Page 19 - etmol 8

‫היטב‪ ,‬קשורה לרגשי‪-‬חיבה קודמים‬ ‫מיהי רבקה‬ ‫״חיטוב גזרתה היה מושלם ביותר‬ ‫‪,-‬‬ ‫_ ‪1-‬‬
‫שלו‪ ,‬והמשפט‪-‬הקדום שלו ביחס‬ ‫של״אייבנהו״?‬ ‫ולבושה המזרחי‪ ,‬במיטב האופנה של‬
‫אליה אופייני לתקופה בה חי‪ .‬הוא‬ ‫בנות עמה‪ ,‬עוד הבליט את חמו*‬
‫נלחם למען רבקה על אף שתעב את‬ ‫מאוז מרדכי נאור‬ ‫דותיה‪ .‬הצניף‪ ,‬העשוי משי טהור‪,‬‬
‫עמה‪ .‬הצעיף המסתיר את רגשותיו‬ ‫התאים להפליא לשחור שערותיה‪,‬‬
‫נחוץ להתפתחות העלילה‪ ,‬ואילו‬ ‫רות‪ .‬באותה תקופה היה סקוט נתון‬ ‫לברק עיניה‪ ,‬לעדנת הקווים של‬
‫הרגישות המופלאה ורבת העוצמה‬ ‫בכתיבתו של הרומן הגדול ״אייב‪-‬‬ ‫קשתות גבותיה‪ ,‬לחוטמה הנשרי‬
‫שלה מוכיחה את נצחון האמונה על‬ ‫נהו״ )הופיע ב‪ (1819-‬ותור כדי‬ ‫המחוטב בחן‪ ,‬לשיניה הצחורות‬
‫הרגש האנושי‪ .‬אני מסתכלת על‬ ‫שיחותיו הארוכות עם וושינגטון‬ ‫ולשפעת תלתליה שגלשו על צוארה‬
‫הדמות הזאת כשם שאנו בוחנים‬ ‫אירווינג סיפר הסופר האמריקאי‬
‫לעתים ציור רב‪-‬חם‪ ,‬עד שבד הציור‬ ‫לעמיתו האנגלי על חייו‪ ,‬על מותה‬ ‫הענוג״‪.‬‬
‫נראה כנושם‪ ,‬ואנו מאמינים כי‬ ‫של מתילדה ועל ידידתה היפיפייה‬ ‫תיאור זה של צעירה יהודיה‬
‫רבקה‪ ,‬המפורסמת אף בשכלה הח­‬ ‫יפיפיה‪ ,‬מופיע באחד מהספרים‬
‫לפנינו דמות חיה״‪.‬‬ ‫רבי־המבר של המאה הקודמת‪,‬‬
‫רבקה גרץ לא אהבה לשוחח‬ ‫ריף ובנדיבותה‪.‬‬ ‫שתורגם לעשרות שפות וזכה להצ­‬
‫ולדון בפומבי על בת‪-‬דמותה הספרו­‬ ‫אחד מחוקרי הספרות‪ ,‬שכתב‬ ‫לחה רבה גם על מסכי הקולנוע —‬
‫תית‪ ,‬וכשפנו אליה בנושא זה —‬ ‫מחקר על יצירתו של וושינגטון‬ ‫״אייבנהו״ של וולטר סקוט‪ ,‬רומו‬
‫אירווינג‪ ,‬מציין כי ״אנו חייבים‬ ‫היסטורי על אנגליה של המאה ה״‪12‬‬
‫נהגה להחליף את נושא השיחה‪.‬‬ ‫להודות על דמותה של רבקה ב׳איי‪-‬‬ ‫— ימי מסעות‪-‬הצלב‪ ,‬קרבות האב­‬
‫הצייר תומאס סולי שצייר למעלה‬ ‫בנהו׳ לידידות שבין שני הסופרים״‪.‬‬ ‫רים והמאבקים בין הנורמנים כובשי‬
