Page 15 - etmol 63

‫הרוסי הוא אחראי לפוגרומים ברוסיה‬ ‫מים ‪ 28-23‬באוגוסט‪ ,‬ולמעשה יומיים‬ ‫על ציונות מאשר על תרבות‪ ,‬אירגון‬
‫וידיו מגואלות בדמם של יהודים רבים‪.‬‬ ‫לפני כן‪ ,‬עם פתיחת מושב הוועד הפועל‬ ‫ולאומיות יהודית‪ ,‬וזה לא רצוי לנו״‪ .‬על‬
‫הציוני הגדול‪ ,‬החלו להתגלגל דברי‬ ‫שאלתו של פלווה מהי העזרה הנדרשת‬
‫• שיחותיו של הרצל עם פלווה הן‬ ‫מחאה ורוגז רבים על ביקורו אצל פל‪-‬‬ ‫על״ידי הציונים מהממשלה הרוסית‪,‬‬
‫פגיעה בכבודו הלאומי של העם היהודי‬ ‫ווה‪ .‬הרצל פירסם‪ ,‬בניגוד לדרישת‬ ‫העלה הרצל שלוש נקודות‪ :‬שהממשלה‬
‫נחמן סירקין וחבריו‪ ,‬את תוצאות‬ ‫הרוסית תשתדל אצל השלטון התורכי‬
‫ובכבודה המוסרי של הציונות‪.‬‬ ‫המשא‪-‬ומתן עם פלווה והודיע כי השר‬ ‫שיאפשר על״ידי ״זכיון״ )צ׳רטר( ליי­‬
‫• פגישה עם האחראי לרצח הוא‬ ‫מוכן לאשר את הציונות‪ ,‬אם הציונים‬ ‫שב את ארץ־ישראל על־ידי היהודים‪:‬‬
‫מעשה משפיל וחסר טעם‪ ,‬והתרפסות‬ ‫ינהגו ״בשקט ובחוקיות״‪ .‬נחמן סירקין‬ ‫ממשלת רוסיה תעזור להגירת היהודים‬
‫וקבוצת צירים סוציאליסטים יצאה נגדו‬ ‫מתוכה וממשלת רוסיה תקל על אירגון‬
‫בפני הצורר‪.‬‬ ‫ויעקב לשצ׳ינסקי פירסם בשם הקבוצה‬
‫• הרצל שימש אמצעי לפלווה לטש­‬ ‫כרוז שאמר‪ :‬״לא בשקט ולא בחוקיות״‪.‬‬ ‫חוקי של אגודות ציוניות ברוסיה‪.‬‬
‫טש את הרושם הקשה שפרעות קי‪-‬‬ ‫אך לא רק הציונים הסוציאליסטים‬ ‫פלווה הביע את הסכמתו העקרונית‬
‫מחו על ביקורו של הרצל אצל פלווה‪,‬‬ ‫לשלוש נקודות אלה )את העזרה הכס­‬
‫שינוב עוררו באירופה‪.‬‬ ‫אלא גם אישים מהציונות הרשמית‪.‬‬ ‫פית יקחו ממסי היהודים(‪ .‬בפגישתם‬
‫• אנטישמים אינם מסוגלים לעזור‬ ‫ביום הששי‪ 21 ,‬באוגוסט‪ ,‬מסר הרצל‬ ‫השניה‪ ,‬שנתקיימה ב‪ 13-‬באוגוסט‪ ,‬אמר‬
‫ביצירת מולדת ליהודים‪ ,‬דעותיהם אוס­‬ ‫בישיבת הוועד‪-‬הפועל על מסעו וביומנו‬ ‫פלווה להרצל‪ ,‬כי הקיסר מתרעם מאוד‬
‫רות עליהם לעשות כל דבר שיש בו עזר‬ ‫רשם אחר‪-‬כך במרירות שלא עלתה על‬ ‫על כך שמעיזים לומר‪ ,‬כי הממשלה‬
‫דעת איש מהנוכחים כי בשכר עבודתו‬ ‫הרוסית השתתפה בפרעות נגד היהו­‬
‫כלשהו ליהודים‪.‬‬ ‫והצלחתו באנגליה )שהציעה את תכנית‬ ‫דים‪ ,‬או שאפילו התייחסה אליהן בסוב­‬
‫• אפילו הבטיח פלווה להרצל מה‬ ‫אוגנדה( וברוסיה )הבטחות בכתב של‬ ‫לנות‪ .‬בתגובה ביקש הרצל ^את פלווה‪,‬‬
‫שהבטיח‪ ,‬הרי לא צפוי שנוכל ערמומי‬ ‫פלווה( מגיעה לו ״מילה אחת‪ ,‬הבעת‪-‬חן‬ ‫כי יקל על מצב היהודים ברוסיה על ידי‬
