Page 5 - etmol 63

‫מפעלו של הרב משה אלשיך בדרושיו על התורה ועל יתר‬ ‫לבואו של בן־ןוד ולגאולת העם והעולם‪ ,‬אלא כל זרם‬
‫הספרים‪ :‬בתחום המוסר ‪ -‬ספר ״ראשית חכמה״ להרב‬ ‫במחשבה הדתית‪ ,‬ולעתים כל הוגה־דעות בפני עצמו‪ ,‬מצ­‬
‫אליהו וידאל‪ ,‬ובתחום הקבלה תורותיהם של הרב שלמה‬ ‫ביע על הדרך שבה יוכל הפרט לגאול את נשמתו שלו‬
‫אלקבץ והרב משה קורדובירו‪ .‬יצירות אלה ואחרות שנוצרו‬ ‫ממצוקות העולם הזה ומחשש העונש לעתיד לבוא‪ ,‬על׳ידי‬
‫בצפת‪ ,‬בעיירה קטנה בקצווי העולם היהודי‪ ,‬שימשו יסוד‬ ‫השגת שלמות רוחנית ‪ -‬בין מוסרית כדעת חסידי אשכנז‪,‬‬
‫להתפתחותה של תרבות ישראל במזרח אירופה‪ .‬ואולם בכל‬ ‫בין מיסטית כדעת המקובלים‪ ,‬ובין פילוסופית כדעת‬
‫אלה לא היה משום הבאת בשורה חדשה‪ ,‬שתסביר ליהודי‬ ‫הפילוסופים ‪ -‬ושלמות זו היא שתקרבו אל אלוהיו‪ ,‬והיא‬
‫את תכלית קיומו בעולם‪ ,‬את תכלית המצוות והמעשה הדתי‬ ‫שתעניק לו את המדרגה הרוחנית העליונה אליה הוא שואף‪.‬‬
‫והמוסרי‪ ,‬את תכלית הגלות ואת משמעותה של הגאולה‪,‬‬ ‫הדרך הדתית‪ ,‬לפי תפיסת הדורות ההם‪ ,‬דרך היחיד היא‪ ,‬אף‬
‫ותעודד את רוחו במציאות הקשה האופפת אותו‪ .‬קבלת‬ ‫כי אומה שלמה מתבקשת ללכת בה‪ ,‬אך הכל יודעים כי רק‬
‫האר״י היא שסיפקה תשובות מסעירות ומעמיקות לשאלות‬ ‫יחידי סגולה יכולים להגיע עד קיצה ולזכות למלוא השלמות‬
‫המובטחת‪ .‬מבחינה זו הרמב״ם הוא אחד המייצגים הבהירים‬
‫אלה‪.‬‬ ‫והנוקבים ביותר של תפיסה יסודית המאפיינת את כלל‬
‫הצעד הראשון שצעדה קבלת האר״י בתחום הניתן להבנה‬
‫לבן דורנו היא הפקעת הגאולה מתחומו של הפרט כתחום‬ ‫יהדות ימי הביניים‪ ,‬לרבות את גדולי המתנגדים למשנתו‪.‬‬
‫עיקרי‪ .‬תורת הגאולה של קבלת האר״י אינה תורת הגאולה‬
‫של האדם מישראל‪ ,‬כפי שהיו התורות הקודמות‪ ,‬לרבות זו‬ ‫הפרט ‪ -‬לגאולת הכלל‬
‫של הרמב״ם‪ ,‬ואף לא תורת הגאולה של עם ישראל כתכלית‬
‫עליונה ‪ -‬אלא גאולתה של האלוהות‪ .‬הגלות שנתון בה עם‬ ‫תורתו של האר״י רחוקה מרחק רב מהנחות היסוד של כל‬
‫ישראל‪ ,‬המכאובים והייסורים שהם נחלת הפרט בישראל‬ ‫התפיסות הימי״ביניימיות הללו‪ ,‬וגישתה מהפכנית ונוקבת‬
‫ושל כלל האומה‪ ,‬אינם אלא השתקפות מועטה‪ ,‬על דרך‬ ‫לעניין תבליתם של החיים הדתיים‪ .‬במושגים מודרניים ניתן‬
‫הסמל‪ ,‬של המשבר בעולם האלוהות‪ ,‬של גלות האלוהות‬ ‫לתאר את קבלת האר״י כפריה של חברה חלוצית‪ .‬במאה‬
‫הט״ז נתלקטו בצפת רבים מהנלהבים והמוסריים ביותר‬
‫ושבי ניצוצותיה בידי בוחות הרע‪.‬‬ ‫שבין גדולי אותו דור‪ ,‬שהיו עדיין המומים מכובד האסון של‬
‫המאבקים המציאותיים שבעולם הנברא אינם אלא סמל‬ ‫גירוש ספרד וההמרה ההמונית של יהדות ספרד‪ ,‬ונראה‬
‫קלוש למאבק״אדירים קוסמי‪ ,‬על אנושי‪ ,‬המתנהל בין כוחות‬ ‫בעיניהם בי העולם היהודי המסורתי התמוטט לנגד עיניהם‬
‫הטוב לכוחות הרע בעולם האלוהות‪ .‬הגאולה שעליה מתפלל‬ ‫והוכיח כי קצרה ידו מלתת סעד ליהודי הן בהתמודדות עם‬
‫כל האמון על קבלת האר״י היא גאולת השכינה‪ ,‬גאולת‬ ‫מוראות הגלות והן בהתמודדות עם לחץ החברה הנוצרית‬
‫האלוהות מן השבירה‪ ,‬תיקון כל מה שנפגע ונעבר בעולם‬
‫העליון‪ .‬הגאולה הארצית‪ ,‬ההיסטורית‪ ,‬אינה אלא השתקפות‬ ‫ופיתוייה‪.‬‬
‫מעוטה של הגאולה האמיתית‪ ,‬החשובה‪ ,‬התכליתית‪ ,‬שהיא‬ ‫קומץ הנבחרים‪ ,‬תושבי צפת‪ ,‬ביקשו למלא את מקומו של‬
‫גאולת האלוהות‪ .‬בתנופה מהפכנית עוקרת קבלת האר״י מן‬ ‫המרכז שחרב בספרד‪ .‬ואמנם‪ ,‬הם הצליחו להקים היכלי־‬
‫האמונה את השאיפה המובנת כל כך‪ ,‬לגאולה אישית‬ ‫פאר לתרבות ישראל‪ ,‬החל בתחום ההלכה ‪ -‬״בית יוסף״‬
‫ולהישג אישי כתכלית עיקרית‪ ,‬ומכפיפה את גאולת הפרט‬ ‫ו״שולחן ערוך״ להרב יוסף קארו‪ :‬דרך תחום המדרש ‪-‬‬