‫מ‪ 2000-‬פורטרטים והכיר את כל‬ ‫אירווינג‪ ,‬מסתבר‪ ,‬תיאר את רבקה‬ ‫הארץ לסכסונים תושביה הקודמים;‬
‫נשותיה היפות של אמריקה במאה‬ ‫גרץ היפה בצבעים כה עזים עד‬ ‫גיבורת הספר היא רבקה הצעירה‪,‬‬
‫הקודמת‪ ,‬כתב על רבקה גרץ‪:‬‬ ‫שוולטר סקוט ״גמר בדעתו להכניס‬ ‫נערה יהודיה המטפלת בגיבור ועו­‬
‫״מעולם לא ראיתי פנים עבריים‬ ‫דמות יהודיה אל סיפורו ועל סמר‬ ‫מדת באומץ מול שוביה‪ .‬גיבורות‬
‫מופלאים יותר‪ .‬העמידה הקלה‪,‬‬ ‫תיאורו החי של אירווינג קרא לה‬ ‫של רומנים הן על‪-‬פי‪-‬רוב פרי‬
‫המעלה על הדעת מצב‪-‬בריאות‬ ‫דמיונו של הסופר‪ ,‬אבל לא במקרה‬
‫משוכלל‪ ,‬הצוואר והכתפיים הנטו‪-‬‬ ‫רבקה״‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬שכן סקוט האנגלי תיאר את‬
‫יים בעדינות מרובה עם הראש‬ ‫דמותה של רבקה על‪-‬פי תיאור של‬
‫המשורטט בכל חוסנו‪ ,‬ושפע השיער‬ ‫האם היא דומה?‬ ‫אשה יהודיה מאמריקה גם היא שמה‬
‫האפל‪ ,‬המסולסל‪ ,‬עם עיניים שחו­‬ ‫רבקה‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שלא ראה אותה‬
‫רות ובהירות‪ ,‬חיטוב הפנים‪ ,‬העור‬ ‫״אייבנהו״ זכה להצלחה גדולה‬
‫הדק והצח‪ ,‬הפה רב המבע והאף‬ ‫באנגליה‪ ,‬כמו גם בארצות‪-‬הברית‬ ‫מעודו‪.‬‬
‫המגולף ומלא״הכוח המעיד על‬ ‫ובמדינות רבות אחרות‪ .‬המחבר‬ ‫רבקה גרץ נולדה בפילדלפיה‬
‫האופי — כל אלה לא השאירו ספק‬ ‫שלח את ספרו לכמה מידידיו‪,‬‬ ‫ב‪ ,1781-‬שעת שארצות‪-‬הברית‬
‫בלב בנוגע לגזע ממנו נחצבה‪.‬‬ ‫וביניהם לוושינגטון אירווינג‪ .‬״האם‬ ‫היתה צעירה לימים — בת חמש‬
‫הליכות מהודרות‪ ,‬קול ערב ורך‪,‬‬ ‫רבקה שלי דומה לרבקה המקו­‬ ‫שנים‪ .‬משפחת גרץ היתה נודעת‬
‫נשיות פשוטה ומלאת חסד — הן מן‬ ‫רית?״ שאל את הסופר האמריקאי‪.‬‬ ‫בעיר ותפסה מקום חשוב גם‬
‫התכונות המאפיינות את רבקה גרץ‬ ‫רבקה גרץ קראה את ״אייבנהו״‬ ‫בקהילה היהודית האמריקאית הקט­‬
‫ואשר להן תתאוה נסיכה בת‪-‬‬ ‫זמן קצר לאחר הופעתו‪ ,‬ב‪.1820-‬‬
‫אנו יודעים זאת מתוך מכתביה‪,‬‬ ‫נה של אז‪.‬‬
