Page 33 - josephus volume one
P. 33
נעם ורד
מקום .הבטחות לא ממומשות אלה הן שגרמו לדסטינון (ולהלשר בעקבותיו ) לסבור שיוספוס לא
ניסח את הדברים האלה ,כי אם העתיק אותם ממקור אחר שבו מצא את ההפניה .שיטתו של פון דסטינון
אינה מקובלת עוד ,וטיבן של ההפניות הלא ממומשות טרם התברר ,למרות ניסיונות הפתרון של האנס
דרינר ,האנס פטרסן ואחרים .מכל מקום ,הבחנתו הראשונית של פון דסטינון ,שהפניות כאלה קשורות
לתחיבה של מקור זר אל תוך הרצף ,אכן התאשרה במחקר המאוחר יותר .מתברר שמשפט מעין זה
מציין פעמים רבות את סופה של תחיבה ,מקום שבו סיים יוספוס להשתמש במקור אחד ועבר למקור
אחר .דוגמה טובה לכך ,הנידונה בספרנו ,היא פרשת גיור בית חדייב ,שבה מופיעות הפניות בלתי
ממומשות לא פחות משלוש פעמים )1( :לאחר שהמספר סיים לספר את פרשת הגיור עצמה (שהיא
תחיבה בתוך תחיבה) הוא קובע' :אולם דברים אלה נספר אחר־כך' (קדמ' כ )2( ;)48כשסיים לספר על
ביקורה של הלני בירושלים (גם סיפור זה הוא תחיבה בתוך תחיבה) הוא מבטיח' :אולם את הטובות
שעשו המלכים (האלה) לעירנו נספר אחר־כך' (שם )3( ;)53את התחיבה הראשית כולה הוא מסיים
במילים' :אולם את המעשים שעשה מונובזוס המלך בימי חייו נספר אחר־כך' (שם .)96כל ההפניות
האלה ,כאמור ,אינן מתממשות .גם סיפור הקרע עם הפרושים מסתיים במילים' :מכאן נולדה שנאה
בקרב העם לו ולבניו .אולם על זה נדבר אחר־כך' (קדמ' יג ,)297והפניה זו איננה מתממשת .בהמשך
לגילוי זה התברר לנו שגם הפניות 'ממומשות' ,הניתנות לזיהוי ,מסמנות לעתים את סיומו של מקור
תחוב ,שכן בכמה מקרים מצאנו הפניות כאלה בתפרים בין המקורות היהודיים לבין חומריו האחרים
של יוספוס .
ב .על נוסחה אחרת שבאמצעותה אפשר לזהות תחיבה של מקור חדש עמד היו ויליאמסון .לשיטתו נהג
יוספוס להקדים לתחיבות משניות ששיבץ אל תוך הרצף שלו מעין סיכום תמציתי של תוכן התחיבה,
ולאחריה צירף את המקור גופו באמצעות מילות הקישור' :מן הסיבה הזאת' (,διὰ τοιαύτην αἰτίαν
ונוסחים קרובים) .הדגם השלם של הנוסחה החוזר בקדמוניות ,כולל לדעת ויליאמסון את החלקים
הבאים )1( :פתיחה בתוצאת מעשה; (' )2וזו היא הסיבה'; ( )3פירוט הסיבה ,כלומר המעשה עצמו;
( )4סיכום הקושר את המעשה לתוצאה .רשימת המקומות שבהם מופיע תיאור כזה בקדמוניות נאספה
דסטינון ,מקורות ,עמ' .29–21 89
הלשר ,יוספוס ,עמ' .1982–1970 90
דרינר ,מחקר ,עמ' ,76–70וכן נספח עמ' ;94–82פטרסון ,פרויקטים ספרותיים. 91
ראו שוורץ ,באותו הזמן ,עמ' .246–245 92
ראו על כך עוד בערך גיור בית חדייב .ראו גם בערך הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון שבו מציין הביטוי 'כפי שסופר במקום 9 3
אחר' ,כנראה בהתייחס להיסטוריונים אחרים ,את סופו של מקור היסטורי על כיבושי אלכסנדר ואת התפר בינו לבין
אגדה יהודית המשמשת לו רקע (קדמ' יא .)305 94
בסיפור הקמת בית חוניו מתאר יוספוס בקדמ' יג 62את בריחת חוניו למצרים כמשהו שכבר תואר לעיל ,ואכן הדברים
תוארו בקדמ' יב ,387אך בקדמ' יג 62הם ודאי פותחים תחיבה חדשה (ראו בערך בית חוניו) .לאחר מעשה הקרע בין
יוחנן והפרושים מוסיף יוספוס ומתאר את הפרושים והצדוקים בקיצור נמרץ ומסיים את דבריו עליהם בהפניה שאכן
מתממשת (ראו מלח' ב ' :)166-119אך על שניים אלה ועל האיסיים סיפרתי בפרטות בספר השני של דברי ימי היהודים
שלי' (קדמ' יג ,298וראו בערך הקרע עם הפרושים) .בסוף המעשה בינאי שנרגם באתרוגים מעיר יוספוס על מצות
הלולבים והאתרוגים בסוכות' :גם את העניינים האלה סיפרנו במקום אחר' (קדמ' יג ;372ראו קדמ' ג .)245בסוף תיאור
משפט הורדוס ,שהוא תחיבה מובהקת (קדמ' יד )176קובע יוספוס' :על דברים אלה (כלומר על סמיאס ומעשיו בעת
כיבוש ירושלים בידי הורדוס) נדבר במקומם' .ואכן בקדמ' טו 4מספר יוספוס על האירוע (ראו בערך משפט הורדוס/ינאי).
22
