Page 35 - josephus volume one
P. 35

‫נעם ורד‬

‫כאן המקום להשערה שהעלתה ורד נעם בדבר מקורו של מונח עברי רווח בספרות חז"ל‪ .‬הלשון‬
‫'אמרו'‪ ,‬המקבילה ל־‪ φασί‬שבפי יוספוס‪ ,‬מציינת בספרות התנאים ציטוט של רובד מוקדם יותר‪ ,‬או יסוד‬
‫מתוך מקור אחר שאינו שייך לרצף הנוכחי‪ .‬כבר העמידו גדולי המחקר התלמודי על תפקידו של המונח‬
‫'אמרו' בהופעותיו במשנה כציטוט של 'משנה ראשונה'‪ ,‬כלומר רובד משנה קודם‪ ,‬ולעתים כציטוט של‬
‫משנה ממקום אחר‪ ,‬וכן של משפט או מילה שנזכרו לעיל‪ .‬במדרשי ההלכה ובברייתות בתלמוד הבבלי‬
‫המונח 'אמרו'‪ ,‬או 'מיכן אמרו'‪ ,‬מציין ציטוט של משנה‪   1 ,‬ולענייננו חשוב לציין כי בספרי זוטא לבמדבר‬
‫הוא משמש גם לציטוט אגדה‪   1 .‬ביטוי זה מקדים לעתים סיפור מעשה או חטיבה מתוכו גם בסכוליה‬
‫למגילת תענית‪ ,‬והוא נקרה שלוש פעמים לאורך סכוליון פ‪   1 ,‬פעם אחת בסכוליון  ‪  1‬א ופעם בנוסח‬
‫הכלאיים‪ ,‬במועד הנעדר בעדי שני הסכוליה המקוריים שבידנו‪   1 .‬נראה שגם בסכוליון מדובר בציטוט‬
‫של רובד קודם שהיה מונח‪ ,‬מנוסח‪ ,‬לפני המ ַספר‪   1 .‬מעניין כי לשניים מהסיפורים שנזכר בהם ביטוי‬
‫זה בסכוליון יש מקבילה ביוספוס‪ ,‬ועל כן נידונו בספר זה‪   1 .‬לשון זו מצויה גם במסורות מהתוספתא‬
‫ומדרשי ההלכה שיש להן מקבילה בפי יוספוס ונידונו בספרנו‪   1 .‬כלומר‪ ,‬בכל המקרים האלה מדובר‬
‫במסורות מימי הבית השני‪ .‬אם הביטוי 'אמרו' נובע מהרובד המקורי שלהן‪ ,‬אזי מדובר במונח ספרותי‬
‫עתיק‪ ,‬שקדם למשנה‪ .‬מעתה אפשר שלפנינו מקבילה עברית של שימוש לשון יווני רווח‪   1 ,‬המוכר גם‬

                                                                                                    ‫בפי יוספוס‪.‬‬

                                            ‫ה‪ .‬לטיבה של ההקבלה בין יוספוס וחז"ל‬

‫בעלי 'חכמת ישראל' וגם רבים מממשיכי דרכם‪ ,‬שהיו מודעים לתופעת המקבילות בין יוספוס וחז"ל‪ ,‬לא‬
‫הרבו לעסוק בהשוואתן ובשאלת היחס ביניהן‪ .‬במאה הי"ט הציע גרץ לייחס את מוצאן של המסורות‬
‫המקבילות ליוספוס בספרות חז"ל לגרסה מוקדמת של מלחמת היהודים‪ ,‬שיוספוס מעיד שחיברה 'בשפת‬

                                                                                             ‫והיא תידון ביתר פירוט בסעיף ו‪.4‬‬
‫‪ 	107‬כגון 'אמרו'‪' ,‬באמת אמרו'‪' ,‬מפני שאמרו'‪' ,‬זוהי שאמרו'‪' ,‬אבל אמרו'‪' ,‬ולמה אמרו'‪ ,‬וכיוצא בהם‪ .‬ראו פרנקל‪ ,‬משנה‪ ,‬עמ'‬

                                                    ‫‪'( 305–304‬ומורה בזה על הלכה ישנה'); אפשטיין‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪.753-726‬‬
                                                                                                       ‫‪ 	108‬אפשטיין‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪.741‬‬

‫‪ 1	 09‬סכוליון פ לב' בשבט‪' :‬אמרו‪ ,‬אשה טובה היתה לו' (נעם‪ ,‬מגילת תענית‪ ,‬עמ' ‪ ,110‬שורה ‪ ;)20‬היקרות אחת שרדה באותו‬
‫סיפור רק בנוסח הכלאיים‪' :‬אמרו‪ ,‬כשחלה ינאי המלך' (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,109‬שורה ‪ ,)10‬אבל המדובר במשפט שמקורו בסכוליון‬
‫פ ונשמט בכתב היד שלפנינו‪ .‬וכן סכוליון פ לי"ג באדר‪<' :‬אמרו‪ >:‬ניקנור פולמורדוס של מלכי יון היה' (שם‪ ,‬עמ' ‪,118‬‬

                                                                                                                         ‫שורה ‪.)1‬‬
                                  ‫‪ 1	 10‬סכוליון א לכ"ה בסיוון‪' :‬אמרו‪ :‬לא זזו משם עד שהכישו נחש' (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,77‬שורה ‪.)174‬‬
                             ‫‪ 	111‬נוסח הכלאיים לי"ב באדר‪' :‬אמרו‪ :‬לא נסע משם עד שבאת עליו‪( '...‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,118‬שורה ‪.)23‬‬
‫‪ 	112‬עד כה נמנו במחקר כמה מאפיינים סגנוניים מובהקים של כל אחד מהסכוליה (ראו רוזנטל‪ ,‬דף חדש‪ ,‬עמ' ‪ ,375‬והספרות‬
‫שצוינה שם)‪ ,‬ודומה שאפשר להוסיף גם את הביטוי 'אמרו' אל תכונותיו של סכוליון פ‪ ,‬שכן שם הוא רווח יותר ‪ -‬נראה‬
‫לשער שהופעתו בנוסח הכלאיים מקורה במסורת קרובה לזו של סכוליון פ‪ ,‬ואילו בסכוליון א היקרותו של הביטוי חריגה‪.‬‬
‫על שילובן המשני של יחידות וביטויים האופייניים לאחד הסכוליה אל תוך חברו‪ ,‬ראו קיסטר‪ ,‬על הסכוליה‪ ,‬עמ' ‪;462-459‬‬

                                                                                                ‫רוזנטל‪ ,‬דף חדש‪ ,‬עמ' ‪.381-380‬‬
                                                                          ‫‪ 1	 13‬מזימתו ומותו של הורדוס‪/‬ינאי‪ ,‬והניצחון על ניקנור‪.‬‬
                                                      ‫‪ 1	 14‬פנחס איש חבתה; שחיתות הכוהנים הגדולים (פעמיים!)‪ ,‬ראו בכרך ב‪.‬‬

                                                                                     ‫‪ 1	 15‬ראו למשל הרודוטוס ספר א‪.87 ,24 ,2 ,1 ,‬‬

                                                                                                                                     ‫‪24‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40