Page 19 - josephus volume one
P. 19
נעם ורד
שלטון הורדוס והנציבים והמרד הגדול .אף שרוב המסורות המקבילות הללו עוררו סקרנות מחקרית למן
ימיה של חכמת ישראל ועד ימינו ,והבולטות שבהן נידונו לגופן מזוויות רבות ,הרי התופעה בכללותה
והשאלות שהיא מעוררת מעולם לא נבחנו באופן מלא ולאור המצאי כולו .הניסיון הראשון והאחרון
לאסוף את החומר העוסק בימי הבית השני מתוך ספרות חז"ל ולהשוותו אל כתבי יוספוס נעשה
במחצית השנייה של המאה הי"ט בספרו הצרפתי של יוסף דרנבורג' ,חיבור על ההיסטוריה והגאוגרפיה
של פלשתינה לפי התלמוד ומקורות אחרים' (Essai sur l'histoire et la géographie de la Palestine
.)d'après les Thalmuds et les autres sources rabbiniques, 1867ספר זה הוא ניסיון תמים לשחזר
את הההיסטוריה מתוך הידיעות על ימי הבית השני בשני הקורפוסים ,במגבלות הידע שהיה זמין בעת
שנכתב .הסקירה היחידה של הנושא בכללותו ,שהתפרסמה בעשורים האחרונים ,היא מאמרו החלוצי
בן שמונת העמודים של שעיה כהן ,המציג תובנות חשובות בנושא הנידון ,שספרנו זה נזקק להן לא
מעט .המאמר הקצר נועד להיות מעין מבוא למחקר מקיף ,שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל .בצדק
קבע חוקר ספרות חז"ל הנודע ,גינתר שטמברגר' :הכרח מחקרי המוצהר שוב ושוב הוא איסוף ונתוח
כל המקבילות בין יוספוס וחז"ל ,אבל שום מחקר רציני כזה של כל הקומפלקס טרם נעשה' .לאחרונה
העיר גם יונתן פרייס' :משימה קשה וסבוכה זו [=השוואה שיטתית בין כתבי יוספוס למקורות חז"ל]
לא הושלמה .מחקר כזה ,שערכו לא יסולא בפז ,יסייע לענות על שתי שאלות :עד כמה היה יוספוס
בקי במסורות המוכרות לנו מספרות חז"ל ,והאם ייתכן שחכמים הכירו את כתבי יוספוס ,במישרין או
בעקיפין' .כפי שיפורט להלן ,בספרות המחקר מהלכות תאוריות שונות ומשונות ורחוקות זו מזו בדבר
פשרה של ההקבלה בין יוספוס לחז"ל ,על הדמיון ועל ההבדלים ,ודומה שהחוקרים טרם הגיעו לכלל
הנחה רווחת ומקובלת בנושא מרכזי זה.
ב .2תוכנו של הספר ומטרתו
שני כרכיו של ספר זה מכילים את הקורפוס המלא ,שכאמור טרם נאסף ,של המסורות המקבילות על
ימי הבית השני בכתבי יוסף בן מתתיהו ובספרות חז"ל .מוצגים בו שלושים וחמישה סיפורים מקבילים
על אישים ואירועים מתקופת הבית השני .בכרך הראשון' ,האגדות האבודות של ימי הבית השני',
מוצגות המסורות העוסקות בתקופה שמכיבושי אלכסנדר ועד ערב המרד הגדול ,ובכרך השני' ,אגדות
החורבן' ,אלה המוסבות על תקופת המרד עצמה ,לפי סדר הופעתן בכתבי יוספוס ,ולפיכך הסדר הוא
כרונולוגי ,לפחות מזווית הראייה של ההיסטוריון .בהמשך דברינו יובהרו הסיבות לחלוקה זו לשני
דרנבורג ,משא ארץ ישראל ,הוא התרגום העברי היחיד של חיבור זה ( ,)1896ובו השתמשנו במהלך הספר. 28
אוסף של מסורות מקבילות על החורבן בלבד מצוי במאמרה של ענת ישראלי־טרן (ישראלי־טרן ,יוספוס פלאוויוס 29
ותיאורי החורבן). 30
כהן ,מסורות היסטוריות מקבילות. 3 1
שטמברגר ,ברייתות סיפוריות ,עמ' ( 65תרגום שלנו). 3 2
3 3
פרייס ,מבוא ,עמ' .70-69
לעתים מוסרים המקורות המקבילים מסורות מוחלפות באשר לזהות הגיבורים .יוחנן הורקנוס אצל יוספוס -ינאי אצל
חז"ל (ראו בערך הקרע עם הפרושים); הורדוס אצל יוספוס -ינאי בפי חז"ל (ראו הערכים משפט הורדוס/ינאי; מזימתו
ומותו של הורדוס/ינאי); אגריפס אצל יוספוס -ינאי אצל חז"ל (ראו בערך אגריפס/ינאי וקרבנות הנזירים) .במקרים
אלה נקטנו ,מבחינת הסדר הכרונולוגי ,את זהות הגיבורים לפי יוספוס ,ובכך השתבש לפעמים סדר המאורעות מנקודת
המבט של ספרות חז"ל .במקרים אחרים מופיעה המסורת בנקודת זמן מסוימת ,אבל מעורבים בה זכרונות עתיקים יותר,
8
