Page 31 - josephus volume one
P. 31

‫נעם ורד‬

‫מרבית הערכים הנידונים בספר הזה‪ .‬ואולם לא רק מקורות חדשים מעידים על ההבדלים בין מלחמת‬
‫לקדמוניות‪ .‬חוקרים רבים‪ ,‬וראשון בהם ריכרד לאקיר‪ ,‬עמדו על כך שקדמוניות היהודים‪ ,‬בניגוד למלחמת‬
‫היהודים‪ ,‬נכתב מנקודת מבט יהודית מובהקת‪    .‬יוספוס של קדמוניות היהודים הפך מקטגור מלא חמה‬
‫כלפי תנועת המרי היהודית שגרמה למרד ברומאים ולחורבן ירושלים והמקדש‪ ,‬ומסנגור של השושלת‬
‫הפלאווית שבעל כורחה החריבה את המקדש‪ ,‬למליץ היושר של היהדות השנואה‪ ,‬הנרדפת והמושמצת‪,‬‬
‫ששנות גלותו הפכו אותו למגנה הנאמן‪ .‬לאמור‪ ,‬לא רק מידע חדש‪ ,‬אלא הלך רוח חדש מנשב בין דפי‬
‫הספר המאוחר יותר‪ .‬דניאל שוורץ הביא ראיות חדשות לחיבורו הגובר של יוספוס למסורת היהודית‬
‫בכתבו את קדמוניות‪    ,‬והציע ששינוי זה נובע מזהותו החדשה כיהודי היושב בגלות‪    .‬כן הצביע שוורץ‬
‫על העובדה הידועה שבכתיבת קדמוניות לא סייעו עוד ליוספוס אסיסטנטים דוברי יוונית‪ .‬באחרונה‬
‫ייחד מיכאל תובל לנושא זה מחקר מקיף‪ .‬הוא תיאר כיצד הפך יוספוס מכוהן ירושלמי שיהדותו מתרכזת‬
‫סביב המקדש ופולחנו‪ ,‬כפי שהיה בכתבו את מלחמת‪ ,‬ליהודי מן התפוצות שזהותו נגזרת ממורשת‬

      ‫אבות‪ ,‬מטקסטים מקודשים ומלימוד של חוקי התורה ושמירתם‪ ,‬כפי שהוא מתגלה בקדמוניות‪   .‬‬
‫דוגמה טובה לכך נמצאת בערך מזימתו ומותו של הורדוס‪/‬ינאי‪ .‬במלח' א ‪ 665‬העתיק יוספוס את‬
‫סיכומו הניטרלי עד אוהד של ניקולאוס לחייו הסוערים של הורדוס‪ .‬ואולם בקדמוניות מצא לנחוץ לתאר‬
‫בצבעים קודרים את אופיו של המלך‪ .‬כאן מציע יוספוס את סיכומו שלו לחיי הורדוס במילים‪' :‬אף מי‬
‫שהסכים (למעשיו) הראשונים (ואמר)‪ ,‬שמה שעשה לקרוביו [כלומר שהרג את בניו ואשתו] מתוך אהבת‬
‫החיים עשה‪ ,‬עלול להבין מתוך פקודותיו האחרונות את טיב הרוח באדם זה‪ ,‬ושלא הייתה ברוח זו שום‬

                                                                                  ‫מידת־אנוש' (קדמ' יז ‪.)180‬‬

                                     ‫ד ‪ .7‬מקורות ששולבו לראשונה בקדמוניות היהודים‬

‫דומה שהלך רוח אוהד זה כלפי היהדות הוא שהביא את יוספוס לשלב בקדמוניות מקורות חדשים (ראו‬
‫להלן ח‪ .)1‬דוגמה טובה לכך הוא משפט הורדוס‪ .‬בשנת ‪ 47‬לפה"ס התנהל נגד הורדוס משפט שהפך‬
‫למשפט סרק‪ ,‬שכן הלה התייצב לפני שופטיו כשהוא מלווה בצבא ובמכתב מאיים מאת נציב סוריה‪,‬‬
‫ועשה לצחוק את ההליך כולו‪ .‬במלחמת היהודים מתואר משפט זה כעוול שנעשה להורדוס‪ ,‬והתגוננותו‬
‫מתוארת כהכרח בל יגונה‪ .‬תיאור זה מנוסח כנראה על פי מה שמצא יוספוס אצל ניקולאוס (מלח' א‬
‫‪ .)211–208 ;205–203‬ואולם בקדמוניות היהודים (יד ‪ )184–163 ;160–158‬שילב יוספוס אל תוך סיפור‬
‫זה מקור יהודי שהפך את המסר של המעשה על פיו‪ .‬מקור זה מתאר זירה ‪ -‬לא מוכרת עד כה בדיווחי‬
‫יוספוס ‪ -‬של סנהדרין יהודית‪ ,‬ובה חכם פרושי בשם סמיאס‪ .‬הורדוס‪ ,‬הנשפט בפני מוסד זה‪ ,‬מוצג כרשע‬

‫לאקיר‪ ,‬ההיסטוריון היהודי‪ ,‬פרק חמישי‪ .‬לסקירת התקבלותה של דעתו במחקר ראו שוורץ‪ ,‬יוספוס על הורקנוס ב'‪ ,‬עמ'‬                    ‫‪8	 0‬‬
‫‪ .216-212‬ראו גם שוורץ‪ ,‬יוספוס על הפרושים כיהודים גלותיים; לספרות נוספת ראו הנ"ל‪ ,‬אלבינוס‪ ,‬וביבליוגרפיה שם‪,‬‬                 ‫‪	81‬‬
                                                                                                                           ‫‪8	 2‬‬
                                     ‫עמ' ‪ ,303-302‬הערות ‪ ;20-19‬הנ"ל‪ ,‬פרשת הגלילים והשומרונים‪ ,‬עמ' ‪ 136‬והערה ‪.26‬‬            ‫‪	83‬‬
‫המחויבות של יוספוס לעיקרי אמונה יהודיים ולכתבי הקודש מודגשת במבואו לקדמוניות (א ‪ .)17-12‬מבחר דוגמאות‬
‫מרשימות לדרכי התבטאות יהודיות של יוספוס בקדמוניות בהשוואה למלחמת בפרשת קומאנוס והשומרונים הובא אצל‬

                                        ‫שוורץ‪ ,‬פרשת הגלילים והשומרונים‪ .‬ראו גם הנ"ל‪ ,‬המאה הראשונה‪ ,‬עמ' ‪.166-148‬‬
‫ראו ההערות הקודמות‪ .‬גישה זו תואמת קו מרכזי בהגותו של שוורץ בדבר ההבדל שבין חיים יהודיים בארץ ובתפוצות‪.‬‬

                                                     ‫ראו שוורץ‪ ,‬מק"א ומק"ב; הנ"ל‪ ,‬יוספוס על הפרושים כיהודים גלותיים‪.‬‬
                                                                               ‫תובל‪ ,‬כוהן ירושלמי‪ ,‬ראו בעיקר עמ' ‪.259–129‬‬

                                                                                                                                 ‫‪20‬‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36