‫אחת של תודה״‪ .‬מסתבר כי באותה‬ ‫שירחיב את תחום‪-‬המושב בו הם רש­‬
‫זה יקיים את דבריו‪.‬‬ ‫ישיבה הוכיחו אותו אביגדור יעקובסון‪,‬‬ ‫אים לגור וירשה ליהודים בתחום‪-‬‬
‫על כך ענו הרצל וחבריו‪:‬‬ ‫צבי בלקובסקי וד״ר יחיאל צ׳לנוב‪ ,‬על‬ ‫המושב לרכוש אדמה לצרכי חקלאות‪.‬‬
‫• אין מנהלים פוליטיקה בסנטי­‬ ‫נסיעתו לרוסיה וצירים מרוסיה הביעו‬ ‫פלווה הבטיח להתייחס באהדה לבקשה‬
‫מנטים‪ ,‬אין להחמיץ כל שעת כושר כדי‬ ‫ספקות ברצינות ההבטחות של פלווה‪.‬‬ ‫והבטיח גם להקל על התנועה הציונית‬
‫גם סיעת ״הפרקציה הדמוקרטית״‬ ‫ברוסיה‪ ,‬כל זמן שלא תעסוק בעניינים‬
‫להביא עזר ליהודים‪.‬‬ ‫בראשותו של לייב מוצקין וחיים וייצמן‬ ‫רוסיים פנימיים‪ .‬כסיכום המשא‪-‬ומתן‬
‫• כדי להציל את יהודי רוסיה וכדי‬ ‫נקטה עמדה נגד הרצל‪ .‬רק בישיבה‬ ‫נמסר לידי הרצל מכתב מאת פלווה‪,‬‬
‫שהצאר יתערב בחצר הסולטן למען‬ ‫שלישית של הוועד‪-‬הפועל עלה בידי‬ ‫שיכול היה להיחשב כהצהרה ממשלתית‬
‫יישוב יהודים בארץ‪-‬ישראל ‪ -‬חייב היה‬ ‫הרצל במאמץ רב לקבל את הסכמת‬ ‫רשמית‪ ,‬לאחר שפלווה אמר להרצל‪ ,‬כי‬
‫הרצל להתגבר על שיקולים רגשיים‬ ‫הוועד‪-‬הפועל לפרסם בפומבי את מכתבו‬ ‫הוא הראה את המכתב לצאר ניקולאי‪,‬‬
‫ולנהל משא‪-‬ומתן עם האדם האחראי או‬
‫של פלווה‪.‬‬ ‫והקיסר הסכים שהוא יישלח לתעודתו‪.‬‬
‫הנאשם בשפיכת דם יהודים‪.‬‬ ‫בוויכוח עם אלה שהוכיחו אותו על‬ ‫הרצל העריך את המשא‪-‬ומתן עם‬
‫• המנהיג אינו בן‪-‬חורין לדקדק‬ ‫הביקור אצל פלווה הדגיש הרצל‪ ,‬כי‬ ‫פלווה כהישג מדיני וכך הציג אותו לפני‬
‫בבחירת הקשרים הדיפלומטיים שלו וע­‬ ‫דרישותיו מפלווה לא היו ציוניות‬ ‫הקונגרס הציוני הששי שנערך אחר‪-‬‬
‫ליו‪ ,‬לפעמים‪ ,‬לנהל משא‪-‬ומתן גם עם‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא כלל‪-‬יהודיות ושההבטחות‬ ‫כך‪ .‬הרצל בא עוד במגעים עם כמה‬
‫רוצח‪ ,‬או איש שפל ביותר‪ .‬כמדינאי‬ ‫שקיבל ‪ -‬בייחוד זו הנוגעת לעזרה‬ ‫אנשים רמי מעלה בפטרבורג‪ ,‬כדי למ­‬
‫יהודי במובן החדש של המילה לא ראה‬ ‫צוא דרכים אל הצאר ניקולאי ואל השר‬
‫הרצל לעצמו אפשרות ורשות להסתלק‬ ‫מדינית בקושטא ‪ -‬רבות ערך הן‪.‬‬ ‫לענייני חוץ‪ ,‬ללא הצלחה‪ .‬עלה בידו‬
‫משליחות קשה זו‪ ,‬כדי לנצל את להיטו­‬ ‫אם‪-‬כי הבעיה העיקרית בקונגרס‬ ‫להתקבל על‪-‬ידי שר הכספים הגרף‬
‫תה של רוסיה להיפטר מחלק מהיהודים‬ ‫היתה העמדה כלפי תוכנית ההתיישבות‬
‫היושבים בה ולהגביר את כוחה של‬ ‫באוגנדה‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬הנושא שהעסיק את‬ ‫ויטה‪.‬‬
