Page 39 - josephus volume one
P. 39
נעם ורד
אינה מתקבלת על הדעת .לדעתנו ,ספרות חז"ל הקלסית 1לא השתמשה מעולם בכתבי יוספוס ,ואף
לא בגלגול מוקדם או בעיבוד מאוחר שלהם .אין לנו כל ספק כי בכל המקרים ,כמעט ללא יוצא מן
הכלל 1 ,תלויים שני הקורפוסים באוצר מסורות יהודי קדום שהיה חיצוני לשניהם .השערה בדבר תלות
באוצר מסורות משותף כבר עלתה במחקר כמה פעמים ,לעתים קרובות דרך היסוס ובאופן חלקי או
נקודתי ,בהתייחס למסורת אחת מסוימת 1 .דומה שהגיעה השעה להצהיר על כך באופן כולל ,בפה מלא
ובוודאות .להלן הראיות אשר הביאו אותנו להכרה כי לפנינו שרידיה של תשתית משותפת ולא תלות
ספרותית ישירה או עקיפה.
ה .1זרותן של המסורות אצל יוספוס
במקרים רבים ניכר בעליל שאצל יוספוס מדובר במקור זר לרצף שלו ,שנתחב אל תוך הרצאתו באופן
משני ומלאכותי .ראשית ,כפי שהערנו לעיל ,כל המסורות (להוציא מזימתו ומותו של הורדוס/ינאי)
הנוגעות לתקופה שלפני המרד הגדול ,שיש להן מקבילה בספרות חז"ל ,נעדרות ממלחמת היהודים
ושולבו בקדמוניות היהודים בלבד .כלומר ,הן הוחדרו בעת כתיבת הספר המאוחר יותר -קדמוניות -
אל תוך נרטיב קיים שעמד לפני יוספוס .הסרתן של יחידות טקסטואליות אלה מקדמוניות מותירה
במקרים רבים רצף כמעט זהה למצוי אצל יוספוס במלחמת היהודים 1 .
שנית ,למסורות אלה מאפייני תחיבה בולטים .מדובר בדרך כלל ביחידה 'סגורה' שיש לה התחלה
וסוף ,הבולטת על פני הרקע של נרטיב היסטורי רציף ,ושליפתה החוצה אינה פוגעת בו .לעתים צירף
יוספוס זוג או אשכול של מסורות יהודיות נבדלות בזו אחר זו בתחיבה אחת ,למשל רצף הסיפורים על
הרגימה באתרוגים ועל דיבת השבי על ינאי (קדמ' יג ,)374-372הריגתו של חוני ואחריו הפרת ההסכם
בדבר הקרבנות בזמן מלחמת האחים החשמונאים (קדמ' יד ,)28-22או המעשה בהסרת הנשר מעל
142למעט חיבורים ימי ביניימיים מאוחרים מאוד ,שאינם משתייכים עוד לתקופת חז"ל הקלסית ,שהכירו אולי את מלחמת
היהודים .אלה יידונו בכרך השני.
143חוץ מהמסורת יוצאת הדופן על הנבואה לאספסיינוס .שם כנראה עובדו שמועות על קורותיו של יוספוס (אך לא חלקים
מספרו!) לכלל אגדה על דמות מעולמם של חז"ל ,וראו בערך הנבואה לאספסיינוס בכרך השני.
1 44חוקרי יוספוס המוקדמים כבר עמדו על מוצאן של מסורות מסוג זה ב'מקורות יהודיים' .ראו למשל לוי ,המקורות
התלמודיים; הלשר ,מקורות יוספוס ,עמ' ;85-81הנ"ל ,יוספוס ,עמ' .1973הוא סבר שהיו אלה מסורות פרושיות שנמסרו
בעל־פה .ראו גם דעותיהם של חוקרים שניסו לשחזר ביסודו של הסיפור התלמודי על הקרע בין יוחנן/ינאי לפרושים
'דף תלוש מספר עברי אבוד' ,כגון דברי הימים של יוחנן הורקנוס או כרוניקה חשמונאית אחרת (ראו בערך הקרע עם
הפרושים את הסעיף 'תולדות המחקר') .דינור ,קטעים ,עמ' ,143-142הציע מקורות חז"ל כתובים ביסוד המקבילות בין
יוספוס וחז"ל .גם ניוזנר הניח קיומה של תשתית משותפת שקדמה לשני הקורפוסים ,ראו מסורות חז"ל על הפרושים,
א ,עמ' ( 176אבל ראו התלבטותו במקום אחר :ניוזנר ,הפרושים של יוספוס ,עמ' .)285השקפות כאלה עלו דרך ספק ,או
בהתייחס למקצת המקרים בלבד ,גם אצל כהן ,מסורות היסטוריות מקבילות; וקלמין ,בבל היהודית .הללו העלו בצדן
גם השערות מנוגדות ,ראו הסקירה לעיל וההערות הקודמות .דיוויד גודבלט העיר שמסורות שונות שמקורן בחוגים
פרושיים מופיעות בקדמוניות ,ולעתים יש להן מקבילות אצל חז"ל ,אבל עיקר עניינו שם בשלילת המהימנות ההיסטורית
של תיאור הסנהדרין אצל יוספוס (גודבלט ,העיקרון המונרכי ,עמ' .)113שוורץ ,באותו הזמן ,שחזר מקור יהודי משותף
ליוספוס ולחז"ל ביסוד התיאור של שחיתות הכוהנים בימי אגריפס השני .על גישה דומה לאגדות החורבן ראו הפניותיה
של ישראלי־טרן ,יוספוס פלאוויוס ותיאורי החורבן ,עמ' ,141הערה .1הארי פוקס הציע גישה של אינטגרציה מושכלת
בין חכמים ליוספוס ,שעל פיה מייצגת גרסת חז"ל עיבוד חופשי של מקור קרוב לזה ששימש את יוספוס (פוקס ,ביוגרפיה,
בעיקר עמ' .*141-*135תודתי למאיר בן שחר על מראה המקום).
1 45ראו למשל הערכים יוחנן ובת הקול; הקרע עם הפרושים; צוואת ינאי; מזימתו ומותו של הורדוס/ינאי ועוד.
28
