Page 43 - josephus volume one
P. 43

‫נעם ורד‬

‫עוסק בנשר הזהב שתלה הורדוס במקדש ובמסירות הנפש של שני 'חכמים' (‪ ,σοφισταί‬מלח' א ‪ )648‬או‬
‫'גדולי חכמי היהודים' (‪ ,Ἰουδαίων λογιώτατοι‬קדמ' יז ‪   1 ,)149‬הם ותלמידיהם‪ ,‬שהסירו אותו ושילמו‬
‫על כך בחייהם‪ .‬הרוחות המנשבות בסיפור זה משייכות אותו במובהק אל סדרת מסורות העוסקות‬
‫במקדש מזה ובחכמים מזה‪ ,‬שחכמינו אימצו ואהבו לספר (ראו להלן)‪ ,‬ובהן חוזרים המוטיבים של איום‬
‫על המקדש‪ ,‬מסירות נפש יהודית כנגד הגזרה וגדולתם של חכמים‪ .‬התפקיד המרכזי של זוג החכמים־‬
‫המנהיגים בסיפור הזה משתלב אף הוא היטב בעולמם של חכמים‪ ,‬ודי להיזכר במסורות על חמשת‬
‫הזוגות‪ ,‬ראשוני התורה שבעל־פה‪ ,‬שאחרוניהם חיו ככל הנראה בימי הורדוס‪   1 .‬ולמרות כל זה אין‬
‫הסיפור מופיע בספרות חז"ל כלל‪ .‬חסרונו של מעשה הנשר מלמד אפוא שגם מעשה המזימה הרצחנית‬
‫לא נשאב מיוספוס‪ ,‬שאם לא כן היו חכמינו מספרים בהקשר כלשהו גם את סיפור הנשר המשולב בו‪  1 .‬‬
‫ניסיונו של הבבלי לספר את תולדותיו של הורדוס נשען על תשתית יסודית של ידע היסטורי של‬
‫עיקרי הדברים‪ ,‬כפי שהראה דניאל שוורץ‪   1 .‬ובכל זאת‪ ,‬האוסף המעורפל של נתוני יסוד המוצגים‬
‫באורח סכמטי ולקוני (הכפיפות של הורדוס לבית חשמונאי בתחילה‪ ,‬חיסול השושלת‪ ,‬הקשר עם בת‬
‫המשפחה החשמונאית ובניין המקדש)‪ ,‬בצד מוטיבים אגדיים הסותרים את העובדות ההיסטוריות‬
‫(למשל התאבדותה של התינוקת מבית חשמונאי לפני שנשא אותה הורדוס)‪ ,‬מצביע על חוסר היכרות‬
‫עם היסטוריוגרפיה מציאותית‪ ,‬רצופה ועתירת פרטים כפי שנמסרה בידי יוספוס‪ .‬קשה מאוד להניח‬
‫שמישהו שקרא את תולדות הורדוס בקדמוניות ובמלחמת ייצר בסופו של דבר טקסט מהסוג של האגדה‬

                                                                                   ‫בבבא בתרא ג ע"ב‪-‬ד ע"א‪.‬‬
‫עובדה זו ‪ -‬שלא כל המסורות שעמדו לרשותו של יוספוס מתוך מאגר המסורות היהודי הקדום‬
‫היו זמינות גם לחז"ל ‪ -‬מובילה גם לתובנה חשובה בחקר יוספוס‪ .‬הגם שמציאותה של מקבילה אצל‬
‫חז"ל מאששת את הזיהוי של יחידה אצל יוספוס כמסורת יהודית שקדמה לו‪ ,‬מתברר שאין היא תנאי‬
‫הכרחי לזיהוי הזה‪ .‬כלומר‪ ,‬עקבותיו של המאגר העלום של מסורות יהודיות בתוך כתבי יוספוס אינן‬
‫מוגבלות למקרים שבהם הסיפור מופיע גם אצל חז"ל‪ .‬ראוי לחפש בכתבי יוספוס‪ ,‬על פי הקריטריונים‬
‫שנמנו לעיל‪ ,‬מקרים נוספים על אלה שנבחנו במחקר הנוכחי‪ ,‬שבהם נשען יוספוס על המקורות היהודיים‬

                                                                                ‫האבודים מימי הבית השני‪  1 .‬‬

                          ‫‪ 	154‬למשמעות התארים האלה והיקרויות אחרות שלהם ראו בערך מזימתו ומותו של הורדוס‪/‬ינאי‪.‬‬
‫‪ 1	 55‬על המוטיב החוזר של זוג חכמים במסורות יהודיות אצל יוספוס ראו שם‪ ,‬וכן בערכים גיור בית חדייב; משפט הורדוס‪/‬‬

                                                                                                                              ‫ינאי‪.‬‬
‫‪ 1	 56‬ראו בערך מזימתו ומותו של הורדוס‪/‬ינאי‪ .‬אמת שגרסתם של חז"ל‪ ,‬המציבה את ינאי ולא את הורדוס במוקד הסיפור‪,‬‬
‫אינה מאפשרת לסמוך לאגדה זו את מעשה הנשר של הורדוס‪ .‬אבל אין ספק שאילו הכירו חז"ל את המעשה הזה‪ ,‬לא‬

                                                                                          ‫היו נמנעים מלספרו בהקשר מתאים‪.‬‬
                                                                                              ‫‪ 1	 57‬שוורץ‪ ,‬הורדוס בספרות היהודית‪.‬‬

‫‪ 	158‬הלשר‪ ,‬יוספוס‪ ,‬עמ' ‪ ,1974-1973‬אכן מנה בין המסורות היהודיות בקדמוניות גם סיפורים שאין להם מקבילה בספרות‬
‫חז"ל‪ ,‬כגון תיאור הכיתות (קדמ' יג ‪ ;)173-171‬שחרור א ָחיו של אריסטובולוס הראשון ממאסר בידי אלמנתו אלכסנדרה־‬
‫סלינה‪/‬סלומה (שם ‪ ,320‬על חילופי הנוסח בשם המלכה ועל זהותה ראו הערת מרכוס‪ ,‬מהדורת לוב‪ ,‬על אתר); חלום‬
‫הנבואה של יוחנן הורקנוס שבישר לו שאלכסנדרוס (ינאי) הוא שיירשנו (שם ‪ ;)322-321‬נבואתו של מנחם האיסיי על‬
‫התמלכותו של הורדוס (טו ‪ ,379-373‬וראו עוד על כך בערך תולדות הורדוס); שוד קבר דוד בידי הורדוס (טז ‪.)182-179‬‬

                                                                                                                                     ‫‪32‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48