‫הצירים מרוסיה‪ ,‬היה היחס אל ממשלת‬
‫הציונות‪.‬‬ ‫רוסיה‪ .‬מצב זה לא היה נוח להרצל‪ ,‬אך‬ ‫ויכוחים עם ציוני רוסיה‬
‫ובאחד מנאומיו ענה הרצל למקטרגים‬ ‫חברי ״הפרקציה הדמוקרטית״ ‪ -‬שלחמו‬
‫עליו‪ :‬״כלום לא הלך משה לפרעה לנהל‬ ‫בהרצל לפני כן ‪ -‬תבעו לצאת מעל במת‬ ‫ציוני פטרבורג ערכו לכבודו של‬
‫משא‪-‬ומתן וקרא אליו ׳שלח את עמי?׳‬ ‫הקונגרס במחאה נגד הפרעות בקי‪-‬‬ ‫הרצל מסיבת קבלת‪-‬פנים ב‪ 11-‬באו­‬
‫אותו פרעה שמירר את חייהם של בני‬ ‫שינוב ולהעמיד את פלווה לעמוד הק­‬ ‫גוסט‪ ,‬ובנאום תשובה ארוך הזהיר הרצל‬
‫ישראל בעבודה קשה‪ ,‬וציווה להמית כל‬ ‫לון‪ .‬הרצל הסכים לבסוף‪ ,‬כי ועדה‬ ‫את ציוני רוסיה‪ ,‬שלא יעסקו ב״עניינים‬
‫מחברי הפרקציה תשתתף יחד עם נציגי‬ ‫רוסיים פנימיים״‪ ,‬שלא ישתתפו בתנו­‬
‫בן עברי שיוולד?״‬ ‫הוועד‪-‬הפועל בניסוח דבריו של הרצל‬ ‫עות המהפכניות ושלא יערבו את הר­‬
‫הרצל לא ראה את עצמו רשאי להש­‬ ‫על פרעות קישינוב ועל ממשלת רוסיה‪.‬‬ ‫עיון הציוני במגמות אחרות‪ .‬ב‪16-‬‬
‫תמט מכל אפשרות להצעיד את הציונות‬ ‫באוגוסט עזב הרצל את פטרבורג בדרכו‬
‫לקראת מטרתה ‪ -‬הקמת מדינה ליהו­‬ ‫בעד ונגד‬ ‫חזרה לוינה והתעכב בווילנה לפי בקש­‬
‫דים‪ ,‬גם אם מבחינה אישית היתה לו‬ ‫תם של הציונים‪ .‬בעיר זו‪ ,‬שנחשבה‬
‫הפגישה עם פלווה לזרא‪ .‬דוגמאות דו­‬ ‫הרקע לוויכוח בין הרצל וציוני רו­‬ ‫כמבצר של התנועה הסוציאליסטית‪-‬‬
‫מות קרו גם לאחר מכן בתולדות הציו­‬ ‫סיה ‪ -‬נוסף להתנגשויות האחרות ביני­‬ ‫היהודית האנטי‪-‬ציונית ‪ -‬״בונד״‪ ,‬זכה‬
‫נות‪ :‬זאב ז׳בוטינסקי הגיע ב‪1921-‬‬ ‫הם בעיקר בעניין אוגנדה ‪ -‬היה כלהלן‪.‬‬ ‫בקבלת פנים מפוארת ונלהבת מהמוני‬
‫לידי הסכם עם נציג של פטלורה‪ ,‬ראש‬
‫המתקוממים האוקראינים בשלטון‬ ‫נציגי הציונים מרוסיה טענו‪:‬‬ ‫היהודים‪.‬‬
‫הקומוניסטי‪ ,‬שבמשך שנתיים רצחו‬ ‫• כיצד זה יכול היה הרצל לנהל‬ ‫רק בשובו מרוסיה ובפותחו את הקו­‬
‫חייליו אלפי יהודים במרחבי אוקראינה‪,‬‬ ‫משא‪-‬ומתן עם פלווה‪ ,‬אשר כשר הפנים‬ ‫נגרס הציוני הששי‪ ,‬שנערך בבזל בי­‬
‫שדדו‪ ,‬ובזזו ועירערו את הישוב היהודי‬
‫שם‪ .‬גם ז׳בוטינסקי נתקל בהתנגדות‬
‫רבה לקשרים אלו עם נציג הפורעים‪.‬‬
‫שתים‪-‬עשרה שנה אחר‪-‬כך נסע חיים‬
‫ארלוזורוב‪ ,‬מנהל המחלקה המדינית של‬
‫הסוכנות‪ ,‬לגרמניה וניהל משא‪-‬ומתן עם‬
‫הנאצים בדבר העברת רכוש יהודי גר­‬

‫מניה לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬

‫‪15‬‬