Page 16 - etmol 8

‫ויליאם אולברייט‪,‬‬ ‫אך בדרד״כלל היתה פעולת הזיהוי‬
‫מגדולי חוקרי הארץ‬ ‫קלה יותר וזאת מאחר שרובינסון גילה‪,‬‬
‫בדורנו‬ ‫כי במקרים רבים נשתמר שם המקום‬
‫התנ״כי בשם הערבי של הכפר‪ .‬בדרך‬
‫ספר מסכם על הגיאוגרפיה ההיסטורית לינץ׳ שכר אחד מבני משפחת השריף‬ ‫זו הצליח רובינסון לזהות מקומות רבים‬
‫של ארץ־הקודש‪ ,‬אולם מותו בשנת של מכה שנשא ונתן עם ראשי כל שבט‬ ‫מאוד‪ .‬למשל‪ ,‬מראש הגבעה מעיו‪ ,‬ליד‬
‫‪ 1863‬מנע את השלמת המלאכה‪ .‬לאחר שבשטחיו עברו והגיע אתם לידי הסדר‬ ‫חברון‪ ,‬זיהה בבת אחת לא פחות‬
‫מותו נתפרסם רק כרך בודד מעבודה זו‪ ,‬על המעבר‪ .‬בראש שומרים ״צמוד״‬ ‫משמונה מערי יהודה העתיקות לפי‬
‫על הגיאוגרפיה הפיסית של הארץ‪ .‬שימש אחת מן הדמויות הססגוניות של‬
‫ארץ־ישראל של אותם ימים — עקיל‬ ‫השמות הערביים של הישובים‪.‬‬
‫אגא‪ ,‬מנהיג שודדים ובדואים מפורסם‪,‬‬ ‫משלחת ״ימית״‬
‫שלעתים היה שרוי במצב של מרד נגד‬ ‫הרבה אבל בזהירות‬
‫השלטון ולעתים נהנה מתמיכתו‪ .‬נוכ­‬ ‫מסעו של קפטן לינץ׳ בשנת ‪1848‬‬
‫חותו ונוכחות אנשיו הספיקה למנוע‬ ‫בארץ הוא בעל חשיבות קטנה יותר‬ ‫במסע של יומיים צפונה מירושלים‬
‫לגבי מחקר ארץ־ישראל בכללו מאשר‬ ‫מצא רובינסון את מקומם של ענתות‪,‬‬
‫התקפה על קבוצת לינץ׳‪.‬‬ ‫מסעות רובינסון‪ ,‬אולם מחקרו חשוב‬ ‫גבע‪ ,‬מכמש ובית״אל‪ .‬בין זיהוייו‬
‫הם שטו לאורך הירדן‪ ,‬הגיעו בשלום‬ ‫מאוד לגבי הכרת בקעת הירדן וים־‬ ‫הרבים מצויים גם בית״שמש‪ ,‬מרשה‬
‫לים־המלח‪ ,‬הפליגו בסירות המתבת‬ ‫המלח‪ .‬היה זה הישג גדול שכן שני‬ ‫ועמק האלה‪ .‬כן זיהה את מקומו של‬
‫שלהם לאורכו ולרוחבו ומדדו את עומקו‬ ‫נסיונות קודמים לחקירת ים־המלח נסת­‬ ‫המבצר הצלבני מונפור‪ .‬אף שהירבה‬
‫במקומות שונים‪ .‬מדידותיו של לינץ׳‬ ‫יימו בצורה טראגית — במות החוקרים‪.‬‬ ‫בזיהויים‪ ,‬היה זהיר מאוד בקביעותיו‬
‫שימשו בסים למיפוי האיזור במשך‬ ‫לינץ׳‪ ,‬איש הצי האמריקאי‪ ,‬הכין לכן‬ ‫ושעה שביקר ברוחייבה שבנגב לא היה‬
‫יותר ממאה שנה‪ ,‬עד קום מדינת‬ ‫משלחת גדולה יותר ומאורגנת היטב‪.‬‬ ‫מוכן לזהותה עם רחובות מבלי שיהיו‬
‫ישראל‪ .‬הם חקרו גם את תנאי האיזור‪.‬‬ ‫שר הצי האמריקאי נתן את אישורו‬ ‫הוכחות רבות יותר לזיהוי זה מאשר‬
‫קבוצה אחת עלתה למרום מצדה‪ ,‬אך את‬ ‫לתכנית ולינץ׳ הצטייד בשתי סירות‬
‫מצדה ביקרו לפניהם חוקרים אחרים‬ ‫מתכת‪ ,‬בהן התכונן לעבור את הירדן‬ ‫צליל השם‪.‬‬
‫ורובינסון זיהה אותם לראשונה במבט‬ ‫מהכנרת וגייס את צוותיהם מבין אנשי‬ ‫וכך יצר את הכלים שבהם משתמש‬
‫הצי‪ .‬היתה זו מעין משלחת רשמית‬ ‫מחקר ארץ־ישראל עד היום‪ .‬אף־על״פי‬
‫מרחוק‪.‬‬ ‫שרבים מיורשיו היו מאופקים פחות‬
‫קבוצת לינץ׳ השלימה את מחקרה‬ ‫אמריקאית לחקירת ארץ־ישראל‪.‬‬ ‫‪,‬ממנו והגיעו להגזמות לא מעטות בזיהוי‬
