Page 18 - josephus volume one
P. 18
מבוא
הבדל חשוב אחר בין שני סוגי החיבורים נוגע לתולדות התקבלותם .יוסף חיים ירושלמי העיר:
בשנים שבין 75ל־ 79לספירה ,פרסם יוספוס את' ...מלחמות היהודים' .ואחר־כך החל לעבוד
על' ...קדמוניות היהודים' .החיבור השני פורסם בשנים ,94-93דהיינו ,פחות מעשר שנים קודם
שהתכנסו החכמים ביבנה .יד המיקרה היא ששני המאורעות התרחשו כמעט באותה עת .אך
בהשקיפנו לאחור אנו יודעים ,כי בקרב היהודים חז"ל היו אלה שנחלו את העתיד ,ולא יוסף .
אם הזיכרון הקיבוצי על העבר היהודי שאחר המקרא עוצב בעיקר מתוך ספרות חז"ל ודחה את חיבוריו
של ההיסטוריון אל השכחה ואל חיק זרים ,הרי התודעה ההיסטורית שהנצה בעת החדשה ,בקרב
יהודים ושאינם יהודים כאחד ,העניקה להם בכורה ניצחת בשחזור ההיסטוריה על פני מה שנתפס
מעתה כרסיסי אגדות אשר שוקעו ביצירה מאוחרת ונטולת תודעה היסטורית .בהתאמה אל הפרדיגמה
שבה פתחנו ,חז"ל עיצבו את הזיכרון היהודי הקיבוצי לדורותיו ,ואילו יוספוס עיצב את התודעה
ההיסטוריוגרפית של המחקר בעת החדשה.
למרות ההבדלים הגדולים האלה בין שני הקורפוסים ,ניכר בשניהם גם מצע משותף של מאורעות
היסטוריים ,פרטי ֵראליה ,אורחות חיים יהודיים ומורשת תרבותית קדומה של הלכה ,אגדה ופרשנות
שטבעו את חותמם כאן וגם כאן .ההיבטים ההלכתיים והפרשניים המשותפים זכו למחקרים מקיפים
יותר או פחות ,אולם דומה שסוג אחד של מקבילות טרם נידון במבט מכליל ,ואפילו טרם נאסף
במלואו .בין החומרים המשותפים בולט קיומו של אוצר מסורות סיפוריות על אישים ואירועים בתר־
מקראיים מימי הבית השני ,מכיבושיו של אלכסנדר מוקדון ועד החורבן .בין הדמויות ההיסטוריות
והאגדיות שבמרכז הסיפורים המקבילים אפשר למנות ,למשל ,את אלכסנדר הגדול ,יוחנן הורקנוס,
ינאי המלך ,שלומציון המלכה ,חוני המעגל ,הורקנוס ואריסטובולוס ,הורדוס ומרים ,הקיסרים גאיוס
קליגולה ,אספסיינוס וטיטוס .האנקדוטות המסופרות הן אצל יוספוס הן בפי חז"ל מתרחשות על רקע
כיבושיו של אלכסנדר ,מרד החשמונאים ,מדינת החשמונאים ,מלחמת האחים שהביאה אותה אל סופה,
רווה ,מעט מהרבה ,עמ' ,75-73טוענת בצדק שהמחקר הזניח את התהייה על סיבתה של תכונה זו .לתפיסתה היא 24
נובעת מתחושה של הסתר פניו של האל וסתימת הגולל על עידן ההתגלות .לשון אחר ,כשיוצר העולם אינו מתגלה עוד, 25
גם יוצר הטקסט מסתתר .לעומתה מתאר מאיר בן שחר (בדברים שבעל־פה) תהליך הפוך :ספרות חז"ל מייצגת שלב 26
מעבר של הסרה הדרגתית של האנונימיות שאפיינה רבות מיצירות הבית השני :קומראן ורוב הספרות החיצונית (הגם
שאנו מכירים גם יוצאים מכלל זה ,כגון בן סירא ,יסון מקיריני ,פילון ויוספוס עצמו ,וכן הספרות היהודית־הלניסטית 2 7
המצוטטת אצל אבסביוס) .זו הסוותה את גיבוריה בכינויים (כגון 'מורה הצדק') או הסתתרה מאחורי פסוודואפיגרפיה
(כגון חנוך ,צוואות השבטים ודומיהם) .ואילו ספרות חז"ל ,שהעבירה את השרביט מבעלי ההתגלות וההשראה האלוהית
אל הספירה האנושית של החכמים ,חשפה באופן חלקי את שמות דובריה ,גם אם בחרה להסתיר את זהות עורכיה.
ירושלמי ,זכור ,עמ' .35
למעט ההיכרות העקיפה עמו בימי הביניים ,בתיווכו של ספר יוסיפון.
ראו כבר דבריו של זכריה פרנקל' :ודברי יוסף באים במקומות אין מספר להחזיק ההלכה או הספורים הנמצאים בהלכה'
(פרנקל ,דרכי המשנה ,עמ' .)334
על ההלכה בכתבי יוספוס ראו גולדנברג ,ההלכה; והסקירה היסודית של פלדמן ,יוספוס והמחקר המודרני ,עמ' ;527-492
וראו עוד נחמן ,ההלכה; נעם ,מקומראן ,עמ' .204-191על פרשנות המקרא והאגדות העוסקות בגיבורים ובמאורעות
מקראיים ראו רפפורט ,אגדה ופרשנות; ובעיקר מפעלו המקיף של לואיס פלדמן (פלדמן ,מקרא משוכתב; הנ"ל ,פרשנות,
ומאמרים רבים); וכן אטרידג' ,פרשנות ההיסטוריה המקראית .על המקדש במשנה ובתיאורי יוספוס ראו קאופמן ,הר
הבית; לוין ,תיאור המקדש ,וספרות קודמת המצוינת בשניהם.
7