‫מלכים״‪.‬‬ ‫שקובצו והופיעו בספר שנים רבות‬ ‫בתחילת המאה ה‪ 19-‬נודעה רבקה‬
‫לאחר מותה‪ .‬ב‪ 4-‬באפריל ‪ 1820‬היא‬ ‫הצעירה ביופייה הרב והיו לה‬
‫נבואת סקוט‬ ‫כותבת לגיסתה‪ ,‬מריה גיסט גרץ‪:‬‬ ‫ידידים וידידות רבים בני גילה‪.‬‬
‫״האם קיבלת את ׳אייבנהו׳? אמרי‬ ‫אחת מהם היתה מתילדה הופמן‪ ,‬בתו‬
‫רבקה גרץ היתה יהודיה נאמנה‬ ‫לי מה את חושבת על רבקה‪ ,‬זו‬ ‫של שופט‪ .‬למתילדה זו היה חבר‪,‬‬
‫ששמרה בקפדנות על מצוות הדת‪.‬‬ ‫שמאוחר יותר אף התארס עימה‪,‬‬
‫היא הירבתה במעשי צדקה ולזכותה‬ ‫הקרוייה כשמי?״‬ ‫ושמו וושינגטון אירווינג‪ .‬לימים‪,‬‬
‫נזקפת הקמת מוסדות שונים בפיל‪-‬‬ ‫ומכתב נוסף‪ ,‬כחודש לאחר מכן‪:‬‬ ‫אחד הסופרים הנודעים של אמריקה‪.‬‬
‫דלפיה‪ .‬היא האריכה ימים‪ .‬כשהלכה‬ ‫״אני שמחה שאת מחבבת את רבקה‬ ‫רבקה גרץ התיידדה עם הסופר‪-‬‬
‫לעולמה בשנת ‪ 1869‬היתה בת ‪.88‬‬ ‫ב׳אייבנהר‪ ,‬משום שהיא מייצגת את‬ ‫לעתיד‪ ,‬שבאותה עת התמחה במש­‬
‫כל חייה הוקדשו לצדקה ולמפ­‬ ‫דמות הנערה הטובה‪ .‬אי‪-‬הרגישות‬ ‫פטים בלשכתו של השופט‪ .‬וושינג­‬
‫עלים חינוכיים‪ .‬לעצמה לא דאגה‪.‬‬ ‫של אייבנהו אליה‪ ,‬עלייר לזכור‬ ‫טון אירווינג הפך לאחד מבאי‪-‬ביתה‬
‫בודדה כל חייה‪ ,‬טיפלה תמיד‬ ‫של משפחת גרץ‪ .‬לאחר זמן מה‬
‫בבניהם של אחרים‪ .‬נראה שוולטר‬ ‫אירע אסון — מתילדה הופמן מתה‬
‫סקוט כמו ניבא את חייה לעתיד של‬ ‫באופן פתאומי‪ ,‬אולם הידידות בין‬
‫רבקה גרץ‪ .‬ובעמוד האחרון של‬ ‫רבקה לאירווינג נמשכה גם להבא‪.‬‬
‫״אייבנהו״ אומרת רבקה‪ ,‬כי ״מימי‬ ‫בשנת ‪ 1817‬ביקר הסופר האמריקאי‬
‫אברהם ואילך היו בעמנו נשים אשר‬ ‫הצעיר באנגליה ונפגש עם אחד‬
‫הקדישו עצמן לשמיים בשקדן על‬ ‫מגדולי הספרות האנגלית בימים‬
‫אהבת הבריות‪ ,‬גמילות‪-‬חסדים‪ ,‬טי­‬ ‫ההם — סיר וולטר סקוט‪ .‬השניים‬
‫פול בחולים‪ ,‬כלכלת רעבים ועידוד‬ ‫התיידדו והירבו לשוחח ולטייל‪ ,‬תוך‬
‫נדכאים״‪ .‬עם אלה נמנתה גם רבקה‬ ‫שהם מחליפים דעות בענייני ספ‪-‬‬

‫גרץ‪.‬‬