‫בהצלחה וחזרה למולדתה‪ .‬אך גם היא‬ ‫הם הגיעו עד עכו‪ .‬הורידו את‬
‫נפגעה — סגנו של לינץ׳ מת ממחלה‬ ‫הסירות‪ ,‬חיברו להן גלגלים והעבירו‬ ‫שמות מקומות‪.‬‬
‫שחלה בה בים־המלח‪ .‬בשובו‬ ‫אותן‪ ,‬רתומות לגמלים‪ ,‬לרוחב עמק‬ ‫תרומתו של רובינסון גדולה גם‬
‫לארצות־הברית פירסם לינץ׳ ספר על‬ ‫יזרעאל והגליל התחתון עד לכנרת‪ .‬שם‬ ‫במחקר הארכיאולוגי‪ .‬הוא הצביע רא­‬
‫המסע ודו׳׳ח מדעי מלא שמסר לממשלת‬ ‫נרכשה סירה מקומית מעץ‪ ,‬אולם היא‬ ‫שון על הקשת בחומת הר־הבית הנו­‬
‫התרסקה במהרה במפלי הירדן‪ .‬סירות‬ ‫שאת את שמו‪ .‬כן זיהה ראשון את‬
‫ארצות־הברית‪.‬‬ ‫שרידי החומה השלישית של ירושלים‬
‫המתבת החזיקו מעמד במסע הנהר‪.‬‬ ‫ואת בית־הכנסת היהודי בכפר־נחום‪.‬‬
‫אוניברסיטה בביירות‬ ‫הוא היה אחד הראשונים אשר עברו‬
‫בזחילה את נקבת השילוח וערד בה‬
‫תיאור המסע בירדן הוא דרמטי אולם הפעילות של אנשי־דת וחוקרים‬ ‫מדידות מדוייקות למדי‪ .‬הוא גם הדגיש‬
‫ביותר בשל זרימתו המהירה וריבוי אמריקאים לא התרכזה ברובינסון‬ ‫את חשיבותה של עיר המגורים ליד‬
‫השרטונים והמפלים שבו‪ .‬יום אחד ובלינץ׳‪ .‬בראשית שנות העשרים של‬ ‫פטרה‪ ,‬בשעה שקודמיו התרכזו בעיקר‬
‫עברו הסירות ‪ 16‬מערבולות מהן שש המאה הקודמת סיירו בארץ מיסיונרים‬
‫מסובנות‪ ,‬חלפו על פני שלושה נחלים אמריקאים שהתיישבו לבסוף בביירות‬ ‫בקברים‪.‬‬
‫שנשפכו לירדן‪ ,‬ארבעה איים גדולים ופעלו שם‪ .‬הם עסקו בפעילויות חינו­‬ ‫ספרו ״מחקרים תנ״כיים בארץ־‬
‫יותר ו־‪ 17‬קטנים‪ .‬היה זה מסע רב כיות שונות והקימו מרכז שהיה יסוד‬ ‫ישראל״ בן שלושה כרכים‪ ,‬שסיכם את‬
‫הרפתקאות ולינץ׳‪ ,‬בך הוא טוען‪ ,‬היה לאוניברסיטה האמריקאית שקמה בבי­‬ ‫מסעו‪ ,‬נתקבל בהערכה רבה בחוגים‬
‫בן המערב הראשון שעבר בדרך זו מאז רות ב־‪ . 1866‬בקבוצה זו נתרכזו כמה‬ ‫מדעיים‪ .‬נאמר עליו‪ ,‬כי הוא עולה‬
‫חוקרים חשובים של ארץ־ישראל כמו‬ ‫מסעי הצלב‪.‬‬ ‫בחשיבותו על כלל המחקר שקדם לו‬
‫היו כמובן בעיות של בטחון ואבטחה‪ .‬פליני פיסק שספרו‪ ,‬שיצא לאור‬
‫מאז התקופה הרומית ועד ימיו‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1852‬יצא רובינסון למסע‬
‫נוסף בארץ־ישראל שוב בחברת עלי‬
‫סמית‪ .‬הוא מתאר את הפגישה ביניהם‪:‬‬
‫״שוב מצאנו עצמנו באוהל זהה כמעט‬
‫לאוהל שהשתמשנו בו לפני ‪ 14‬שנה‪ .‬כל‬
‫הריהוט והחפצים היו דומים‪ ,‬מקומנו‬
‫באוהל היה כמו אז‪ .‬הרגשנו כאילו‬
‫המשכנו במסע וארבע־עשרה השנים‬
‫המפרידות בין מסע למסע נעלמו כלא‬

‫היו״‪.‬‬
‫הצוות ביקר במקומות רבים בארץ־‬
‫ישראל ובסוריה הדרומית בהם לא היו‬
‫קודם לכן‪ .‬הם זיהו מקומות חדשים‪.‬‬
‫נערכו מפות לפי מדידותיהם ורובינסון‬
‫הוסיף כרד לספרי מסעותיו מבוסם על‬

‫יומנו ועל יומן עלי סמית‪.‬‬
‫לאחר שובו רצה רובינסון לכתוב‬

‫‪16‬‬