Page 31 - josephus volume one
P. 31
נעם ורד
מרבית הערכים הנידונים בספר הזה .ואולם לא רק מקורות חדשים מעידים על ההבדלים בין מלחמת
לקדמוניות .חוקרים רבים ,וראשון בהם ריכרד לאקיר ,עמדו על כך שקדמוניות היהודים ,בניגוד למלחמת
היהודים ,נכתב מנקודת מבט יהודית מובהקת .יוספוס של קדמוניות היהודים הפך מקטגור מלא חמה
כלפי תנועת המרי היהודית שגרמה למרד ברומאים ולחורבן ירושלים והמקדש ,ומסנגור של השושלת
הפלאווית שבעל כורחה החריבה את המקדש ,למליץ היושר של היהדות השנואה ,הנרדפת והמושמצת,
ששנות גלותו הפכו אותו למגנה הנאמן .לאמור ,לא רק מידע חדש ,אלא הלך רוח חדש מנשב בין דפי
הספר המאוחר יותר .דניאל שוורץ הביא ראיות חדשות לחיבורו הגובר של יוספוס למסורת היהודית
בכתבו את קדמוניות ,והציע ששינוי זה נובע מזהותו החדשה כיהודי היושב בגלות .כן הצביע שוורץ
על העובדה הידועה שבכתיבת קדמוניות לא סייעו עוד ליוספוס אסיסטנטים דוברי יוונית .באחרונה
ייחד מיכאל תובל לנושא זה מחקר מקיף .הוא תיאר כיצד הפך יוספוס מכוהן ירושלמי שיהדותו מתרכזת
סביב המקדש ופולחנו ,כפי שהיה בכתבו את מלחמת ,ליהודי מן התפוצות שזהותו נגזרת ממורשת
אבות ,מטקסטים מקודשים ומלימוד של חוקי התורה ושמירתם ,כפי שהוא מתגלה בקדמוניות .
דוגמה טובה לכך נמצאת בערך מזימתו ומותו של הורדוס/ינאי .במלח' א 665העתיק יוספוס את
סיכומו הניטרלי עד אוהד של ניקולאוס לחייו הסוערים של הורדוס .ואולם בקדמוניות מצא לנחוץ לתאר
בצבעים קודרים את אופיו של המלך .כאן מציע יוספוס את סיכומו שלו לחיי הורדוס במילים' :אף מי
שהסכים (למעשיו) הראשונים (ואמר) ,שמה שעשה לקרוביו [כלומר שהרג את בניו ואשתו] מתוך אהבת
החיים עשה ,עלול להבין מתוך פקודותיו האחרונות את טיב הרוח באדם זה ,ושלא הייתה ברוח זו שום
מידת־אנוש' (קדמ' יז .)180
ד .7מקורות ששולבו לראשונה בקדמוניות היהודים
דומה שהלך רוח אוהד זה כלפי היהדות הוא שהביא את יוספוס לשלב בקדמוניות מקורות חדשים (ראו
להלן ח .)1דוגמה טובה לכך הוא משפט הורדוס .בשנת 47לפה"ס התנהל נגד הורדוס משפט שהפך
למשפט סרק ,שכן הלה התייצב לפני שופטיו כשהוא מלווה בצבא ובמכתב מאיים מאת נציב סוריה,
ועשה לצחוק את ההליך כולו .במלחמת היהודים מתואר משפט זה כעוול שנעשה להורדוס ,והתגוננותו
מתוארת כהכרח בל יגונה .תיאור זה מנוסח כנראה על פי מה שמצא יוספוס אצל ניקולאוס (מלח' א
.)211–208 ;205–203ואולם בקדמוניות היהודים (יד )184–163 ;160–158שילב יוספוס אל תוך סיפור
זה מקור יהודי שהפך את המסר של המעשה על פיו .מקור זה מתאר זירה -לא מוכרת עד כה בדיווחי
יוספוס -של סנהדרין יהודית ,ובה חכם פרושי בשם סמיאס .הורדוס ,הנשפט בפני מוסד זה ,מוצג כרשע
לאקיר ,ההיסטוריון היהודי ,פרק חמישי .לסקירת התקבלותה של דעתו במחקר ראו שוורץ ,יוספוס על הורקנוס ב' ,עמ' 8 0
.216-212ראו גם שוורץ ,יוספוס על הפרושים כיהודים גלותיים; לספרות נוספת ראו הנ"ל ,אלבינוס ,וביבליוגרפיה שם, 81
8 2
עמ' ,303-302הערות ;20-19הנ"ל ,פרשת הגלילים והשומרונים ,עמ' 136והערה .26 83
המחויבות של יוספוס לעיקרי אמונה יהודיים ולכתבי הקודש מודגשת במבואו לקדמוניות (א .)17-12מבחר דוגמאות
מרשימות לדרכי התבטאות יהודיות של יוספוס בקדמוניות בהשוואה למלחמת בפרשת קומאנוס והשומרונים הובא אצל
שוורץ ,פרשת הגלילים והשומרונים .ראו גם הנ"ל ,המאה הראשונה ,עמ' .166-148
ראו ההערות הקודמות .גישה זו תואמת קו מרכזי בהגותו של שוורץ בדבר ההבדל שבין חיים יהודיים בארץ ובתפוצות.
ראו שוורץ ,מק"א ומק"ב; הנ"ל ,יוספוס על הפרושים כיהודים גלותיים.
תובל ,כוהן ירושלמי ,ראו בעיקר עמ' .259–129
20
