Page 23 - etmol 8
P. 23

‫סון ביקש את עזרתו למען יהודי‬                                      ‫גנרל גראנט‪ ,‬נשיא‬  ‫חיים צבי שניאורסון‪ ,‬נין של מייסד‬
‫ארץ־ישראל והדת‪ ,‬כי הקונסוליה‬                                          ‫ארצות הברית‬   ‫תנועת החב׳׳ד‪ ,‬איש חברון וירושלים‪,‬‬
‫האמריקאית בירושלים תהיה מגן ליהו­‬                                                   ‫נסע מטעם יהודי ארץ־ישראל ומטעם‬
‫דים ולא כמצב עד אז‪ ,‬שהקונסול לוחם‬       ‫חית ונראה מעין ״שגריר״ של יהודי‬             ‫עצמו לארצות קרובות ורחוקות — פרס‬
‫ביהודים‪ .‬שניאורסון סיים את הראיון‬       ‫ארץ־ישראל‪ .‬הוא עבר ברחבי אמריקה‪,‬‬            ‫והודו וסין‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ארצות־הברית‬
‫בתפילה ובברכה בעברית וכפי המסופר‪,‬‬       ‫הירצה הרצאות וזכה גם לתהודה רבה‬             ‫ודרום־אפריקה‪ :‬הוא אסף כסף ותור כך‬
‫היו מן השומעים שבכו מרוב התרגשות‪.‬‬                                                   ‫עסק גם בתעמולה להתיישבות חקלאית‬
‫הנשיא הבטיח לעיין בדבריו‪ .‬וכנראה‬                             ‫בעתונות הכללית‪.‬‬        ‫וב״דיפלומטיה״ ואם תרצו‪ ,‬הריהו‬
‫שהצליח — נשיא ארצות הברית מינה‬          ‫שניאורסון הגיע לוואשינגטון ופתח‬             ‫הדיפלומט הישראלי הראשון או אפילו‬
                                        ‫במאבק להסיר את הקונסול האמריקאי‬             ‫״השגריר הנודד״ הראשון וכנראה‪ ,‬גם‬
               ‫קונסול חדש בירושלים‪.‬‬     ‫בירושלים‪ ,‬ויקטור בובושה‪ ,‬מתפקידו‪.‬‬           ‫בן ארץ־ישראל הראשון שנפגש עם‬
‫אותם ימים נערכו‪ ,‬בהשראת הממ­‬            ‫בובושה רצה לכוף את ראשי הקהילה‬
‫שלה הרומנית‪ ,‬רדיפות קשות נגד יהודי‬      ‫היהודית בירושלים להחזיר נערה בת‬                    ‫נשיא אמריקאי בענייני מדיניות‪.‬‬
‫המדינה‪ .‬יהודי ארצות המערב ניסו‬          ‫‪ 14‬לידי אחותה שהמירה דתה‪ .‬פרנסי‬
‫לשכנע את הממשלה הרומנית לחדול‬           ‫ירושלים חוששים היו שתעבור אף היא‬            ‫חיים צבי שניאורסון עלה עם הוריו‬
‫מרדיפות אלו‪ ,‬אולם ללא הצלחה‪,‬‬            ‫לדת הנוצרית ונתנו לה מחסה‪ .‬הקונסול‬          ‫בהיותו בן עשר‪ .‬תחילה התיישבו‬
‫שניאורסון שהכיר היטב את מצב יהודי‬       ‫האמריקאי‪ ,‬ברשות התורכים‪ ,‬ערר חיפו­‬          ‫בחברון ואחר־כך עברו לירושלים‪ .‬בגיל‬
‫רומניה מאחר שביקר שם‪ ,‬שוב פנה אל‬        ‫שים אחרי הנערה וציווה לאסור את‬              ‫צעיר נשלח כשד״ר )שליח דרבנן(‬
‫נשיא ארצות־הברית ואל דעת־הקהל‬                                                       ‫לסוריה ומצרים‪ ,‬כדי לאסוף כסף‪.‬‬
‫באמריקה ובאנגליה למען יהודי רומניה‬                           ‫אחד מרבני העיר‪.‬‬        ‫כנראה שהצליח במשימתו‪ ,‬שכן יצא‬
‫והציע‪ ,‬כי ממשלת ארצות־הברית תמנה‬                                                    ‫בשליחות למזרח הרחוק ועד אוסטרליה‬
‫קונסול יהודי ברומניה‪ ,‬כדי שיילחם‬               ‫חסות אמריקאית‬                        ‫הגיע ובשנת ‪ 1861‬נשלח שוב לאוסט­‬
‫למען אחיו‪ .‬ברחבי ארצות־הברית נער­‬                                                   ‫רליה לערוד מגבית לשם בניין ״בתי‬
‫כו אסיפות מחאה רבות ושניאורסון‬          ‫שניאורסון הצליח להתקבל לראיון‬               ‫מחסה״‪ ,‬שכונה ראשונה שהוקמה על־‬
‫הופיע בהן‪ .‬לבסוף נתקבלה הצעתו של‬        ‫אצל שר־החוץ האמריקאי ואצל נשיא‬              ‫ידי יהודים בין חומותיה של העיר‬
‫שניאורסון ושל יהודים ואגודות שונות‪:‬‬     ‫ארצות־הברית גנרל יוליסס גראנט‪.‬‬
‫נשיא ארצות־הברית מינה קונסול יהודי‬      ‫הוא הופיע לפגישה בתלבושת המזרחית‬                                          ‫העתיקה‪.‬‬
                                        ‫ההדורה‪ ,‬ברר את הנשיא בעברית‬                 ‫שניאורסון עבר בקהילות היהודיות‬
                              ‫ברומניה‪.‬‬  ‫״שחילק מכבודו לבשר ודם״‪ .‬שניאור־‬            ‫באוסטרליה ואסף כסף למען השכונה‪,‬‬
‫בשנת ‪ 1874‬חזר שניאורסון לטבריה‬                                                      ‫אר לא הסתפק בכר‪ :‬בהיותו איש נלהב‬
‫והקים אגודה להתיישבות חקלאית‪ .‬הוא‬                                                   ‫וחולם חלומות הוא נפגש עם ראשי הדת‬
‫יצא במלחמה על פרנסי העיר‪ ,‬האשימם‬                                                    ‫הנוצרית ואישים נודעים והצליח‬
‫במעילות ואלו יצאו למלחמת נגד‪,‬‬                                                       ‫בהתלהבותו לעניין אותם בישוב היהודי‬