‫לגאולת הכלל‪ .‬ואת גאולת הכלל לגאולת האלוהות‪.‬‬ ‫״משוה תורה״ ‪ -‬כתב־יד מהמאה ה־‪ 5‬ו‬

‫כל איש ‪ -‬חייל במערכה‬ ‫^‪ m -‬םג‪ H‬מ ג א‬

‫לפי קבלת האר״י ניתן לאדם מישראל מקום מרכזי‬ ‫פתמי‬
‫בתהליך התיקון‪ ,‬והדרך לתיקון‪ ,‬לביטולה של גלות האלו­‬
‫הות ולהכחדת כוחות הרע ‪ -‬היא מעשה האדם עצמו‪ ,‬בתורה‬ ‫הבןכאסרתן ואי‬
‫ובמצוות‪ ,‬במעשה מוסר ומעשה צדקה‪ ,‬בתפילה ובכוונות‬
‫סוד‪ .‬לפי קבלת האר״י‪ ,‬כל מעשה שעושה האדם מהווה חלק‬ ‫;י־‪I ’r‬‬
‫מן המערכה הקוסמית בין הטוב והרע‪ .‬ואין אדם יכול‬
‫להסתלק ממערכה זו‪ ,‬אל כל מקום אליו יימלט ‪ -‬נושא הוא‬ ‫?זיממיופרזןדיןת«ורץ‬
‫אותה בקרבו‪ ,‬אף אם ימיר דתו שבע פעמים‪ ,‬עדיין נושא‬
‫הוא את המערכה‪ .‬משעת לידתו כיהודי‪ ,‬או התגיירותו‪ ,‬הרי‬
‫הוא מרבזו של המאבק‪ ,‬ולהט של מאבק‪ ,‬של הקרבה‪ ,‬של‬
‫מסירות נפש‪ ,‬נדרש מן האדם בכל רגע ורגע של חייו‪.‬‬
‫משעה שתושג התכלית הקוסמית‪ ,‬ממילא ייבטל הרע‪,‬‬
‫ממילא ישלוט הטוב בעולם‪ ,‬ממילא ייגאל עם ישראל‪ ,‬יקומו‬
‫המתים לתחיה‪ ,‬ייבנה בית המקדש ויבוא המשיח‪ ,‬וממילא‬

‫תבוא הגאולה האישית השלמה של בל יחיד ויחד בישראל‪.‬‬
‫בלשון מודרנית ניתן לכנות תפיסה כזו בשם תפיסה‬
‫לאומית‪ ,‬המפקיעה את החיים הדתיים מתחום הפרט בלבד‬
‫ומדגישה את הצד הציבורי הכולל‪ ,‬הלאומי‪ ,‬שבפעילות‬
‫הדתית‪ .‬מעשה המצוות אינו בא לזכות את הפרט בלבד‪ ,‬אלא‬
‫הוא מזכה את העם בולו ואת המציאות בולה‪ .‬האדם היחיד‪,‬‬
‫כל אדם‪ ,‬הוא מרכזו של המאבק שבו יוכרע גורל היקום כולו‬
‫‪ -‬וכל מעשה שלו עשוי להיות המעשה האחרון‪ ,‬המכריע את‬

‫כפות המאזנים לכאן ולכאן‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬דורנו בין הרמב״ם והאד׳י ‪ -‬יוסף דן ב״מאזנים״ ‪,4‬‬

‫‪. 1977‬‬