Page 22 - etmol 8

‫שניאורסוו‬ ‫ונוצרים שהממשלה העותומאנית תתיר‬ ‫קרסוו חש עצמו עכשיו חופשי לחזור‬
‫נסגש‬ ‫ללא״מוטלמים לרכוש אדמות בארץ‪ .‬זו‬ ‫לעיסוקו העיקרי — שיבת ציון‪.‬‬
‫עם‬ ‫גם התקופה שמשה מונטיפיורי‪ ,‬ואחרים‬ ‫ב־‪ 1851‬פירסם חוברת קצרה בה תיאר‬
‫גנרל‬ ‫את ״סימני המשיח״‪ .‬התפשטות רשת‬
‫גראנט‬ ‫גילו עניו בתכניות דומות‪.‬‬ ‫מסילות הברזל‪ ,‬הטלגרף‪ ,‬תסיסה נגד‬
‫העבדות‪ ,‬בצורת ורעב במצרים ותחרות‬
‫מאת אברהם ב‪ .‬ריבלין‬ ‫חסות של הנשיא‬ ‫המעצמות הגוברת במזרח״התיכון‪ .‬בכל‬
‫אלה ראה הוכחות להתגשמות דברי‬
‫איש ירושלים שנסע לסין‪,‬‬ ‫קרטון הציע שהישובים החקלאים‬ ‫הנביאים‪ .‬הלכה והתחזקה בקרבו‬
‫אוססרליה וארצוח־הבריח‪,‬‬ ‫שיוקמו יחולקו ליחידות‪ ,‬ועל כל יחידת‬ ‫האמונה שבקרוב תחל ״שבת גדולה״‪,‬‬
‫נפגש עם מנהיגי עולם וגורש‬ ‫קרקע תיושבנה חמש עד שבע משפ­‬ ‫שה״גאולה״ נמצאת בפתח ושעל‬
‫חות‪ .‬סידור זה יקל על ההגנה וגם יסייע‬ ‫״מדינה נייטרלית‪ ,‬זאת אומרת‬
‫מסגריה רכוב על חמור‬ ‫ללימוד יעיל של עבודת האדמה בין‬ ‫ארצות־הברית‪ ,‬להתחיל במלאכה גדולה‬
‫המתיישבים‪ .‬הדבר גם ימנע יצירת‬
‫מונופולין וריכוז כוח ועושר בידי‬ ‫זו״‪.‬‬
‫אנשים בודדים‪ .‬קרסון הציע את עצמו‬
‫כמדריך לחקלאות למתיישבים‪ .‬הוא‬ ‫הרב יצחק לסר השפיע‬
‫הציע גם שנשיא ארצות־הברית יפרוש‬ ‫על קרסון‬
‫חסותו על תכנית זו ליישוב ארץ־‬
‫תכניתו החשובה הראשונה של קרסון‬
‫ישראל‪ ,‬ביחוד בשלביה הראשונים‪.‬‬ ‫ליישוב הארץ נכללה בחוזר ששלח‬
‫במכתב אחר שפירסם בעתונו של‬ ‫לאישים שונים בארצות״הברית ובא'‬
‫הרב ליסר‪ ,‬מ־‪ 27‬בנובמבר ‪ ,1854‬סיפר‬ ‫רופה‪ ,‬ושפורסמה ב״אוקסידנט״ של‬
‫קרסון כי רכש אדמה ליד יפו וקנה‬ ‫ליסר‪ ,‬בראשית ‪ .1853‬הוא האמין‬
‫שוורים ותיאר את תכניתו לעסוק שם‬ ‫שעבודת אדמה תהיה המרפא למצוקתם‬
‫בהדרכת צעירים שכן איבד כל תקוה‬ ‫הגופנית והרוחנית של היהודים והיא‬
‫לטפל במבוגרים‪ ,‬שהניוון והשחיתות‬ ‫תביא לכד שהיהודים יוכלו להפסיק‬
‫ביניהם מנעו‪ ,‬לדעתו‪ ,‬כל סיכוי לשינוי‪.‬‬ ‫הזדקקותם לתרומות מחח לארץ‪ .‬הוא‬
