Page 15 - josephus volume one
P. 15
נעם ורד
ב .יוספוס וחז"ל
ב .1ימי הבית השני בכתבי יוספוס ובספרות חז"ל
המקור ההיסטורי העיקרי והחשוב ביותר לתולדות ימי הבית השני הם שני ספריו המרכזיים של יוסף
בן מתתיהו ,או פלאוויוס יוספוס' ,מלחמת היהודים' ו'קדמוניות היהודים' ,שנכתבו ביוונית בשנות
השבעים ובשנות התשעים של המאה הראשונה לספירה ברומא .החיבורים נכתבו על פי המתכונת של
ההיסטוריוגרפיה מורשת התרבות ההלניסטית ,בידי כוהן ירושלמי שהיה ֵעד ושותף לרבים מן המאורעות
שתיאר .אמנם גם שני ספריו האחרים' ,חיי יוסף' ו'נגד אפיון' ,מלמדים רבות על מאורעות התקופה ,אבל
האופי האוטוביוגרפי של האחד והפולמוסי־אפולוגטי של האחר הופכים אותם לפחות מרכזיים לצורך
עיוננו כאן .ב'מלחמת היהודים' סיפר יוספוס את תולדות המרד הגדול ברומאים והקדים לו תקציר של
האירועים שקדמוהו ,ממרד החשמונאים ,מתוך שאיפה למסור 'לדורות הבאים את מאורעות זמנו',
ולהוסיף 'אגף חדש משלו לבניין הקיים של כתיבת ההיסטוריה'' ,בפירוט רב ובשלמות ככל שיעלה הדבר
בידי' (מלח' א ' .)18 ,15קדמוניות היהודים' נועד לספר 'את כל קדמוניותינו ואת סדר חוקתנו' (קדמ' א
,)5שכן המחבר סבר שחיבור כזה 'יהיה ראוי לעיון בעיני ההלינים' (שם).
רשמיה של תקופה זו פזורים למקוטעין גם בתוך ספרות חז"ל ,היצירה היהודית הבתר־מקראית
הבולטת והמקיפה ביותר ,שהשתמרה לדורות כנכס המרכזי של העם היהודי אחרי המקרא ,ונתנה
ביטוי לאורחות החיים ,לאמונות ולדעות ,ואף להדי האירועים שחוו היהודים בתקופה זו ולאחריה .
זו ,בהתבוננה לאחור אל ימי הבית השני ,מציירת עולם דתי שעיקר עניינו בחיי מצוות ובלימוד תורה,
בעבודת המקדש ,בשלשלת המסירה של התורה שבעל־פה ,בהלכה ובפרשנות .זהו עולם שחכמים הם
גיבוריו ומנהיגיו ,ואשר האירועים הסוערים המטלטלים את כתליו מבחוץ נמסרים בלא רצף ,באופן
שרירותי ומזדמן ,מצועפים אגדה ומסוננים במסננת תאולוגית .
את כתיבת מלחמת היהודים נהוג לתארך לשנים 75עד 79לספירה ,אבל יש סבורים שחלו בספר הוספות ועריכה לאחר 10
מכן .לסקירת הנושא ראו שוורץ ,תאריך מלחמת ,בעיקר עמ' .334-331 1 1
מובן שלרשותו של היסטוריון התקופה עומדים גם מקורות רבים אחרים ,כגון הספרות החיצונית ,ספרות קומראן ,הברית 12
החדשה והממצא הארכאולוגי והאפיגרפי .ואולם רצוננו כאן להעמיד בעיקר על הניגוד שבין הגישה ההיסטוריוגרפית,
שיוספוס הוא מייצגה המובהק וגם היחיד לתקופה זו בשלמותה ,לבין הזיכרון הקיבוצי היהודי ה'רשמי' שהונחל לדורות
באמצעות ספרות חז"ל.
יוצאים מכלל זה שלושה חיבורים קצרים וחריגים בשוליה של ספרות חז"ל .האחד הוא 'סדר עולם רבה' ,העוסק בחישוב
השנים בין אירועי המקרא ,בתוספת פרק אחד קצר ,לקוני ומעורפל ,שעניינו חשבונות הזמנים שבין נחמיה לכיבוש
אלכסנדר מוקדון ,וממנו עד מרד בר כוכבא .המחקר הגדיר ספר זה 'כרונוגרפיה' ,והיסטוריוגרפיה בתר־מקראית ודאי
אין בו (ראו מיליקובסקי ,סדר עולם) .השני הוא 'מגילת תענית' ,רשימה בלשון הארמית משלהי ימי הבית השני ,המונה
תאריכים האסורים בצום ובהספד בעקבות אירועים משמחים שאירעו בהם .מטרתה של הרשימה הלכתית ,סדרה
קלנדרי ולא כרונולוגי ,והאירועים ההיסטוריים נמסרים בה באופן תמציתי ביותר ,בלא הבהרה ובלא תיארוך .גם כאן אין
היסטוריוגרפיה ,אבל המגילה מייצגת בלא ספק שימור יזום של זיכרון קולקטיבי באמצעים ריטואליים ,ברוח הבחנותיהם
של האלבווקס ,ירושלמי ונורה ,שנסקרו לעיל .אמת שמדובר בחיבור שקדם לעולמם של חכמים ולפיכך אינו מייצג את
תרבותם .עם זאת ,אימוצו המאוחר אל תוך הספרות וההלכה של חז"ל ממתן במשהו את הקביעות בדבר העדר העניין
שלהם בהיסטוריה בתר־מקראית ,וראו להלן בסוף מבוא זה (ח .)2החיבור השלישי הוא הסכוליון ,הביאור העברי המאוחר
למגילת תענית ,אשר שרד בידנו בכמה מהדורות ,שאחת מהן כבר הייתה מוכרת לעורכי הסוגיות בתלמוד הבבלי (על
המגילה והסכוליון ראו נעם ,מגילת תענית) .מטרתו של חיבור זה היא פרשנית במובהק ורוב החומרים ששימשוהו הם
בגדר אגדות פסוודו־היסטוריות על ימי הבית השני ,ואלה נידונות לא פעם בספר זה .עם זה ,עצם יצירתה של פרשנות
4
