Page 20 - josephus volume one
P. 20
מבוא
כרכים .הסיפורים מובאים כפי שסופרו בספרי יוספוס מזה ,ובספרות התנאים והאמוראים בארץ־ישראל
ובבבל מזה .המסורות מקדמוניות היהודים ומלחמת היהודים מובאות על פי תרגומיהם של אברהם
שליט וליזה אולמן ,ובסוגריים הבאנו את המקור היווני במקרים שנזקקנו לו בדיוננו .מקורות חז"ל
מובאים מתוך המהדורה הביקורתית לכל חיבור במקום שישנה ,ובמקרים אחרים על פי עד הנוסח העדיף
לכל חיבור ,כפי שבחרה האקדמיה ללשון העברית במילון ההיסטורי שלה ,בצירוף חילופי נוסח נבחרים
הנדרשים לדיון ,ותרגום מן הארמית במקרה הצורך .כל מסורת נבחנת מצד מקורותיה המשוערים,
המבנה הספרותי שלה ,מגמותיה ,תולדות עיבודה ושילובה בהקשרים שבידנו ,ובעיקר נבחן טיב היחס
בין גרסתה בפי ההיסטוריון לבין גרסתה בספרות חז"ל .הדיון בכל מקבילה יכונה ערך.
מחקר זה משיק לכמה וכמה שאלות יסוד הן בהיסטוריה של העת העתיקה והן בחקר כתבי יוספוס
וספרות חז"ל .ראשית ,הוא מאפשר בחינה של היחס בין שתי הספרויות ושני העולמות השונים כל כך,
דווקא מן הזווית של נקודות המגע ביניהם .חשוב להדגיש שאין פנינו לשחזור ההיסטוריה גופה כי אם
אל גלגולי השתקפותה בתודעת בני הזמן והדורות הבאים אחריהם ,כפי שהשתקפות זו ניבטת משתי
נקודות תצפית נבדלות .הסיפורים הדומים מאפשרים מחד גיסא לשחזר משהו מן הזיכרון והמצע
התרבותי המשותפים לשני הקורפוסים ,ומאידך גיסא לבחון בזכוכית מגדלת את ההבדלים ,את הדגשים
השונים ,את דרכי העיבוד ונפתולי המסירה המאפיינים את יוספוס מזה ואת חז"ל מזה ,ובעיקר את
המגמות המיוחדות להם .לפיכך תקוותנו היא שהמחקר נושא חשיבות כפולה -הן לחקר כתבי יוספוס
והן לחקר ספרות חז"ל.
מעבר למטרות אלה ,ענייננו בבחינת התופעה של המקבילות לגופה .מציאותם של סיפורים המוכרים
מספרי יוסף בספרות חז"ל ,גם אם בשינויים ,ניתנת להסבר בשתי דרכים .האחת ,שחז"ל הכירו את כתבי
יוספוס או גרסה כלשהי ,מוקדמת או מאוחרת ,שלהם ,ומשם שאבו את הסיפורים .השנייה ,שההקבלה
נובעת ממאגר מסורות קדום אשר שימש את ההיסטוריון והגיע בדרך כלשהי גם אל עורכי החיבורים
המאוחרים במאות שנים בספרות חז"ל .הגישה הראשונה תזהה בכל הבדל בין הגרסות תוצאה של
עיבוד או שיבוש מעשה ידי חכמים או מוסרי ספרותם .הגישה השנייה תשפוט את טיב השינוי לפי
כגון המקרה של גפן הזהב במקדש השני ,הנקשרת אל אגדה על המקדש הראשון ,ראו בערך גפן־גן של זהב בבית המקדש. 34
גם כאן נקטנו את הסדר הכרונולוגי שאותו נקט יוספוס. 3 5
הוצאנו מתחומו של אוסף זה את הנושאים שנידונו לעיל ,הערה :27פרפרזות ,מדרשים ופירושים על דמויות ואירועים 36
במקרא; השוואה בין הפרקטיקות הדתיות המעשיות שמתאר יוספוס ובין ההלכה של חז"ל; תיאורים מפורטים של
המציאות בימי הבית ,כגון תיאורים של ירושלים והמקדש.
לציטוטים המוגבלים מן המקור היווני השתמשנו ביוספוס ,מהדורת ניזה .לעדי הנוסח הנבחרים של ספרות חז"ל ראו
אתר 'מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית :מאגרים' ( .)http://hebrew-treasures.huji.ac.ilבמקרים שנזקקנו לחילופי
נוסח נקודתיים ,הבאנו אותם מתוך מהדורות ביקורתיות ,או באופן עצמאי ,או בסיוע מפעלי מחקר ,כגון מפעל המדרש
שליד מכון שכטר למדעי היהדות .השתמשנו בעדי הנוסח לבבלי כפי שהובאו במאגר עדי הנוסח של התלמוד הבבלי
על שם שאול ליברמן ( .)http://lieberman-institute.com/אנו ערים לכך שהעתקה זו אינה כוללת את כל עדי הנוסח,
ושלפעמים נפלו בה טעויות ,אולם היקפי הטקסטים שנדרשו בספר זה ,ולעומת זאת העיסוק המוגבל בבעיות הנוסח ,לא
אפשרו בדיקה עצמאית של כל עד נוסח לכל סוגיה לחוד .עם זה ,במקרים מסוימים התאפשר לנו לבקר חלק מהנוסחים
או להוסיף על נתוני המאגר קטעי גניזה.
על מציאותן של מסורות סיפוריות מתקופת בית שני בספרות חז"ל ראו יסיף ,סיפור העם העברי ,עמ' .122-104
9
