Page 24 - josephus volume one
P. 24
מבוא
תשתית מעורפלת בדבר הקשר תאורטי הכרוך בו .הסצנה של המפגש בין אלכסנדר והכוהן הגדול קרובה
בנוסחי הסכוליון וקדמוניות ,אולם חלקי הסיפור האחרים ,הנוגעים למאבק עם השומרונים ,שונים מאוד
בכל קורפוס .אף שהמדובר בנקודה זו בסיפורים נבדלים ממש ,הרי עצם הקישור בין הדרמה של המפגש
עם אלכסנדר למאבק עם השומרונים הוא בבחינת נקודת מגע מפליאה בין המקורות.
והנה כמה דוגמאות נוספות :אחרי סופו של סיפור הקרע עם הפרושים הוסיף יוספוס מעין נספח
משלו על חוקי האבות הבלתי כתובים שמסרו הפרושים לעם (קדמ' יג .)298-297והנה ,גם אל המקבילה
הבבלית של הסיפור (קידושין סו ע"א) נתחבה הערה אמוראית מאוחרת ,המלמדת שקיומה של תורה
שבעל־פה ,להבדיל מהתורה שבכתב ,תלוי בחכמים .ההקבלה הנושאית מרשימה ,אף על פי שהחומר
שייך בשני המקרים למסגרת העריכה של ההיסטוריון מזה ושל האמוראים מזה ,ולא לסיפור גופו .דומה
כאילו נלוו לסיפור בשני המקרים מעין 'הוראות הפעלה' שהבהירו שמוקד המתח שלו כרוך בסמכותם
של התורה שבעל־פה ושל נושאיה.
הסיפור על משפט ינאי בתלמוד (סנהדרין יט ע"א) שולב בסוגיה בעקבות קביעת המשנה שמלך לא
דן ולא דנים אותו .והנה אצל יוספוס מצאנו במהלך המקבילה ,העוסקת בהורדוס ,את הטענה' :אם
הורדוס איננו מלך אלא עודנו הדיוט ,עליו לתת את הדין לפני מלכו וחוקי האבות' (מלח' א .)209גם
כאן נרמזת ההשקפה ש'מלך ...לא דנין אותו'!
תולדות הורדוס סופרו בסוגיה התלמודית (בבא בתרא ב ע"ב-ג ע"א) בעקבות הדיון האמוראי
המאוחר בשאלה אם מותר לסתור בית כנסת בטרם נבנה בית כנסת חדש .והנה גם יוספוס מוסר
שהיהודים 'חששו שמא יקדים להרוס את כל הבניין ולא יהיה סיפק בידו [=של הורדוס] להביא את
משימתו [=בניין המקדש] לידי גמר' (קדמ' טו .)388שוב מצאנו מוטיב זהה בין הסיפור שבפי יוספוס
לבין המסגרת החיצונית והמאוחרת של מקבילתו בתלמוד.
מזימתו של הורדוס להמית קבוצת נכבדים ביום מותו שלו מנומקת אצל יוספוס בחששו שמא 'יום
מותי יהיה יום חג ליהודים' (מלח' א .)660והנה הסיפור המקביל בסכוליון (המיוחס לינאי) הוסמך אל
מועד במגילת תענית ,המתפרש בסכוליון כיום חג לזכר מותו של מלך רשע ,שבו אסור להתענות .מכל
הדוגמאות האלה עולה שהסיפורים המקוריים נמסרו לעתים כשהם מלווים במסורת מעורפלת ,בלתי
מנוסחת ,שהציעה אותם בהקשר רעיוני או היסטורי מסוים.
ג .3מקבילות משיקות
הסוג השני הוא מסורות שכינינו משיקות .סיפורים מסוימים מתייחסים לאותו אירוע ואפילו נזקקים
למוטיבים משותפים ,אבל עיקר מהלכם שונה לגמרי .כך למשל מספר יוספוס את ההשתלשלות הפוליטית
שבעקבותיה הוקם מקדש חוניו במצרים ,ואילו אצל חז"ל מובאת אגדה חסרת הקשר היסטורי על מריבה
בין אחים שגרמה להקמת אותו מקדש .למרות הנתק בין שני הסיפורים ,משותפת לשניהם הזכרת
הפסוקים בישעיה יט ,19-18המתפרשים כאן וגם כאן כנבואה על הקמת המקדש הזה .במקרה זה אין
סיפור אחד המונח בתשתית ההקבלה ,ובכל זאת יש כאן מסורת משותפת מסקרנת.
רוב הסיפורים העוסקים במרד הגדול בספרות חז"ל מזכירים אירועים קרובים ,פרטים קרובים והלך
רוח דומה לאלה שמתאר יוספוס ,אולם מקור ספרותי משותף ממש -אין ביסודם .חז"ל יודעים את
52ראו גם ישראלי־טרן ,יוספוס פלאוויוס ותיאורי החורבן ,הסבורה שרקע היסטורי עומד ביסודן של רוב המקבילות מסוג
13