‫ותבעו ממנו כספים שאסף בחוץ־לארץ‬                                                     ‫בארץ וקיבל מהם כספים למטרות‬
‫למען טבריה ולדבריהם לקחם לעצמו‪.‬‬
‫הוא הוחרם על־ידי החסידים‪ ,‬שהיו רוב‬                                                                                  ‫שונות‪.‬‬
‫בין אשכנזי טבריה‪ ,‬אלו התנפלו עליו‪,‬‬
‫בזזו את רכושו‪ ,‬הרכיבוהו על חמור‬                                                             ‫תלבושת הדורה‬
‫והעבירוהו עירום ברחובות העיר‪,‬‬
‫כשהמון חסידים רץ אחריו בקריאות‬                                                      ‫שניאורסון עשה רושם רב בהופעתו‬
‫לעג וצריחות‪ .‬הם הסבירו למוסלמים‬                                                     ‫החיצונית‪ :‬לובש היה תלבושת מזרחית‬
‫ולנוצרים שראו את המחזה‪ ,‬כי האיש‬                                                     ‫יפה‪ ,‬קפטאן)מעיל( משי עם אבנט רחב‬
‫משוגע שכן רואה הוא את עצמו כמשיח‬                                                    ‫וחובש תרבוש‪ .‬אבל לא עבר זמן רב‬
‫ומטיף ליהודים לקנות את ארץ־ישראל‪.‬‬                                                   ‫והוא בא בריב באוסטרליה עם שליח‬
‫הם גירשוהו מטבריה‪ .‬שניאורסון בא‬                                                     ‫ירושלמי אחר‪ ,‬יעקב ספיר )שנודע‬
‫לירושלים ומאחר שהיה נתין אמריקאי‬                                                    ‫בספר מסעותיו ״אבן ספיר״(‪ .‬וכל אחד‬
‫פנה לקונסול האמריקאי בביירות לעז­‬                                                   ‫מהם האשים את חברו בהאשמות‬
‫רה‪ ,‬זה העביר את התלונה לשלטונות‬                                                     ‫חמורות‪ ,‬כולל האשמות מעילה ושחי­‬
‫התורכיים‪ ,‬אולם לא היו לדבר תוצאות‬
‫והקונסול האמריקאי בביירות הודיע‬                                                                                       ‫תות‪.‬‬
‫למשרד החוץ בוואשינגטון‪ :‬״לא ידוע‬                                                    ‫שניאורסון חזר לירושלים‪ ,‬ונסע‬
‫לי מי שולט בטבריה‪ ,‬השלטונות התור ­‬                                                  ‫לרומניה‪ ,‬שם היה עד לרדיפות על‬
‫כים או היהודים מורדי החוק״‪ .‬העניין‬                                                  ‫היהודים‪ .‬שוב חזר לירושלים והחל‬
‫היה בטיפול של קונסולים רבים ואף‬                                                     ‫בתעמולה להתיישבות על הקרקע ורב‬
‫השלטונות בתורכיה עסקו בתלונת‬                                                        ‫עם פרנסי העיר‪ .‬ב־‪ 1868‬עבר לטבריה‬
‫שניאורסון שתבע פיצויים מיהודי טב­‬                                                   ‫וניסה לארגן שם קבוצה להתיישבות‬
                                                                                    ‫חקלאית‪ .‬הוא נסע ללונדון ופירסם‪ ,‬כי‬
                ‫ריה‪ ,‬אולם ללא הועיל‪.‬‬                                                ‫בא להקים בבריטניה אגודה שתתמוך‬
‫ב־‪ 1882‬נסע שניאורסון לדרום־‬                                                         ‫ביהודי ארץ־ישראל הרוצים לעבד את‬
‫אפריקה‪ ,‬שם ביקש לפעול שוב למען‬                                                      ‫האדמה‪ .‬באנגליה לא הצליח והפליג‬
‫גאולת הארץ‪ .‬אולם חלה מייד עם הגיעו‬
‫לקייפטאון‪ ,‬הוכנס להסגר ומת‪ .‬ה״שג־‬                                                                          ‫לארצות־הברית‪.‬‬
‫ריר״ הנודד הראשון של ארץ־ישראל‬                                                      ‫בראשית ‪ 1869‬בא לאמריקה ומטרתו‬
‫סיים את חייו רחוק מהארץ והוא קבור‬                                                   ‫לפעול למען יהודי ארץ־ישראל ולהפיץ‬
                                                                                    ‫את רעיונותיו על גאולת היהודים‪ .‬הוא‬
              ‫בבית־קברות בקייפטאון‪.‬‬                                                 ‫הצליח לקשור קשרים עם חוגים בעלי‬
                                                                                    ‫השפעה‪ .‬הרצאותיו באנגלית צחה עו­‬
                                                                                    ‫ררו עניין רב בין יהודים ונוצרים‪ .‬גם‬
                                                                                    ‫כאן עשה רושם רב בתלבושתו המזר־‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25