Page 92 - josephus volume one
P. 92

‫מבוא‬

          ‫מקצת המסורות הללו אינן אלא עיבודים של מקורות חז"ל מוקדמים יותר‪   3 .‬עם זאת‪ ,‬כמה מהמדרשים‬
          ‫מוסרים סיפורים ייחודיים וידע מהימן שאין להם ייצוג מוקדם יותר בספרות חז"ל‪   3 .‬במקצת המקרים‬
          ‫מדובר במסורות קדמוניות שאבדו‪ ,‬ונשתמרו דרך נס במדרשים מאוחרים‪ ,‬אולם במקרים אחרים אפשר‬
          ‫שחיבורים מאוחרים מסוימים אכן הכירו את כתבי יוספוס‪ ,‬כלומר את מלחמת היהודים דווקא‪ .‬נדגים‬

                                                                                         ‫את שתי התופעות בזו אחר זו‪.‬‬

                                                                              ‫א‪ 	.‬מסורות קדומות במדרשים מאוחרים‪:‬‬
          ‫משפט ינאי ‪ -‬המקור בתנחומא שופטים‪ ,‬ז‪ ,‬העוסק במשפט ינאי‪ ,‬משמר כמדומה שרידים יחידאיים של‬
          ‫סיפור קדום‪ .‬כפי שנטען בערך העוסק בפרשה זו‪ ,‬נראה שהסיפור על משפטו של 'מלך ממלכי חשמונאי'‬
          ‫כפי שהוא מופיע בתנחומא הוא מוקדם אף מגרסת הסיפור בבבלי‪ ,‬שכן רמז למקבילה שלו מופיע‬

                                                                    ‫בשרידי המדרש התנאי האבוד ספרי זוטא‪-‬דברים‪.‬‬

                               ‫ב	‪ .‬תלות בכתבי יוספוס ובחיבורים נוספים מימי הבית השני במדרשים המאוחרים‪:‬‬
          ‫לאור המוטיב של כתיבת התורה באותיות של זהב באגדה על תרגום השבעים‪ ,‬שנשתמר בגרסות‬
          ‫תלויות הבבלי של מסכת סופרים א‪ ,‬ז ושל מסכת ספר תורה א‪ ,‬ח‪-‬ט‪ ,‬הניחה יעל פיש שגרסות אלה‬
          ‫משקפות תלות מפתיעה באיגרת אריסטיאס או בכתבי יוספוס‪   3 .‬פיש הציעה שתופעה זו מורה 'על‬
          ‫האפשרות שחכמים ארצישראליים‪ ,‬לפחות בתקופה הבתר־תלמודית‪ ,‬הכירו את אגדת התרגום בגרסת‬
          ‫איגרת אריסטיאס‪ ,‬ככל הנראה בתיווכו של יוספוס'‪ .‬אפשרויות נוספות של תלות בעדות יוספוס מצאנו‬

                                              ‫במסורות החורבן שבמדרשים המאוחרים‪ ,‬ואלה יידונו במבוא לכרך ב‪.‬‬
          ‫לסיכום‪ ,‬המדרשים המאוחרים מכילים בעיקר עיבודים של מקורות חז"ל מוקדמים יותר‪ ,‬אבל במקצת‬
          ‫המקרים הם משמרים מסורות ייחודיות המקבילות לעדות יוספוס‪ ,‬בלא כל גורם מתווך ידוע ‪ -‬בדרך‬
          ‫כלל גם לא יוסיפון‪ .‬אפשר שהיו להם צינורות מידע נסתרים מידיעתנו‪ ,‬ואפשר גם שמקצתם כבר נחשפו‬
          ‫לקדמוניות‪ ,‬ובעיקר למלחמת היהודים‪ .‬יש לראות מוטיבים אלה בהקשר הרחב יותר של הופעתה‬
          ‫המחודשת של ספרות הבית השני בשלהי העת העתיקה וראשית ימי הביניים‪ .‬תופעה זו תידון ביתר‬

                                                                                             ‫הרחבה במבוא לכרך השני‪.‬‬

            ‫‪ 	345‬הגרסות של מסכת סופרים ושל מסכת ספר תורה לאגדה על תרגום השבעים תלויות באדר"נ ובבבלי (אף כי יש בהן גם‬
            ‫מוטיבים חדשים ומפתיעים‪ ,‬ראו להלן)‪ .‬המעשה בפנחס איש חבתה בתנחומא בובר תלוי בתוספתא ומקבילות‪ ,‬אזכור‬
            ‫מותו של שמעון בן גמליאל תלוי כנראה באדר"נ נו"ב‪ .‬מעשה האם שאכלה את בנה במדרש אגדה תלוי בעיקרו בספרא‬
            ‫ומקבילות‪ ,‬המעשה בהתאבדות הכוהנים מהדהד את אדר"נ והבבלי‪ .‬יש להזכיר כאן גם שתי הבאות נוספות של אגדות‬
            ‫שמקורן במקורות חז"ל קדומים יותר‪ ,‬שגם גרסתן במקורות המוקדמים יותר אינה בגדר מקבילה של ממש ליוספוס‪:‬‬
            ‫האגדה על 'גפן־גן של זהב בבית מקדש' (שמות רבה לה‪ ,‬א; במדבר רבה יא‪ ,‬ג; יב‪ ,‬ד; תנחומא תרומה‪ ,‬יא‪ ,‬נשא ט [בובר‬

                                                                                                                                      ‫שם טז])‪.‬‬
            ‫‪ 	346‬תנחומא שופטים‪ ,‬ז י‪ ,‬וראו בערך משפט הורדוס‪/‬ינאי; שה"ש זוטא ח‪ ,‬יד בערך ימי הדמים בראשית המרד הגדול; פס"ר‬
            ‫כט‪-‬ל ואיכ"ז א‪ ,‬ב בערך גיבורי המלחמה ברומא; פס"ר כה ותרגום שני לאסתר א ‪ 2‬בערך מועצת המלחמה של טיטוס;‬

                                                                                             ‫בראשית רבתי מה‪ ,‬ח בערך ביזת כלי המקדש‪.‬‬
                                                                                                                  ‫‪ 3	 47‬ראו בערך תרגום השבעים‪.‬‬

‫‪81‬‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97