Page 17 - josephus volume one
P. 17
נעם ורד
מכיר את המנהיג הדתי הגדול ,מקו ֵמם היהדות מחורבותיה לאחר החורבן לפי עדות חז"ל ,רבן יוחנן בן
זכאי ,שהיה בן זמנו ופעל לא פעם במקביל לו ממש .הקורא תוהה כיצד הצמיחה מציאות היסטורית
אחת שני דיוקנאות כה רחוקים.
מלבד ההבדלים הנובעים מהפער הטבעי שבין ספרות היסטוריוגרפית לבין ספרות הלכתית ,אידאית
וחינוכית ,יש להזכיר שחיבוריו של יוספוס נכתבו זמן קצר אחרי סופה של תקופה זו ,שאת אירועיה
האחרונים חווה על בשרו ,בעוד עריכתם של החיבורים הנכללים בהגדרה הרחבה 'ספרות חז"ל' משתרעת
על פני כשבע מאות שנה ,והראשון בהם -המשנה -נחתם כמאה ושלושים שנה אחרי החורבן .גדולה
מזאת ,החיבור המכיל את מספר המקבילות הגדול ביותר ליוספוס -התלמוד הבבלי -נוצר לא רק
במרחק זמן ,אלא גם במרחק גאוגרפי ,תרבותי ומדיני גדול מאוד ממקום התרחשותם של מאורעות
הבית השני בארץ־ישראל.
ניגוד קוטבי אחר הוא בין פנייה 'החוצה' לפנייה 'פנימה' .כזכור ,פייר נורה מנה ברשימת ההבדלים
בין זיכרון להיסטוריה את ההנחה ש'הזיכרון נובע מקבוצה שהוא מלכד ...ההיסטוריה ,לעומת זאת,
שייכת לכולם ואף לא לאחד ,תכונה המכשירה אותה לייעודה האוניברסלי' .אכן ,חיבוריו של ההיסטוריון
נכתבו ביוונית ,בעיקר לקהל נוכרי ,ואילו ספרות חז"ל העברית־ארמית היא מקרה מובהק של שיח
פנימי המתנהל במובלעת בתוך מובלעת ,בחוגים של רבנן ותלמידיהם ,שאינם אלא שכבה אחת בתוך
החברה היהודית .אשר על כן ,הנמענים הם עדה דתית סגורה בעלת ערכים ,אמונות ותשתית תרבותית
משותפת מובנת מאליה ומוכרת היטב לחבריה.
הבדל מכריע נוסף טמון בזיהויו של המחבר .אשר לכתבי יוספוס ,תעודת הזהות המלאה של האיש
פותחת את מלחמת היהודים' :אני ,יוסף בן מתתיהו ,ממוצא עברי ,כוהן מירושלים ,אשר לחמתי ברומאים
בראשית המלחמה ,ובהמשכה הייתי בעל כורחי עד ראייה למאורעות' (מלח' א .)3קולו הבהיר בוקע
מכל פסקה במלחמת היהודים ובקדמוניות היהודים ,וקורותיו האישיות ארוגות ללא התר במתרחש.
אישיותו הפרטית חוזרת אל קדמת הבמה בסיומו של סיפור קורותיו של העם היהודי בקדמוניות' :הריני
מעז לומר עתה ,מאחר (שאני עומד) בסיום הדברים שקבלתי עלי ,ששום איש אחר ,לא יהודי ולא בן עם
אחר ,אפילו רצה לא היה יכול להרצות את הספר הזה להלנים בדייקנות כזאת' (קדמ' כ .)262אופייני
הדבר שנקודת הסיום של כתיבת הספר מצויינת ציון כפול ,בתאריך כללי ואישי כאחד' :עד היום הזה,
כלומר בשנת שלוש־עשרה למלכות דומיטיאנוס קיסר ,שהיא שנת חמישים ושש להולדתי' (שם .)267
משום כך ,לא ייפלא שיוספוס ראה באוטוביוגרפיה הפרטית שלו' ,חיי יוסף' ,מעין נספח והמשך של
קדמוניות היהודים ,הביוגרפיה של העם היהודי כולו .גם מבחינה זו ספרות חז"ל היא הניגוד המובהק
ביותר .ספרות קיבוצית ,אנונימית בחלקה ,מרובת דורות ואתרים ועתירת דוברים ,עורכים ומוסרים,
רבים מהם עלומים .
ראו בערך הנבואה לאספסיינוס ,בכרך ב. 1 9
אף שקביעה זו תסויג במידת מה בהמשך דברינו ,וראו להלן ח.2 2 0
לתפיסות מחקריות הממעיטות בערך השפעתם של החכמים על החברה היהודית הסובבת ראו למשל לוין ,מעמד 21
החכמים ,עמ' ;89-79 ,7גודמן ,מדינה וחברה ,עמ' ;111-93כהן ,החכם ,עמ' ;971-959ועמדתו הנחרצת והקיצונית יותר
של שוורץ ,אימפריאליזם .אבל ראו לאחרונה הסתייגותו המאוזנת והמשכנעת של שרמר ,אוריינטציה דתית. 2 2
על חיי יוסף כהמשך של קדמוניות היהודים ראו חיי יוסף ,מהדורת שוורץ ,עמ' .4-3 23
על האנונימיות כמאפיינת של ספרות חז"ל ראו זוסמן ,תורה שבעל פה ,עמ' .351-350ראו גם דרורי ,מגעים ,עמ' .72
6
