Page 36 - josephus volume one
P. 36

‫מבוא‬

          ‫אבותיו' ושלחה אל 'הברברים' במזרח‪ ,‬אולם הצעה זו נשתכחה במהרה‪   1 .‬חוקרים מוקדמים אחרים‬
          ‫סברו ש'דברי יוסף באים במקומות אין מספר להחזיק ההלכה או הספורים הנמצאים בהלכה'‪   1 ,‬ונקטו‬
          ‫לעתים קרובות גישה הרמוניסטית המרכיבה את שתי המסורות ומייצרת מהן שחזור היסטורי‪   1 .‬כך‬
          ‫למשל ראו היסטוריונים רבים במעשה המשתה והקרע של יוחנן‪/‬ינאי עם הפרושים (קדמ' יג‪;298-288 ,‬‬
          ‫בבלי‪ ,‬קידושין סו ע"א) אירוע היסטורי וניסו לשחזר את גרעינו מתוך שני הנוסחים החלוקים שבפי‬
          ‫יוספוס והתלמוד‪   1 .‬רוב הכותבים מאז המאה הי"ט ראו במעשה הרגימה של ינאי באתרוגים בחג‬
          ‫הסוכות‪ ,‬כפי שסיפרו יוספוס (קדמ' יג ‪ ,)374-372‬ובמעשה הכוהן שכפר בניסוך המים על פי עדות חז"ל‬
          ‫(משנה‪ ,‬סוכה ד‪ ,‬ט; תוספתא‪ ,‬סוכה ג‪ ,‬טז; בבלי‪ ,‬סוכה מח ע"ב)‪ ,‬תיאורים של מעשה אחד ואיחדו את‬
          ‫המידע הנמסר בשניהם‪   1 .‬יוסף דרנבורג תלה את איבתו של ינאי לפרושים באגדה הצבעונית של חז"ל‬
          ‫בדבר קרבנות הנזירים‪   1 ,‬וסיפר אגדה זו בחדא מחתא עם תיאור המרד הפרושי שפרץ נגד ינאי‪ ,‬כפי‬
          ‫שסופר אצל יוספוס (מלח' א ‪ ;98-88‬קדמ' יג ‪ .)383-372‬כן תיאר דרנבורג את נסיבות הצוואה של ינאי‬
          ‫לאישתו טרם מותו בעבר הירדן בעקבות יוספוס (קדמ' יג ‪ ,)404–398‬אך את תוכנה העתיק ממסורת‬
          ‫חז"ל (סוטה כב ע"ב)‪   1 .‬אחרים שילבו את עדותם של שני הסיפורים המקבילים על מלחמת האחים‬
          ‫החשמונאים בשחזוריהם ההיסטוריים‪ ,‬ארגו לתוך תיאורו של יוספוס (קדמ' יד ‪ )28-25‬את מעשה‬
          ‫החזיר‪   1 ,‬ואת הזקן הלועז יוונית שבגרסת התלמוד (בבלי‪ ,‬סוטה מט ע"ב; בבא קמא פב ע"ב; מנחות‬
          ‫סד ע"ב)‪ ,‬ושילבו לתוך הסיפור רעידת אדמה (תלמוד) ושידפון של התבואה (יוספוס) כאחד‪   1 .‬היה זה‬

            ‫‪ 1	 16‬ראו מלח' א ‪ .3‬גרץ‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,688‬הציע שסיפור הקרע עם הפרושים בתלמוד נובע ממקור זה‪ ,‬אולם ראו מה‬
            ‫שכתבנו בערך הקרע עם הפרושים‪ ,‬בסעיף 'תולדות המחקר'‪ ,‬על אי־סבירותה של הצעה זו‪ ,‬וגם על ההצעה הסותרת‬

