Page 31 - הציונות בתוניסיה
P. 31
יהודי תוניסיה — קולוניאליזם ,מודרניזציה וציונות 29
הגיעו התהליכים שנבקש להציג לכדי מורכבות ובשלות רבה יותר מאשר בכל
מקום אחר בתוניסיה .השינויים הדמוגרפיים באו לידי ביטוי גם בירידת שיעור
הילודה ,בעליית גיל הנשואים ,בעליית הביקוש לחינוך ,בדרישה לרמת חינוך גבוה
יותר ולהגירת יהודים מן הכפר אל העיר ומן העיר הקטנה אל הכרך.
הערים צפקאץ ,סוס ,גאבס ,ג'רבה וביזרט היו הערים החשובות האחרות
בתוניסיה .כולן ערי נמל (למעט ג'רבה שהיא אי) ,והאוכלוסייה היהודית מנתה בהן
5,000‑2,000נפש .אין בכך כדי לומר שבערים האלה או בערים קטנות יותר לא
התרחשו תהליכי מודרניזציה ,אלא שעצמת התהליכים הייתה קטנה בהם בהרבה
מאלה שעברה תוניס.
ככל שמתרחקים מתוניס הבירה כך הולכת ומתדלדלת האוכלוסייה האירופית.
במקומות אלו מספרם של היהודים עלה לא פעם על גודלה של האוכלוסייה
האירופית .חלקם של היהודים באוכלוסייה האירופית מלמד על אחת מבעיות
היסוד של החברה הצרפתית והשליטים הקולוניאליים ביחסם ליהודים .מתן
אזרחות צרפתית קולקטיבית ליהודים ,כפי שנעשה באלג'יריה ,הייתה הופכת
אותם בכמה מקומות לרוב באוכלוסייה האירופית ובמקומות אחרים לכוח חברתי
ופוליטי משמעותי.
גראנה ותואנסה
אחת התופעות הבולטות ביותר בקהילה היהודית בתוניסיה הייתה הפיצול
הקהילתי בין התואנסה לבין הגראנה .התואנסה היו תושביה היהודים
האוטוכטוניים של תוניסיה ,כלומר צאצאיהם של היהודים שהגיעו למקום מקדמת
דנא .הגראנה הם התושבים היהודים החדשים שהגיעו לתוניסיה והתיישבו בה.
רוב מניינה של קהילת הגראנה היו יהודים מאיטליה ,בעיקר מליוורנו ,שהגיעו
החל משלהי המאה השש עשרה 10.בשנת 1710היה הפיצול בין שני הקהלים
לעובדה מוגמרת .הגראנה הקימו לעצמם מערכת קהילתית אוטונומית מלאה :בתי
כנסת ,הנהגה רוחנית ומסגרת חינוכית נפרדת ,בתי מטבחיים ,בית מרחץ ובית דין.
במאה התשע עשרה העמיק הפירוד בין שני הקהלים לאחר שהגראנה קנו שטח
להקמת בית עלמין נפרד .ההסכמה של 1710קבעה כי הגראנה ישתתפו במימון
רוב ההוצאות הכלליות של התואנסה שכן רוב ההכנסות ממס הבשר או משתיית
היין היו מקרב הגראנה דווקא.
הקהילות נבדלו לא רק במוסדותיהן .שתי הקהילות חיו בחלקים אחרים של
העיר — התואנסה חיו ברובע היהודי (חארת אל יהוד) ואילו הגראנה חיו ברחוב
נפרד" ,דרייבת אלגראנה" ,שהיה המשכו של "סוק אלגראנה" שסגר את החארה
10ב 10-ביוני 1593הכריז שליט טוסקנה פרדיננדו הראשון על ה"ליוורנינה" — הוא קרא
ליהודים להתיישב בארצו והוא הציע להם תנאים מועדפים לפיתוח הסחר וכן חופש דת.
