Page 25 - הציונות בתוניסיה
P. 25

‫יהודי תוניסיה — קולוניאליזם‪ ,‬מודרניזציה וציונות  ‪23‬‬

‫קולוניאליות הם תגובה דיאלקטית לנוכחות הקולוניאלית ולעצם מהותו של‬
                                                                             ‫השלטון‪.‬‬

‫ברצוננו להתמקד בקורות היהודים בחברות שעברו תהליכי מודרניזציה תחת‬
‫שלטון קולוניאלי‪ .‬באירופה לווה תהליך המודרניזציה בחדירת רעיונות ליברליים‬
‫ודמוקרטיים ובשינוי התפיסה שהחברה מושתתת עליה‪ .‬עובדה זו אפשרה‬
‫ליהודים להשתלב כבודדים בחברות החדשות המתהוות‪ .‬אמנם היה הבדל עמוק‬
‫באופי הפתיחות של החברות האירופיות למיניהן אבל המגמה בכולן הייתה‬
‫ברורה‪ .‬בעייתם של היהודים בחברות הקולוניאליות נבעה מהעובדה שחברת‬
‫הרוב שבקרבה הם חיו עד הקולוניאליזם הייתה חברה מוסלמית‪ ,‬ויכולתם של‬
‫היהודים להשתלב במסגרת מדינה מוסלמית הייתה מוגבלת מאוד‪ .‬הפרספקטיבה‬
‫ההיסטורית מוכיחה שהשתלבות כזו‪ ,‬להבדיל מדו‪-‬קיום‪ ,‬היא דבר בלתי אפשרי‪.‬‬
‫בחברה הטרום קולוניאלית הייתה זהות בין הערכים של חברת הרוב המוסלמית‬
‫לבין ערכי השלטון המרכזי‪ .‬בתקופה הקולוניאלית לעומת זאת‪ ,‬היה ניגוד בין‬
‫ערכי חברת הרוב לבין ערכי השלטון‪ .‬אם בעבר חויב היהודי להיות חלק מחברה‬
‫יהודית אוטונומית החיה לצד האסלאם ובצלו‪ ,‬הרי שכעת היהודי יכול היה לבחור‬
‫את מסגרת השייכות שלו בתוך החברה הקולוניאלית במגבלות הקיימות‪ .‬הקסם‬
‫והאתגר שהציבה התרבות של השלטון הקולוניאלי וערכיו היו פיתוי שקשה‬
‫לעמוד בו‪ .‬השלטון הקולוניאלי היה מקור לביטחונם העצמי של היהודים ואמצעי‬
‫להשתחרר מהסדרי החסות של השלטונות המוסלמיים‪ .‬במודע — אך לא תמיד‬
‫מתוך בחירה — החליטו היהודים לקשור את גורלם בשלטון הקולוניאלי‪ .‬תהליך זה‬

                                  ‫היה מלווה באופן טבעי בהתנתקות מחברת הרוב‪.‬‬
‫בחברה שהבידול בה הוא כה מובהק ומשמעותי‪ ,‬כמעט שאין אפשרות לניעות‬
‫חברתית‪ ,‬וקבלת אזרחות צרפתית היא אפוא האפשרות היחידה לתנועה כלשהי‪,‬‬
‫שכן משמעותה היא מעבר מלא ומושלם מחברה אחת לחברה אחרת‪ ,‬ואולי אף‬
‫מקסטה אחת לקסטה אחרת‪ .‬דפוס הניעות הכלכלית לא יכול היה להבטיח מעבר‬

                                                    ‫מלא ושלם אל הקסטה השלטת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בחברה הקולוניאלית מתפתחות תגובות לקולוניאליזם ונוצרים כוחות‬
‫חדשים‪ .‬החברה היהודית הייתה מקרה מיוחד‪ ,‬ואלבר ממי היטיב לתאר את הסיבה‬

                                                                                 ‫לכך‪:‬‬

‫אפשר לדון במצבם של היהודים — המועמדים הנצחיים להתבוללות‪,‬‬
‫המהססים והנדחים תמיד — מתוך פרספקטיבה דומה‪ .‬משאלתם הקבועה‪,‬‬
‫והמוצדקת כל כך‪ ,‬היא להשתחרר ממצבם בתור נכבשים‪ ,‬עול נוסף במאזן‬
‫כבד למדי‪ .‬לשם כך‪ ,‬הם משתדלים להידמות לכובש‪ ,‬מתוך תקווה גלויה‬
‫שהוא יפסיק לראות בהם אנשים שונים ממנו‪ .‬מכאן מאמציהם לשכוח‬
‫את העבר‪ ,‬לשנות את מנהגיהם הקיבוציים ולאמץ בהתלהבות את השפה‪,‬‬
‫התרבות והמנהגים המערביים‪ .‬אך גם אם הכובש אינו נוהג לרפות בגלוי‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30