Page 38 - josephus volume one
P. 38
מבוא
(סנהדרין יט ע"א-ע"ב) 1נשאבו מדיווחיו של יוספוס על הורדוס (מלח' א 666 ,660-659וקדמ' יז
;193 ,181-173מלח' א ,211–208 ,205–203קדמ' יד ,184–163 ,160–158בהתאמה) והוסבו בכוונת
מכוון מההקשר של הורדוס לזה של ינאי ,כדרכם של חז"ל במקרים אחרים .הוא אף הפליג להניח
שמקור תיאורו השלילי של ינאי המלך בתלמוד הבבלי בכלל ,בניגוד לאגדה הארץ־ישראלית ,הוא בכתבי
יוספוס 1 .גם גינתר שטמברגר קבע ש'ניתן להסיק בביטחון מסוים שהייתה תלות ישירה של חז"ל
ביוספוס' 1 .יצחק בער הסיק בוודאות שבעל אגדות החורבן קרא את יוספוס ביוונית ,ורבים הלכו
בעקבותיו 1 .דניאל שוורץ קבע ש'החכמים היו כה מאוחרים ,וכה אדישים להיסטוריה לגופה ,שאין
לצפות שדיווחיהם על מאורעות הבית השני יהיו יותר מדויקים מאלה של יוספוס' 1 .
ריצ'רד קלמין הציע לאחרונה שכתבי יוספוס או מסורות קרובות להם הגיעו מארץ־ישראל או ממקום
אחר באימפריה הרומית אל בבל ,וקבע את זמן הגעתם למאה הרביעית לספירה .לדעתו הם נקלטו
באהדה אצל חכמי בבל .בדרך דומה צעד גם עמרם טרופר 1 .קלמין סבר ,למשל ,שאין להוציא מכלל
אפשרות שמעשה הקרע עם הפרושים בתלמוד הבבלי נשאב ישירות מכתבי יוספוס 1 ,ושההבדלים
הבולטים בין גרסת יוספוס לבין התלמוד הם פרי עיבוד תלמודי שנעשה במסגרת הסוגיה הבבלית 1 .עם
זה הודה קלמין גם שמוצאן של מקבילות מסוימות בין יוספוס לבבלי אינו יוספוס עצמו אלא מסורות
שניצלו באופן עצמאי יוספוס עצמו מזה ,והבבלי מזה 1 .אחרים העלו את הסברה שמקבילות מסוימות
לסיפורי יוספוס המצויות בתלמוד הבבלי הגיעו אל העורכים בתיווכם של אבות הכנסייה 1 ,אף שהסבר
(מסופק) זה מוגבל מטבע הדברים למסורות בודדות ,שכן רוב מכריע של האגדות הנידונות אינו בנמצא
כלל בספרות אבות הכנסייה.
במהלך מחקרנו התגלה לנו שוב ושוב שהנחת התלות של חז"ל בגרסה כלשהי של כתבי יוספוס
יוסיפון .ראו גם לוריא ,מינאי עד הורדוס ,עמ' .113-112
132אפרון ,שם ,עמ' .161
133שם ,עמ' .141
134שטמברגר ,בני זמנו של ישו ,עמ' ,109התרגום שלנו.
135בער ,ירושלים ,עמ' ,173ובמיוחד עמ' .180לרשימה של דעות קרובות ראו ישראלי־טרן ,יוספוס פלאוויוס ותיאורי
החורבן ,עמ' ,141הערה .2
136שוורץ ,המאה הראשונה ,עמ' ,125התרגום שלנו .אולם בהמשך דבריו הוא מודה שלעתים גרסת חכמינו עשויה להיות
לתועלת ,אפילו בהקשר זה ,ומביא דוגמאות לכך.
1 37קלמין ,בבל היהודית ,עמ' ;168-149טרופר ,שמעון הצדיק ,עמ' .156-113
1 38קלמין ,שם ,עמ' ,56אבל ראו גם עמ' .167
139קלמין ,שם ,עמ' .163 ,59-53
1 40שם ,עמ' ,168-167 ,150וראו עוד להלן.
141על התקבלותו של יוספוס בספרות הנוצרית ראו שרקנברג ,פלאוויוס יוספוס .להשערה בדבר תלות של חז"ל באבות
הכנסייה ראו יובל ,שני גויים ,עמ' ( 70–68תודתי לפרופ' מנחם כהנא על מראה המקום) .יובל הביע השערה זו בזיקה
לסיפורה של מרתא בת ביתוס (ראו הערך האם שאכלה את בנה) ,שנעמי כהן ,הרובד התאולוגי ,ביקשה לראות בו
פולמוס וגרסה מרוככת של מעשה האם שאכלה את בנה בעת המצור המסופר אצל יוספוס (מלח' ו .)218–199ואולם
כפי שהראתה אילן בערך האם שאכלה את בנה ,אין כל יסוד להשערה זו .מעשה באישה שאכלה את בנה מסופר בגלוי
גם בפי חז"ל ,ואף במעשה זה אין ניכרת תלות ספרותית בגרסת יוספוס .להשערה התולה את המסורת על יצירתו של
תרגום השבעים בבבלי (מגילה ט ע"א-ע"ב ,וראו הערך תרגום השבעים) בשימוש בכתבי אפיפניוס ראו ולטרי ,ספריות,
עמ' .139-138מכל מקום אין המדובר פה בהקבלה ישירה לכתבי יוספוס ,שהרי מקובל על הכול שהוא עצמו השתמש
באיגרת אריסטיאס.
27
