Page 23 - josephus volume one
P. 23
נעם ורד
ברב או במעט .גרסותיהן המקבילות של מסורות אלה חולקות ,למרות ההבדלים בפרטים ,מאפיינים
זהים של תוכן ,אווירה ,גיבורים ,השתלשלות האירועים ומסגרת סיפורית .נדגיש כי באמרנו 'מקור מגובש'
אין כוונתנו למקור כתוב דווקא ,כי אם למסורות שרובן נמסרו ככל הנראה על־פה ,בדומה לכל החומר
האגדי ,המוקדם והמאוחר ,אשר שוקע בספרות חז"ל .עם זאת ,דומה שלא מעטות מהן היו מנוסחות
במידה זו או אחרת ,ובעיקר הצטיינו במשפטי מפתח ובמונחי מפתח שנטבעו במטבע קבוע גם כשהיתר
סופר באופן חופשי ונזיל .משפטי מפתח אלה ייצגו את שיאו של הסיפור או את המסר שלו בגרסותיו
השונות .המונחים האלה מזדקרים בחריגותם מתוך המעשה בגרסת חז"ל ,אם מכוחו של ניסוח מלוטש
יותר ,אם מחמת משלב לשוני אחר ,המדיף לעתים ניחוח מקראי או צליל ארכאי ,ואם בהיותם
מנוסחים אפילו בשפה אחרת ,כגון ארמית המשולבת בתוך העברית .תופעות אלה אינן ניכרות ברוב
המקרים בגרסת יוספוס ,בעיקר משום שהן אבדו במהלך התרגום ליוונית ,ובמקצת המקרים גם משום
שעמדו לפניו מלכתחילה וריאציות שונות מאלה שנשתמרו בקורפוס של חז"ל .ואף על פי כן ,במקרים
בודדים שרד כבדרך נס הביטוי הייחודי גם בגרסה היוונית המובאת אצל יוספוס ,למרות פער השפה
ומרחק הזמן מן המקבילה של חז"ל .למקרים יחידים אלה יש ערך כפול :הם מעידים כמאה עדים על
מוצאו של המקור בתוך הקשר שקדם לכתבי יוספוס ,וכן הם מלמדים על קיומה של אגדה מנוסחת
(ושוב ,לאו דווקא כתובה!) ,שעמדה בפני שני הקורפוסים ,ומאפשרים לשחזר משהו מלשונה .
כאן מקום להעיר על ממצא רב עניין .יש שאנו נתקלים בהקבלה מפתיעה גם במעטפת המאוחרת
שהסיפורים המקבילים נתונים בה ,כאילו מ ֵעבר לסיפור עצמו משותפת ליוספוס ולחז"ל איזו תודעת
ראו למשל המשפטים הקולעים וה'פתגמיים'' :בדמותו של זה אני רואה כשארד למלחמה ונוצח' בסיפור הכוהן הגדול 47
ואלכסנדר מוקדון; 'הפה שדיבר באשמה והיד שפשטה בגאוה' במעשה הניצחון על ניקנור; הפתגם הקדמון שנספח
למעשה בבית חוניו בגרסת חז"ל' :ומה זה שברח ממנה כך ,המבקש לירד לה על אחת כמה וכמה'; 'רב לך כתר מלכות 48
הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן' ו'הקם להם בציץ שבין עיניך' במעשה הקרע עם הפרושים; 'אל תתיראי לא מן הפרושין 4 9
ולא מי שאינן פרושין אלא מן הצבועין הדומין לפרושין' בסיפור צוואת ינאי; 'אם לא סתרת ,אל תסתור .ואם סתרת ,אל 50
תבנה' ,ועוד ,בסיפור תולדות הורדוס (במקור זה ניכר בעליל כי משפטי המפתח השתמרו ביציבותם בתוך טקסט נזיל 51
שרבים בו השינויים בין כתבי היד); 'לא דייך ששימשת ...כהן גדול שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם' במעשה יוסף
בן אילם; 'מי ששכן כבודו בבית הזה ,כשם שעשה נסים לאבותינו בכל דור ודור כך יעשה לנו נסים בזמן הזה' ,במעשה
צלם בהיכל; 'בין כמצא ובין כמצורא חרב מקדשא' ,בסיפור על ביטול הקרבן לשלום הקיסר; 'פסח מוכין/מעוכין' במפקד
האוכלוסין בימי קסטיוס/אגריפס.
ראו בערכים הניצחון על ניקנור; הקרע עם הפרושים .ראו גם האזכור הלא אופייני לספרות חז"ל ,שלא דרך ציטוט מפורש
ודרשה ,של 'בני עלי שטימאו את היכל יי' (בערך שחיתות הכוהנים הגדולים).
כך הביטויים ,הסתומים או משובשים בחלקם ,החריגים בארמית הבבלית של תולדות הורדוס' :בתר דעבדין מתמלכין; אם
זינך עלך ספרך כאן .את לא רכה ולא בר רכה .הורודוס קלניא מתעביד'; כך ה'צווחות' שצווחה העזרה והשיר המקונן על
עריצותן של משפחות הכוהנים הגדולים (בערך שחיתות הכוהנים הגדולים) ,שניהם אינם אופייניים ללשונם של מקורות
תנאיים או אמוראיים .ראו גם הברכה הלטינית המשובשת לשלום הקיסר בגלגוליה במקורות השונים' :אוודי דומני פיטון'
(בערך הנבואה לאספסיינוס).
ראו את לשונה הארמית של בת הקול בגרסת חז"ל במסורות יוחנן ובת הקול וצלם בהיכל ,המוסרת בשני המקרים את
שיאו של המעשה -הניצחון על האויבים וביטול הגזרה ,והשערתנו שבשני המקרים המדובר בשריד משכבה ספרותית
מוקדמת יותר ,וכן ההצהרה על הנכונות למות על קידוש השם במעשה צלם בהיכל שם' :עד שנמות תיהוי דא'.
'בדמותו של זה'( ἐν τῷ νῦν σχήματι/הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון); 'נצחון טליא דאזלון לאגחא קרבא באנטכיא'/
( οἱ παῖδες αὐτοῦ νενικήκασιν ἀρτίως τὸν Ἀντίοχονיוחנן ובת הקול); 'רב לך'( ἀρκείτω σοι/הקרע עם הפרושים);
'עד שנמות תיהוי דא'( τεθνηξόμεθα δὲ πρότερον ἢ παραβῆναι τοὺς νόμους/צלם בהיכל).
12
