Page 27 - josephus volume one
P. 27
נעם ורד
שולית' .מייסון סבור שגישה כזאת עושה עוול גדול ליוספוס המקורי והיצירתי ,תוך שהיא מציגה
אותו כפלגיאטור וכרשלן ,שאינו מסוגל לבדוק את הטקסט שלו ולעמוד על הסתירות שהוא עצמו יוצר.
מייסון אינו מתעלם כמובן מן השימוש שעושה יוספוס במקורות ,אך הוא נוטה להמעיט בערך העיסוק
בהם להבנתו של ההיסטוריון .
ואולם ייחודו של מחקרנו תובע מעצם טבעו התייחסות לבעיית המקורות ברמה הבסיסית ביותר,
שהרי אין ענייננו המרכזי בביקורת המקורות ככלי להבנת יוספוס ,כי אם להפך ,ביוספוס ככלי לשחזור
החומרים היהודיים העתיקים ששימשו אותו .אשר על כן ראינו לעצמנו חובה לסטות מן הדרך שהתוו
מייסון ושותפיו לדרך ,ולחבור לשרידיה של האסכולה המיושנת והלא פופולרית של ביקורת המקורות.
בעניין זה אנו מצטרפים לגישתו של החוקר דניאל שוורץ ,הטוען בזכותו של המשך השימוש המחקרי
בכלי רב הכוח הזה .שוורץ סובר שאין כל סתירה בין חקר מקורותיו של ההיסטוריון לבין בירור מגמותיו.
גדולה מזו ,הראשון עשוי לתרום באופן משמעותי להבנת האחרון ,שכן מיפוי נכון של החומרים שקיבל
יוספוס מקודמיו ,זיהוי האופן שבו עיבד אותם ושילבם בהרצאתו ,וזיקוק דבריו שלו בתוך הרצף ,מצביעים
במובהק על מגמותיו והשקפותיו ,ככותב וגם כעורך .שוורץ אמנם הותקף בשל תפיסה כביכול שמרנית
זו ,אולם דומה שאנו עדים היום בכמה שדות מחקר למגמה מחודשת ,המציעה ברוח דומה שילוב של
חקר המקורות והמבט הספרותי במחקר טקסטים עתיקים .
יוספוס השתמש במקורות רבים בכתיבת ספריו ,ובכתיבת קדמוניות היהודים ספרים א-יא התבסס
באופן גורף על המקרא .אולם במחקרנו זה עסקנו במה שכתב יוספוס על התקופה הבתר־מקראית,
מסוף ספר יא של קדמוניות ואילך .בד בבד עסקנו גם בחיבור מלחמת היהודים; ובחיבור זה ,ספר א
ומחצית ספר ב מקבילים לדברים שיוספוס מספר החל באמצע ספר יב של קדמוניות (שנת 168לפה"ס)
מייסון ,מבוא ,עמ' .XIVראו בעיקר הנ"ל ,סתירה .כמה עשורים לפני מייסון טען סנדמל ,פרללומניה ,עמ' ,5-4שייחוס 6 2
חשיבות יתרה למקורותיו המשוערים של מחבר הוא בבחינת התכחשות לחידושיו ולייחודו .לסקירה ביקורתית של מגמה
זו בזיקה לחקר יוספוס ראו שוורץ ,עריכה ומקורות ,עמ' ;143 ,126-125הנ"ל ,המאה הראשונה ,עמ' .26-1ראו גם שמות 63
התואר 'גרמני' ואפילו 'גרמניה של ביסמרק' ,שהצמיד שעיה כהן להשערות מופרכות על דרך ביקורת המקורות (כהן, 64
65
יוספוס בגליל ,עמ' ,59וכן עמ' ,44הערה ,77ההפניות בעקבות שוורץ ,עריכה ומקורות ,שם). 6 6
להסתייגויות מוקדמות יותר מהנטייה הגרמנית לחקר מקורות ראו כבר ת'קרי ,יוספוס ,עמ' ;63-62וגם בילדה ,יוספוס
בין ירושלים ורומא; מאדר ,יוספוס והפוליטיקה של ההיסטוריוגרפיה .תודתנו לפרופ' דניאל שוורץ על כמה מההפניות 6 7
בהערות האחרונות.
גישה זו מיושמת לרוחב כל עבודתו .ראו למשל במאמרו המוקדם של שוורץ ,באותו הזמן .לניסוח עמדתו העקרונית ראו
בעיקר שוורץ ,עריכה ומקורות; ומה שכתב לאחרונה במאמריו :אלבינוס; פרשת הגלילים והשומרונים.
ראו למשל ביקורתו של מייסון ,סתירה ,עמ' ;156-150וכן הערת שעיה כהן' :שוורץ עוסק בחקר המקורות בלהט
ובנחרצות שלעתים רחוקות נצפו מחוץ לעבודות דוקטור גרמניות של המאה הי"ט' (כהן ,המחקר המודרני ,עמ' ,70הערה
,18התרגום שלנו) .עם זאת ,כהן עצמו לא מנע את עצמו משימוש מפליג למדי בחקר המקורות .ראו כהן ,אלכסנדר,
ובערך הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון.
שטרנברג (פואטיקה ,עמ' ,13התרגום שלנו) תוהה' :מדוע ירצה מישהו למנוע מעצמו את המשאב האוניברסלי להסברת
סתירות בטקסט על ידי עיון בתולדות מסירתו או בכל אמצעי אחר -זו נשארת תעלומה' ,ומתרץ לבסוף שהשימוש
המופרז והמזיק שעשו חוקרי המקרא בכלי הזה במשך מאתיים שנה המאיס אותו כליל על יורשיהם ,וגם זה לא בצדק,
שכן 'ההפרזות וה ֲע ָקרּות של ביקורת המקורות המסורתית אינה מתירה את הדחייה הצדה של נתוניה הזמינים .'...בהמשך
דבריו הוא מציע שילוב של הגישות השונות בחקר הנרטיב המקראי .ראו לאחרונה גישה דומה לחקר ספרות חז"ל אצל
רוזן־צבי ,הטקס ,עמ' ;15-11פורסטנברג ,טהרה וקהילה ,עמ' .7–6
לסקירה מועילה וספרות ראו כהן ,יוספוס בגליל ,עמ' .66–24
16
