Page 44 - josephus volume one
P. 44

‫מבוא‬

                                 ‫ה ‪ .3‬מאפיינים קדומים בגרסת חז"ל שאין מקורם אצל יוספוס‬

          ‫המסורות המובאות בספרות חז"ל משמרות פעמים רבות מוטיבים קדומים ואותנטיים שהם חריגים‬
          ‫בספרות חז"ל עצמה‪ ,‬וגם חסרים בגרסת הסיפור אצל יוספוס‪ ,‬אם מחמת עיבוד של ההיסטוריון ואם‬
          ‫משום שהכתיבה ביוונית עי ְקרה מאליה תכונות יסוד של המסורת העברית המקורית‪ .‬הואיל והמוסרים‬
          ‫והעורכים המאוחרים של החיבורים של חז"ל לא יכלו לשאוב את המאפיינים הלשוניים והתוכניים‬
          ‫האלה מיוספוס וגם לא יכלו להגיע אליהם בכוחות עצמם‪ ,‬הכרח להניח שעמד לפניהם מקור עברי או‬
          ‫ארמי קדום‪ ,‬ומקור זה‪ ,‬שהשתמר דווקא בפיהם בגלגול קרוב יותר לצורתו הראשונה‪ ,‬הוא (או דומה לו)‬

                                                                                                 ‫ששימש גם את יוספוס‪.‬‬
          ‫מקרה מוכח וברור כזה הוא סיפור הניצחון על ניקנור (קדמ' יב ‪ ,)412-402‬הגם שכאן‪ ,‬באופן חריג‪,‬‬
          ‫המקור שעמד לפני יוספוס היה יווני ולא עברי‪ .‬הדיווח של יוספוס במקרה זה הוא עיבוד של גרסת‬
          ‫מקבים א ‪ -‬בתרגומו היווני ‪ -‬לאותו אירוע‪ ,‬אלא שיוספוס מחק מתוכו מטעמים אפולוגטיים את‬
          ‫מעשה ההתעללות בגופת ניקנור‪ ,‬וכן הכחיד ממנו את הרימוזים הרבים למקרא‪ ,‬שעדיין ניכרים היטב‬
          ‫גם בלשונו היוונית של תרגום מק"א (ראו עוד להלן‪ ,‬ז‪ .)1‬ואולם המסורת העברית על ניקנור‪ ,‬בהופעותיה‬
          ‫בסכוליה למגילת תענית ובשני התלמודים (סכוליון א וסכוליון פ לי"ג אדר; ירושלמי‪ ,‬תענית ב‪ ,‬יג [סו‬
          ‫ע"א]‪ ,‬עמ' ‪ ;717‬מגילה א‪ ,‬ו [ע ע"ג]‪ ,‬עמ' ‪ ;743‬בבלי‪ ,‬תענית יח ע"ב)‪ ,‬משמרת היטב את מעשה ההתעללות‬
          ‫בגופה‪ ,‬ובכך היא קרובה יותר לצורתו המקורית של הסיפור ולא לעיבודו בקדמוניות ‪ -‬כלומר למקורו‬
          ‫של יוספוס ולא ליוספוס עצמו‪ .‬בירושלמי נשתמרו גם ביטויים ולשונות קרובים להפליא לגרסת מק"א‪  1 ,‬‬
          ‫אשר אבדו בגרסת יוספוס‪ ,‬ואילו בבבלי ובשני הסכוליה משוקעים שרידיה של מסורת אותנטית אחרת‪,‬‬
          ‫שניכרים בה עקבות הקישור העתיק‪ ,‬המוכר מהקשרים רבים בספרות הבית השני‪ ,‬של מעשה ניקנור אל‬

                                                                                                  ‫נבואת ישעיהו בפרק י‪.‬‬
          ‫כיוצא בזה המסורת על תרגום השבעים הובאה אצל יוספוס מתוך איגרת אריסטיאס‪ ,‬בקיצורים‬
          ‫ובשינויים (קדמ' יב ‪ .)118-11‬ואולם מקורות חז"ל הארץ־ישראליים ‪   1‬מביאים מסורת אחרת‪ ,‬שעניינה‬
          ‫בעיקר ברשימת השינויים שהכניסו המתרגמים‪ ,‬רשימה שלדעת יעל פיש זמנה קרוב לזמנן של מסורות‬
          ‫אחרות על אגדת התרגום המשוקעות בחיבורים מימי הבית (למשל פילון‪ ,‬חיי משה ב‪ ,)44-25 ,‬ואין‬
          ‫לרשימה זו כל מקבילה באיגרת אריסטיאס או בגרסת יוספוס בקדמוניות‪ .‬הגרסה הבבלית של האגדה‪,‬‬
          ‫הכוללת‪ ,‬לראשונה אצל חז"ל‪ ,‬תיאור מלא של נסיבות התרגום‪ ,‬קרובה לגרסת פילון יותר מלגרסת‬

                                      ‫יוספוס‪ .‬משמע‪ ,‬גם כאן שימשו את חז"ל מסורות קדומות ולא גרסת יוספוס‪.‬‬
          ‫מעשה יוחנן והקול ששמע במקדש (קדמ' יג ‪ ;283-282‬תוספתא‪ ,‬סוטה יג‪ ,‬ה ומקבילות) הוא מן‬
          ‫המסורות הקרובות ביותר בין דיווחו של יוספוס לבין מקורות חז"ל‪ .‬מחקרנו העלה שבגרסה שנשתמרה‬
          ‫בספרות חז"ל אפשר לזהות שני שלבים של התפתחות‪ .‬גרעינו הראשון של הסיפור היה תיאור ארמי‬
          ‫לקוני של ניצחון צבאי חשמונאי‪ ,‬שבני סוגו מוכרים לנו מסיפור שכן בתוספתא וממגילת תענית‪ ,‬ומקורו‬
          ‫כנראה במסמך ארמי אבוד שתיאר סדרה של אירועים מהסוג הזה‪ .‬גרעין זה שולב באגדה מקדשית נאה‬
          ‫שסופרה בעברית‪ .‬סיפור זה‪ ,‬בשלב השני של התהוותו‪ ,‬הוא שהגיע לידי יוספוס והוא שילב אותו בתרגום‬
          ‫ליוונית בקדמוניות‪ .‬מובן שאצל יוספוס לא יכלה להשתמר ההבחנה בין רובדי הסיפור ‪ -‬הארמי העתיק‬

                ‫‪ 	159‬אף כי בסופו של דבר הגענו למסקנה שגרסת הירושלמי אינה תלויה ישירות במק"א‪ ,‬ועיינו בערך הניצחון על ניקנור‪.‬‬
                                                                   ‫‪ 	160‬בשל ריבוי המקורות לא מנינו אותם כאן‪ ,‬וראו בערך תרגום השבעים‪.‬‬

‫‪33‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49