‫הוא התכוון לטפח תעשיית משי וגידולי‬ ‫האמין בפוריותה של אדמת הארץ‪ ,‬אם‬
‫לימונים‪ ,‬בננות‪ ,‬קנה־סוכר ואננס‪ .‬הוא‬ ‫תעובד כראוי‪ .‬הוא הציע להקים ועדות‬
‫אף פנה לידידיו באמריקה וביקש‬ ‫בירושלים‪ ,‬אנגליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬צרפת‬
‫שישלחו לו זרעים‪ .‬הוא התכוון גם‬ ‫וארצות״הברית שתפקידן יהיה לסייע‬
‫להקים חנות ביפו בה תימכר התוצרת‬ ‫להקמת ישובים חקלאים בארץ־ישראל‪.‬‬
‫החקלאית שיגדל‪ .‬בד בבד גדלו דאגו­‬ ‫קרסון לא היה היחיד שהטיף וכתב‬
‫תיו של קרסון בגלל קשיי הפרנסה‬ ‫ברוח זו באותו זמן‪ .‬בשנות ה״‪ 40‬וה״‪50‬‬
‫היום־יומית וההוצאות של החזקת‬ ‫של המאה הקודמת הלך וגבר עניינם‬
‫המשק שניהל‪ .‬נראה שמפעלו זה לא‬ ‫של אירופאים ואמריקאים בארץ־‬
‫זכה להצלחה‪ ,‬מכל מקום טרם התבררו‬ ‫ישראל‪ .‬רבו הנוסעים‪',‬יחידים ומשל­‬
‫חות‪ ,‬שביקרו בה‪ ,‬ופרסום ה״הטי־‬
‫כל הפרטים על תקופה זו בחייו‪.‬‬ ‫שריף״‪ ,‬צו רפורמה של הסולטאן עבד‬
‫לקרסון נותרו ארבע שנות חיים‬ ‫אלמג׳יד‪ ,‬עורר תקוות בלב יהודים‬
‫נוספות‪ .‬בתקופה זו נשא אשה — רחל‬
‫מוליאנו — ונולדו להם בן ובת‪ .‬הוא גר‬
‫ברובע היהודי של העיר־העתיקה והיה‬
‫פעיל בחיי העדה הספרדית‪ .‬מעט מאד‬
‫ידוע על מעשיו בשנותיו האחרונות‪.‬‬
‫קרסון נפטר בירושלים‪ ,‬ב־י׳ב חשוון‬
‫תרכ״א‪ 27 ,‬באוקטובר ‪ ,1860‬אחר‬
‫מחלה קצרה‪ ,‬בהיותו בן ‪ .62‬הוא נקבר‬
‫על הר־הזיתים‪ ,‬מצבתו טרם נתגלתה‬
‫בעקבות חילול בית־הקברות שנעשה‬
‫על־ידי הירדנים בשנות שלטונם במזרח‬

‫ירושלים‪.‬‬
‫בעתון ״המגיד״‪ ,‬שיצא לאור‬
‫במזרח־אירופה הופיע מספד קצר על‬
‫קרסון‪ :‬״גוע ויאסף אל עמיו בירושלים‬
‫ת׳ו)תבנה ותכונן( גר צדק אחד‪ ,‬צדיק‬
‫וישר‪ .‬והניח אחריו שני בנים אשר‬
‫נולדו לו מאשתו העבריה אשר לקח‬
‫בירושלים‪ ...‬התאמץ לכונן מושבות‬
‫לעבודת־האדמה בין אחינו בני ישראל‪,‬‬
‫היושבים בארץ הקדושה‪ ,‬ולא עלתה‬
‫בידו‪ ...‬היה מדקדק מאד במצוות וי­‬
‫הלך לפני ה׳ באמת ובתמים יותר‬

‫מעשרים שנה״‪.‬‬

‫‪22‬‬