Page 29 - josephus volume one
P. 29

‫נעם ורד‬

                                                               ‫ד ‪ .3‬יוספוס וניקולאוס מדמשק‬

‫הנחה של מרבית החוקרים‪    ,‬המקובלת גם עלינו‪ ,‬היא שההיסטוריה העולמית האבודה שכתב ניקולאוס‬
‫מדמשק‪ ,‬היסטוריון החצר של הורדוס‪    ,‬שימשה ליוספוס מקור עיקרי‪ ,‬כמעט בלעדי‪ ,‬במלחמת היהודים‬
‫א‪ ,‬עד מותו של הורדוס‪    .‬אחד המאפיינים של מקור זה הוא היחס העוין לבית חשמונאי לעומת יחסו‬
‫האוהד אל המלך הורדוס‪ .‬כך‪ ,‬יש לשער‪ ,‬תיאר היסטוריון חצר את המלך שבעבורו כתב את ההיסטוריה‬
‫(הורדוס)‪ ,‬ואת שושלת המלוכה שאותה הדיח (החשמונאים)‪    .‬כפי שיפורט בהמשך‪ ,‬בקטעים השאובים‬
‫מניקולאוס במלחמת היהודים‪ ,‬כלומר מראשית הספר ועד מות הורדוס ‪ -‬להבדיל ממקבילתם בקדמוניות‬
‫היהודים ‪ -‬לא שוקעו מסורות שיש להן מקבילה בספרות חז"ל‪ ,‬חוץ ממקור אחד בלבד (מזימתו ומותו‬

                                             ‫של הורדוס‪/‬ינאי) שבו‪ ,‬ובסיבה לשונותו‪ ,‬נדון בפירוט במקומו‪.‬‬

                                  ‫ד ‪ .4‬לבעיית השימוש במלחמת בעת כתיבת קדמוניות‬

‫ברצף המקביל בקדמוניות היהודים ספרים יג‪-‬יז עקב יוספוס באופן מסודר למדי אחר המקור העיקרי‬
‫שבו השתמש במלחמת היהודים ספר א ‪ -‬ניקולאוס מדמשק‪ .‬הדעות חלוקות‪ ,‬האם בדרך כלל עיבד‬
‫יוספוס את דבריו שלו במלחמת ושילב בהם מקורות נוספים‪ ,‬או שחזר אל ניקולאוס והחיל את העיבודים‬
‫וההוספות על מקורו הראשון‪ .‬חוקרים הסבורים שהוא חזר למלחמת מצביעים על דמיון לשוני בין שני‬
‫הדיווחים במקרים רבים‪ .‬מי שסבור שהוא חזר לניקולאוס עצמו מצביע על הבדלים מהותיים בין מלחמת‬
‫לקדמוניות‪    .‬לענייננו בספר זה עולה שאלה זו רק בין השיטין‪ ,‬שכן עניין לנו בסיפורים יהודיים ששולבו‬
‫בקדמוניות אל תוך תשתית נתונה‪ ,‬שמקורה בכל מקרה בניקולאוס‪ ,‬בין אם במקורו ובין אם בציטוטיו‬

                                                 ‫המעובדים כפי ששוקעו בספרו המוקדם יותר של יוספוס‪.‬‬
‫ואולם בכמה מקרים הצבענו על כך שבקדמוניות נוסף‪ ,‬סמוך למקור שאנו דנים בו‪ ,‬פרט שנשאב‬
‫ככל הנראה ישירות מניקולאוס‪ ,‬אף שאינו מופיע במלחמת‪ .‬למשל‪ ,‬בסיפור הקרע בין יוחנן הורקנוס‬

‫ראו שטרן‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪ ,464-445‬וביבליוגרפיה שם‪ .‬על ניקולאוס ראו שטרן‪ ,‬סופרים יוונים ורומים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.227-260‬‬                        ‫‪	70‬‬
‫ראו גם כהן‪ ,‬יוספוס בגליל‪ ,‬עמ' ‪ ;58-48‬שוורץ‪ ,‬יוספוס וניקולאוס; אילן‪ ,‬שילובן של נשים‪ ,‬עמ' ‪ ;125–85‬הנ"ל‪ ,‬דוד‪ ,‬הורדוס‬                  ‫‪7	 1‬‬

                                                                                                                       ‫וניקולאוס‪.‬‬  ‫‪7	 2‬‬
‫כאן אולי המקום לציין שגם בפי חז"ל מצאנו זכר לניקולאוס מדמשק‪ ,‬אם כי לא באופן ישיר או מודע‪ .‬לא אחת מזכירים‬                           ‫‪7	 3‬‬
‫חז"ל זן מיוחד של תמרים הנקראות '‪...‬תמרין‪ ...‬דניקלבס' (ירושלמי‪ ,‬שבת יד‪ ,‬ד [יד ע"ד]‪ ,‬עמ' ‪ )434‬או 'נקלס' (בבלי‪ ,‬ע"ז‬                   ‫‪7	 4‬‬
‫יד ע"ב‪ ,‬וראו גם ליברמן‪ ,‬ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .)52–51‬אין ספק שכוונת חז"ל כאן היא לאותם תמרים שפליניוס הזקן מציין‬
‫שהן גדלות ביהודה ונקראות ‪( Nicolai‬ראו שטרן‪ ,‬סופרים יוונים ורומים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,491‬והערות בעמ' ‪ .)495‬תמרים אלה‪ ,‬כך‬
‫אנו למדים מאתנאיוס בספרו הסועדים המלומדים‪ ,‬קיבלו את שמן מן הקיסר אוגוסטוס‪ ,‬שקרא אותן על שם ניקולאוס‬

               ‫מדמשק‪ ,‬שהביא לו תמרים כאלה והן מצאו חן בעיניו (אתנאיוס‪ ,‬הסועדים המלומדים‪ ,‬יד ‪ ,651‬עמ' ‪.)523‬‬
‫לטענה שאין מדובר דווקא בהיסטוריה העולמית אלא באוטוביוגרפיה של ניקולאוס ראו טוהר‪ ,‬הורדוס‪ ,‬אוגוסטוס‬
‫וניקולאוס‪ .‬תפיסה זו קשה‪ ,‬שכן מרבית האוטוביוגרפיה של ניקולאוס שרדה ואין היא מתייחסת לימי החשמונאים‪ .‬אם‬
‫נקבל את דעתו עלינו להניח שהמקור האנטי־חשמונאי שהיה בידי יוספוס ושבו השתמש כבר במלחמת היהודים‪ ,‬לא‬

                                                                                                                   ‫היה ניקולאוס‪.‬‬
                                                                                     ‫ראו למשל שטרן‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪.463–459‬‬
‫ראו דסטינון‪ ,‬מקורות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .19–10‬לדעתו‪ ,‬ההבדלים מעידים שכשכתב יוספוס את קדמוניות לא השתמש במלחמת‪,‬‬
‫בעיקר משום שבמלחמת מצוי מידע שאין הוא חוזר עליו במקבילה בקדמוניות‪ .‬ואולם עיון במקבילות שהוא מביא מוביל‬
‫למסקנה ההפוכה‪ ,‬שכן הדמיון בין הדיווחים בשני החיבורים גדול מאוד‪ .‬לדיון וסקירת ספרות בנושא זה ראו כהן‪ ,‬יוספוס‬

                                                                                                  ‫בגליל‪ ,‬עמ' ‪ ,51-50‬והערה ‪.90‬‬

                                                                                                                                         ‫‪18‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34