Page 110 - בתי כנסת קדומים בגולן
P. 110
108
ראשוני החוקרים העבריים לא היו מודעים לתופעה בעיקר לאחר ששוחזרה במלואה מסגרת הפתח.
זו ,ובאופן טבעי ניסו לקשר בין בתי הכנסת שהתגלו החזית הצפונית טרם הושלמה אולם ככל הנראה,
לשמות יישובים יהודיים מתקופת התלמוד המוזכרים היא לא הייתה אלא קיר אבן פשוט ,כך גם החזית
במקורות חז"ל ,בדיוק כפי שעשו בגליל .ראשון בכך המזרחית .החזית המערבית היא המרשימה מכולן.
היה שמואל קליין .בספרו 'עבר הירדן היהודי' הוא שורת חלונות מעטרים אותה .החלון הדרומי ביותר
ניסה לחבר בין היישוב קנאטיר לאמורא בשם שמעון הוא המיוחד מביניהם .הוא אינו מלבני כמו שאר
קמטריא אשר חי במאה השלישית בסביבת טבריה14. החלונות בשורה ,אלא חלון עגול אשר בראשו מגולף
לסוקניק ,שכזכור ביקר באתר ,הייתה הצעה אחרת. פלג גוף קדמי של אריה המזדקר מתוך הקיר .האריה
בספר 'הזוהר' לפרשת בראשית 15מסופר על רבי המהווה חלק מאחת מאבני החלון ,נמצא מוטל
שמעון שהיה עומד בשער טבריה ורואה אנשים מקטרי במפולת כאשר שתי רגליו שבורות .טיפול אורתופדי
בקטרא דקשתא [קושרים קשר בקשת] בקולפא דקנסיר קל החזיר אותו למצבו המקורי וכעת הוא משקיף על
[בכדי חרס]' .מנחם די־לונזאנו ,פרשן עברי אשר חי
במאה השש עשרה ,פירש את המונח קולפא בהשפעת כל מי שנכנס בשערי בית הכנסת מכיוון מערב.
המילה הלועזית Gulfוכך כתב' :לב הים נקרא בלעז
גולפו .קנאטיר — שם מקום מעבר לים טבריה עד היום שמקום
נקרא כך' 16.קשה אולי לקבל את הסברו לפסקה בספר קרוב לשלושים יישובים יהודיים בני התקופה
'הזוהר' אך השם אום אל־קנאטיר אכן מופיע במפקד הביזנטית התגלו עד כה ברמת הגולן .בלי ספק ,גוש
האוכלוסין העות'מאני משנת 17,1596בימיו של פרשן יישובי מבוסס ואיתן .מבט ברשימת היישובים מגלה
זה .מעניין לגלות שמאות שנים קודם לסיוריהם של תופעה מפתיעה .חלקם הגדול נושא שמות ערביים
אוליפנט ושומכר הכירו אנשי טבריה מקום מעבר מובהקים .ברור ששמותיהם המקוריים של היישובים
לכינרת ששמו קנאטיר ,אף שלא היה יותר מכפר קטן נשכח .מקובל להניח שהסיבה המרכזית לתופעה
זו היא היותו של הגולן נטוש ושומם לאורך מאות
ובו חמש משפחות. שנים .משעזבו היהודים את יישוביהם נותר האזור
עם זאת אי אפשר להתעלם מכך שקנאטר בערבית ריק מיישובי קבע וכתוצאה מכך נשכחו השמות
פירושו קשתות .סביר להניח שהערבים אשר הגיעו המקוריים .עם חידוש ההתיישבות בגולן במאה השש
אל חורבה שבלטה בקשתות מעיין מפוארות קראו עשרה ובעיקר בשלהי המאה התשע עשרה ,הוענקו
למקום 'אם הקשתות' .שאלת שמו היהודי הקדום של
האתר בעינה עומדת ,בדומה לשמותיהם הקדומים שמות חדשים לאתרים ישנים13.
של היישובים היהודים האחרים במרכז הגולן.
שמואל קליין ()1940-1886
את ספרו ‘עבר הירדן היהודי’ כתב קליין עוד בטרם עלה ארצה .המניע לכתיבת הספר היה פרסומו של הספר
הלבן של צ’רצ’יל בשנת – 1921שהיה למעשה צו ממשלתי שבו חילקה הממשלה הבריטית את שטח המנדט
והפכה את עברו המזרחי של הירדן לממלכה נפרדת ,כיום ממלכת ירדן .בספרו ביקש קליין להזכיר כי חרף
התמורות הפוליטיות המשתנות אי אפשר לשנות את עברו היהודי המפואר של עבר הירדן כפי שמעידים
השרידים הרבים בו .לאחר שעלה ארצה בשנת 1928ייסד קליין את ‘החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה’,
המקבילה העברית ל־ PEFהבריטית.
1 4שמעון קמטריא שאל לרבי בא [אבא] ,בגין דאנא חמר 1 3בן דוד ,תשנ"ט.
וסליק לירושלים בכל שעה מהו שנקרע [אני חמר ,
מוביל סחורות על גבי חמור ,ועולה לירושלים לעתים
תכופות ,האם אני צריך לקרוע בגדי לאות אבל] ,
ירושלמי ,ברכות ט ב ,יג ע''ד; קליין ,תרפ"ה ,עמ' .50-49
1 5הזוהר ,דף נז עמוד ב.
16די לונזאנו ,תשכ"ז ,עמ' קטז.
17מעוז ,1986 ,עמ' .126
