד בשנת ת״ר )‪ (1840‬בוילנה‪ .‬הוא נשלח‬
‫נאמן להחלטתו לעסוק גם במלאכה יוצרת התעניין בפתיחת‬ ‫על״ידי הוריו ללמוד תורה בישיבת מיר ועשה חיל בלמודיו‪.‬‬
‫דפוס‪ ,‬אך בהיותו נתין רוסי לא ניתנה לו האפשרות לפתוח‬ ‫הוא היה יפה תואר ובעל קול ערב ומפעם לפעם נשלח‬
‫בית דפוס עצמאי‪ ,‬על־כן עשה שותפות יחד עם המדפיס‬ ‫לעבור לפני התיבה להנאת תושבי העיר‪ .‬יחד עם שקידתו‬
‫ברוך וינדלינג ובדפוסם הופיעו חוברות שונות וביניהם‬ ‫על לימודיו בישיבה קרא בסתר את ספריהם של סופרי‬
‫ההשכלה ‪ -‬קלמן שולמן‪ ,‬גינצבורג‪ ,‬אד״ם הכהן ובנו מיכל‬
‫השבועון ״התור״ בעריכת אברהם גינצלר‪.‬‬
‫בשנת תרמ״א )‪ (1881‬יסד פישר דפוס חדש‪ ,‬הפעם עם‬ ‫וכן התוודע לספרי אברהם מאפו ופרץ סמולנסקין‪.‬‬
‫שאול חנניה דויטשר‪ ,‬שהיה מקורב לחצרות הצדיקים‬
‫ובהשפעתו הוציאו רבנים חסידיים את ספריהם בדפוסו‬ ‫לומד דפוס בהסתר‬
‫וביניהם אף הרבי מגור‪ .‬בדפוס זה‪ ,‬שהתקיים חמש שנים‬
‫הופיע בין היתר גם השבועון החרדי ״מחזיקי הדת״‪ .‬בשנת‬ ‫מאז התפתחה בקרבו אהבה לספר העברי ולספרות העב­‬
‫תרמ״ה )‪ (1885‬הצליח פישר לקבל רשיון לניהול בית״דפוס‬ ‫רית החדשה שהלכה ונוצרה אז במזרח אירופה וברוסיה‪.‬‬
‫בעצמו ואז נפרד משותפו‪ .‬דפוסו של דויטשר המשיך‬ ‫הוא החליט‪ ,‬כי לא יסתפק בלימודיו בישיבה וימצא לעצמו‬
‫להתקיים עד השואה בניהולו של בנו משה דויטשר‪ ,‬שהיה‬ ‫מלאכה יוצרת‪ .‬קולו הערב שהלך והתפתח לא מנע ממנו‬
‫לממש את החלטתו‪ ,‬שכן נוכח לדעת כי החזנים באותה‬
‫חבר בסיים הפולני‪.‬‬ ‫תקופה חיים בעוני ובדחקות‪ .‬הוא החל לומד את מלאכת‬
‫עולם חדש נפתח בפני יוסף פישר כאשר קיבל את‬ ‫הדפוס וסידור האותיות בהסתר מפני חבריו בישיבה‪ .‬אחד‬
‫הרשיון לנהל בית״דפוס עצמאי‪ .‬בקרקוב התלוצצו‪ ,‬כי את‬ ‫ממשכילי העיר מיר לקח את יוסף פישר כחתן לבתו והפציר‬
‫כל משכורתו מהחזנות הוא משקיע בשיכלול בית״הדפוס‬ ‫בו לקבל משרת חזנות‪ .‬יוסף פישר החליט‪ ,‬כי קודם שיקח‬
‫וכאשר יש לו רווח כלשהו בבית הדפום הוא משקיע אותו‬ ‫על עצמו משרת חזן מן הראוי שישתלם באמנות המוסיקה‬
‫בשיכלול מקהלתו‪ ...‬גבאי בית״הכנסת ידעו את חולשתו זו‬ ‫ולשם כך נסע לברסלוי שבגרמניה‪ ,‬שם למד בקונסרבטוריון‬
‫של פישר ומפעם לפעם היו מקצצים בזמרי המקהלה בידעם‬ ‫והשתלם בלמודי היהדות בבית״המדרש לרבנים שם‪ .‬הוצעה‬
‫לו משרת חזן ראשי בבית־הכנסת בברסלוי‪ ,‬אך חותנו לא‬
‫כי פישר יוסיף זמרים למקהלה וישלם להם מכיסו‪...‬‬
‫רצה‪ ,‬כי ישאר בגרמניה‪.‬‬
‫כאשר בית הכנסת לנאורים בקרקוב )השלישי מסוגו‬
‫בגליציה שבפולין‪ ,‬קדמו לו בתי‪-‬הכנסת לנאורים בטרנופול‬
‫ובלבוב( פירסם ״מכרז״ על משרת החזן הראשי זכה בו‬
‫יוסף פישר הצעיר‪ ,‬והוא בן עשרים־וארבע‪ .‬פישר המשכיל‬
‫מצא בקרקוב כר נרחב לפעולתו הן כחזן והן כחובב ספר‪.‬‬

‫‪22‬‬