Page 25 - הציונות בתוניסיה
P. 25
יהודי תוניסיה — קולוניאליזם ,מודרניזציה וציונות 23
קולוניאליות הם תגובה דיאלקטית לנוכחות הקולוניאלית ולעצם מהותו של
השלטון.
ברצוננו להתמקד בקורות היהודים בחברות שעברו תהליכי מודרניזציה תחת
שלטון קולוניאלי .באירופה לווה תהליך המודרניזציה בחדירת רעיונות ליברליים
ודמוקרטיים ובשינוי התפיסה שהחברה מושתתת עליה .עובדה זו אפשרה
ליהודים להשתלב כבודדים בחברות החדשות המתהוות .אמנם היה הבדל עמוק
באופי הפתיחות של החברות האירופיות למיניהן אבל המגמה בכולן הייתה
ברורה .בעייתם של היהודים בחברות הקולוניאליות נבעה מהעובדה שחברת
הרוב שבקרבה הם חיו עד הקולוניאליזם הייתה חברה מוסלמית ,ויכולתם של
היהודים להשתלב במסגרת מדינה מוסלמית הייתה מוגבלת מאוד .הפרספקטיבה
ההיסטורית מוכיחה שהשתלבות כזו ,להבדיל מדו-קיום ,היא דבר בלתי אפשרי.
בחברה הטרום קולוניאלית הייתה זהות בין הערכים של חברת הרוב המוסלמית
לבין ערכי השלטון המרכזי .בתקופה הקולוניאלית לעומת זאת ,היה ניגוד בין
ערכי חברת הרוב לבין ערכי השלטון .אם בעבר חויב היהודי להיות חלק מחברה
יהודית אוטונומית החיה לצד האסלאם ובצלו ,הרי שכעת היהודי יכול היה לבחור
את מסגרת השייכות שלו בתוך החברה הקולוניאלית במגבלות הקיימות .הקסם
והאתגר שהציבה התרבות של השלטון הקולוניאלי וערכיו היו פיתוי שקשה
לעמוד בו .השלטון הקולוניאלי היה מקור לביטחונם העצמי של היהודים ואמצעי
להשתחרר מהסדרי החסות של השלטונות המוסלמיים .במודע — אך לא תמיד
מתוך בחירה — החליטו היהודים לקשור את גורלם בשלטון הקולוניאלי .תהליך זה
היה מלווה באופן טבעי בהתנתקות מחברת הרוב.
בחברה שהבידול בה הוא כה מובהק ומשמעותי ,כמעט שאין אפשרות לניעות
חברתית ,וקבלת אזרחות צרפתית היא אפוא האפשרות היחידה לתנועה כלשהי,
שכן משמעותה היא מעבר מלא ומושלם מחברה אחת לחברה אחרת ,ואולי אף
מקסטה אחת לקסטה אחרת .דפוס הניעות הכלכלית לא יכול היה להבטיח מעבר
מלא ושלם אל הקסטה השלטת.
כאמור ,בחברה הקולוניאלית מתפתחות תגובות לקולוניאליזם ונוצרים כוחות
חדשים .החברה היהודית הייתה מקרה מיוחד ,ואלבר ממי היטיב לתאר את הסיבה
לכך:
אפשר לדון במצבם של היהודים — המועמדים הנצחיים להתבוללות,
המהססים והנדחים תמיד — מתוך פרספקטיבה דומה .משאלתם הקבועה,
והמוצדקת כל כך ,היא להשתחרר ממצבם בתור נכבשים ,עול נוסף במאזן
כבד למדי .לשם כך ,הם משתדלים להידמות לכובש ,מתוך תקווה גלויה
שהוא יפסיק לראות בהם אנשים שונים ממנו .מכאן מאמציהם לשכוח
את העבר ,לשנות את מנהגיהם הקיבוציים ולאמץ בהתלהבות את השפה,
התרבות והמנהגים המערביים .אך גם אם הכובש אינו נוהג לרפות בגלוי