Page 41 - josephus volume one
P. 41
נעם ורד
כלפיו בהזדמנויות אחרות 1 .כאמור ,כל התופעות הנזכרות מאפיינות דווקא את קדמוניות ונעדרות
ממלחמת 1 .
תחיבות אלה ניכרות גם בסימנים חיצוניים .כאמור ,כל הביטויים שנמנו כמסמנים של ראשיתה
וסופה של תחיבה נקרים במפוזר אצל יוספוס ברבים מן המקורות הנידונים :הפניות למקום אחר בכתבי
יוספוס ,שמקצתן מתממשות ומקצתן אינן מתממשות; הנוסחה 'וזו היא הסיבה' (;)αἰτία δ' ἐστὶν ἥδε
והביטוי הפותח 'באותו הזמן' ( .)κατὰ τοῦτον τὸν καιρόνארבעה מן הסיפורים הנבחנים בספר צוינו
במפורש בפעלי המסירה שייחד יוספוס לסיפורים שבעל־פה ולמסורת אבות' - λέγεται :מסופר';
' - παρειλήφαμενקיבלנו'; ' - φασίאומרים'' ,מספרים'; 'ואת הסיפור הזה מסרו לנו אבותינו' 1 .
לאור כל הנתונים הללו ,אין לנו אלא להסכים עם טענתו של ריצ'רד קלמין ,שמופרך להניח שחז"ל עיינו
בכתבי יוספוס ובחרו בכל המקרים דווקא את מה שחסר במלחמת ולא מתאים לסביבתו בקדמוניות 1 .
הממצא שנסקר לעיל הוא ראיה ניצחת שאין אנו עוסקים ברצף פרי עטו של יוספוס ,שחטיבה מתוכו
'נגזרה' לימים בידי חז"ל ושולבה בשיח שלהם ,כי אם באגדה יהודית שהיא חריגה ,משנית ו'מסומנת'
מלכתחילה גם בתוך הרצף של ההיסטוריון .על כן יש לחפש את צורתה המקורית לא כאן ולא כאן ,אלא
באוצר מסורות עלום שקדם ליוספוס כשם שקדם לספרות חז"ל.
ה .2פרטים בתוך מסורות יהודיות בפי יוספוס ,שלא היו מוכרים לחז"ל
במסורות של יוספוס שיש להן מקבילות בספרות חז"ל נזכרים לפעמים פרטים ,ידיעות וסיפורים שלמים
שהיו עשויים להבהיר את הגרסות המסופרות בתוספתא ,במדרש או בתלמודים ,לעבות את דמותו של
גיבור בספרות חז"ל או לחזק מסר חינוכי שחכמינו בקשו להנחיל .ועם כל זה ,הידיעות והסיפורים האלה
נעדרים לגמרי מספרותם .מצב זה מלמד שחכמינו לא הכירו את הסיפורים הללו כפי שהם מופיעים
בכתבי יוספוס.
כך למשל במעשה יוחנן ובת הקול (קדמ' יג ;283-282תוספתא ,סוטה יג ,ה ומקבילות) ניכר רישומו
של אותו ניסוח בקדמוניות ובתוספתא .המילה הארמית המפתיעה משהו בהקשר זה ' -טליא' -
נערים או ילדים -הרומזת על שני בניו של יוחנן הורקנוס ,נשתמרה בתרגומו של יוספוס בקדמוניותοἱ :
,παῖδες αὐτοῦילדיו ,להבדיל מהניסוח - υἱοίבנים .יוספוס גם השתמש בשם אנטיוכוס למלך המנוצח,
ובתוספתא נאמר שהניצחון היה 'באנטכיא/באנטוכיא/באנטוכיה' ,שיבוש ברור של אותו השם .שתי
המילים נשתמרו בפיהם של חכמים אף על פי שניכר שהן כבר היו לא מובנות להם ,שכן זכר המאורעות
ההיסטוריים נשתכח .אין מסורת חז"ל יודעת עוד שמדובר בשני בניו של יוחנן הורקנוס ,ושם המלך
הסלווקי התחלף בשם עיר רחוקה ,שדבר אין לה עם מלחמות החשמונאים .אילו הכיר בעל המסורת
הזאת את כתבי יוספוס היה ודאי מבהיר את הנסיבות ההיסטוריות שבהן התרחשו הדברים ,מספר
לנמעניו מי הם ה'ילדים' הנזכרים במסורת ומתקן את שם העיר לשם המלך .אבל ברי שמידע כזה לא
היה לפניו.
146שוורץ ,באותו הזמן.
1 47להוציא שני מקרים המופיעים שניהם בתוספתא :המעשה במינויו לכהונה של פנחס איש חבתה (תוספתא ,כיפורים א ,ו)
ופרשת מפקד האוכלוסין בימי קסטיוס/אגריפס (תוספתא ,פסחים ד ,טו) .ראו במבוא ובערך זה בכרך השני.
148יוחנן ובת הקול; גן של זהב בבית המקדש; נס הגשם בימי הורדוס; תולדות הורדוס .ראו לעיל ,ד.8
1 49קלמין ,בבל היהודית ,עמ' .168-167ועם כל זה לא נמנע קלמין מלשער שגרסה כלשהי של יוספוס הגיעה לבבל במאה הד'.
30