                                                                                                            ‫שהעלה גרץ עצמו באותו הקשר‪.‬‬
                                                                                                            ‫‪ 1	 17‬פראנקל‪ ,‬דרכי המשנה‪ ,‬עמ' ‪.334‬‬
            ‫‪ 	118‬גישה נאיבית דומה אנו מוצאים הרבה לפני כן אצל היסטוריונים והוגים לא יהודים בימי הביניים ובראשית העת החדשה‪,‬‬
            ‫שסיפור המפגש בין ידוע הכוהן הגדול לאלכסנדר הגדול כפי שסופר אצל יוספוס (את גרסת חז"ל לא הכירו כמובן) נתקבל‬
                                                    ‫על דעתם כאמת היסטורית ללא עוררין‪ .‬ראו בערך הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון‪.‬‬
            ‫‪ 1	 19‬ראו למשל שירר (ורמש‪-‬מילר)‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,223 ,214-213‬הערה ‪ ;16‬דרנבורג‪ ,‬משא ארץ ישראל‪ ,‬עמ' ‪;39-38‬‬
            ‫אפטוביצר‪ ,‬פוליטיקה מפלגתית‪ ,‬עמ' ‪ ;17-13‬קלוזנר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ;139-136‬צ'ריקובר‪ ,‬היהודים והיוונים‪ ,‬עמ'‬
            ‫‪ ;208-204‬צייטלין‪ ,‬המדינה החשמונאית‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,170-168‬וכן הפנייתו של שטמברגר‪ ,‬בני זמנו של ישו‪ ,‬עמ' ‪ ,106‬הערה‬
            ‫‪ ,133‬והערתו שם‪ ,‬כי 'מה שסביר מבחינה סוציולוגית אינו בהכרח מועיל מבחינה היסטורית'‪ .‬ראו בערך הקרע עם‬

                                                                                                                                     ‫הפרושים‪.‬‬
            ‫‪ 1	 20‬ראו למשל גרץ‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;448‬שירר (ורמש‪-‬מילר)‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,223-222‬והערה ‪ ;16‬ויס‪ ,‬דור דור ודורשיו‪ ,‬א‪,‬‬
            ‫עמ' ‪ ;129‬הלוי‪ ,‬דורות הראשונים‪ ,‬א‪/‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ;483-480‬דרנבורג‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;48‬קלוזנר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ;150-149‬לוריא‪,‬‬
            ‫מינאי עד הורדוס‪ ,‬עמ' ‪( 125-120‬וראו שם נופך הלכתי נוסף שדימה למצוא בסיפור); הלוי‪ ,‬האגדה‪ ,‬עמ' ‪ .60-58‬גם‬
            ‫ליברמן‪ ,‬תוספתא כפשוטה‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪ ,881‬קיבל זיהוי זה‪ .‬ראו גם רגב‪ ,‬הצדוקים‪ ,‬עמ' ‪ ,159‬שראה בסיפור הניסוך 'הד עמום'‬

                                                                      ‫למעשה הרגימה של ינאי‪ .‬ראו בערך ינאי‪/‬הכוהן שנרגם באתרוגים‪.‬‬
                                                                                     ‫‪ 1	 21‬על אגדה זו ראו הערך אגריפס‪/‬ינאי וקרבנות הנזירים‪.‬‬

            ‫‪ 	122‬דרנבורג‪ ,‬משא ארץ ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .50-47‬ראו גם גרץ‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;133‬קלוזנר‪ ,‬היסטוריה ג‪ ,‬עמ' ‪ ,158–157‬ששילבו‬
                                                                                                                           ‫את שני הסיפורים‪.‬‬

            ‫‪ 1	 23‬ראו גרץ‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .462‬להרחבה ראו גרץ‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬נספח ‪ ,15‬עמ' ‪ ;711-710‬השקפה דומה גם אצל‬
            ‫לוריא‪ ,‬מינאי עד הורדוס‪ ,‬עמ' ‪ .208-207‬נראה שגם עמוסין‪ ,‬השתקפויות‪ ,‬עמ' ‪ ,149-148‬הערה ‪ ,49‬סבר שהחזיר היה חלק‬
            ‫אינטגרלי של הסיפור המקורי והושמט בידי יוספוס‪ .‬כן הניח רוזנבלום‪ ,‬חזיר‪ ,‬עמ' ‪ ,105-103‬שהחזיר סימל את ההתערבות‬

                                                                                                                 ‫הרומאית במלחמת האחים‪.‬‬
            ‫‪ 	124‬גרץ‪ ,‬שם‪ .‬ראו גם ויס‪ ,‬דור דור ודורשיו‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,147-146‬שהטיל לתוך הסיפור‪ ,‬מלבד כל המרכיבים של גרסות יוספוס‬

‫‪25‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41