Page 22 - josephus volume one
P. 22

‫מבוא‬

    ‫‪ ;298-288‬בבלי‪ ,‬קידושין סו ע"א); (ג) מקבילות המתאפיינות במבנה זהה‪ ,‬אך מעבר לכך הן כה שונות‪,‬‬
    ‫עד שעצם הדמיון בין הסיפורים אינו ברור‪ ,‬בהן הנבואה לאספסיינוס (מלח' ג‪ ;398-392 ,‬בבלי‪ ,‬גטין נו‬
    ‫ע"א)‪ ,‬המיוחסת אצל יוספוס לעצמו ואצל חז"ל לרבן יוחנן בן זכאי; (ד) מוטיב בודד המשותף לשני‬
    ‫סיפורים שמעבר לכך אין ביניהם דמיון‪ ,‬כגון הוויכוח בין היהודים לשומרונים לפני תלמי פילומטור (קדמ'‬
    ‫יג ‪ )79-74‬בהשוואה לאגדה על הוויכוח על הבעלות על ארץ־ישראל לפני אלכסנדר מוקדון (סכוליון‬

                                                                                        ‫לכ"ה בסיוון ומקבילות)‪   .‬‬
    ‫בספר זה נקטנו שיטה שונה‪ .‬עיקר ענייננו בניסיון לאתר מסורות תשתית מגובשות ‪ -‬אך ככל‬
    ‫הנראה לא כתובות ‪ -‬שעמדו ביסודם של הסיפורים המקבילים אצל יוספוס וחז"ל‪ ,‬ולהבחינן ממקבילות‬
    ‫שהדמיון ביניהן נובע ממוטיב ספרותי בודד‪    ,‬מעובדה היסטורית או מאווירה כללית‪    .‬לדידנו‪ ,‬מה‬
    ‫שחשוב אינו מידת הקרבה בין המקבילות בכל הפרטים‪ ,‬כי אם עצם קיומו של מקור גרעיני מנוסח‪ ,‬גם‬
    ‫אם בלבושים שונים ובגרסות נבדלות‪ ,‬העומד ביסוד המקבילות‪ .‬נסקור ונמיין כעת את מכלול המסורות‬
    ‫על פי מפתח זה‪ ,‬מן האגדות שהוצאנו אל מחוץ לגדרו של הספר‪ ,‬דרך המסורות המשיקות הנכללות‬
    ‫בכרך השני‪ ,‬ועד המקבילות הספרותיות ‪ -‬אגדות המייצגות במובהק את התופעה שאנו תרים אחריה‬

                                                                                                     ‫בכרך הראשון‪.‬‬
    ‫כפי שיתברר מיד‪ ,‬מרבית המסורות הנכללות בספר הן אנקדוטות ומעשים 'סגורים'‪    ,‬צדדיים‪,‬‬
    ‫המתרחשים בשולי המאורעות הגדולים ומשקפים בבירור 'סיפורים' שנקלטו בשתי הספרויות‪ .‬למשל‪,‬‬
    ‫כיבושי אלכסנדר הם מאורע היסטורי מרכזי‪ ,‬אבל פגישתו עם הכוהן הגדול מירושלים הוא 'סיפור'‪.‬‬
    ‫קורות חייו של יוחנן הורקנוס הן חלק מהנרטיב ההיסטורי של תקופת החשמונאים‪ ,‬אבל האנקדוטה‬
    ‫בדבר בת הקול ששמע במקדש היא 'סיפור'‪ ,‬וכך גם מעשה המשתה שערך (הוא‪ ,‬או ינאי בנו) עם‬
    ‫הפרושים והקרע הפוליטי שהתחולל בו‪ .‬דמותו של ינאי‪ ,‬מלחמותיו וכיבושיו הם מרכזיים בקורותיה‬
    ‫של מדינת החשמונאים‪ ,‬אבל צוואתו לאשתו בעניין הפרושים ומזימתו לכאורה (או מזימת הורדוס לפי‬
    ‫גרסת יוספוס) להרוג את החכמים הם 'סיפור' שאינו מעלה ואינו מוריד בנוגע לאירועים ההיסטוריים‬
    ‫עצמם‪ .‬תולדותיו של הורדוס הן פרק חשוב בהיסטוריה של הבית השני‪ ,‬אבל ההרגל המיוחס לו להתחפש‬

                                  ‫ולשוחח עם נתיניו בעילום שם היא אגדה הטפלה לרקע ההיסטורי ה'גדול'‪.‬‬

                                                                             ‫ג ‪ .2‬מקבילות ספרותיות‬

    ‫בין הסיפורים המקבילים הנידונים בספר הבחנו שני סוגים עיקריים ‪ -‬מקבילות ספרותיות ומקבילות‬
    ‫משיקות‪ .‬הסוג הראשון כולל כאמור את המקבילות שביסודן מקור מגובש‪ ,‬גם אם בווריאציות נבדלות‬

    ‫כהן‪ ,‬מסורות היסטוריות מקבילות‪ ,‬עמ' ‪ .11-9‬את הדוגמה האחרונה בחרנו שלא לכלול בספר זה‪ ,‬אבל היא נזכרת ונידונה‬                       ‫‪4	 3‬‬
                                                                              ‫בערכים הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון ובית חוניו‪.‬‬        ‫‪4	 4‬‬
                                                                                                                                    ‫‪	45‬‬
    ‫דוגמה מעניינת למקרה כזה‪ ,‬שלא טופלה בספרנו‪ ,‬היא ההתייחסות ל'נהר השבת' אצל יוספוס (מלח' ז ‪ )99-96‬בהשוואה‬
                                                                               ‫לסמבטיון אצל חז"ל (ראו שטיין־קוקין‪ ,‬סמבטיון)‪.‬‬        ‫‪	46‬‬

    ‫לכן סיפורים נבדלים בפרטיהם הנמנים אצל שעיה כהן בקטגוריה השנייה ‪ -‬של קרבה פחותה בין הקורפוסים ‪ -‬כגון‬
    ‫הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון או הקרע עם הפרושים‪ ,‬הם בעינינו מקבילות ספרותיות מרכזיות לא פחות מאלה שמנה‬

                                                                    ‫בקטגוריה המובילה של סיפורים זהים (כגון יוחנן ובת הקול)‪.‬‬
    ‫ראו אבחנתו המעניינת של שוורץ‪ ,‬מאלכסנדריה‪ ,‬עמ' ‪ ,42‬בין היסטוריוגרפיה המתעדת השתנות רציפה‪ ,‬לבין סיפור‬
    ‫המסתיים ביישובו של משבר ובחזרה לנקודת המוצא של מציאות שלווה שהופרעה‪ .‬על תכונת ה'סגירות' בסיפורי האגדה‬

                                                                                                                 ‫ראו פרנקל‪ ,‬שאלות‪.‬‬

‫‪11‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27