Page 14 - etmol 8
P. 14
תעמלנית בשם הלנה רגוזין ,שהצדיקה את אביה ואת אמרסון .בביתו של אני
את ממשלת הצאר וההמונים הפורעים אמרסון פגשה אמה לאזארום את כל מניפה
ביהודים בטענה שהללו ״רוצים לה־ המי״ומי בספרות האמריקאית ובתוכם
תלט על רוסיה״ .אמה לאזארום הוכתה גם את המשורר ויליאם צ׳אנינג שהיה את
בתדהמה מהאופי המרושע של הטענות כרוך אחריה במקצת .אמה ,בעלת הגוף לפידי
הרוסיות ויצאה למערכה כנגד אותה החטוב ומאור הפנים היתה אז בת לשיעדר
תעמלנית ששולחיה מיהרו להחזירה. עשרים ושבע ,חיננית ,נמרצת בדעותיה הזהב...
היא התקיפה גם את המשורר האמריקאי ומאמינה בעתיד .היא הושפעה מאהבתו
הנרי לונגפלו שבאחד משיריו על של אמרסון ,הפטרון הזקן ,לשפת 7
בית״הקברות היהודי העתיק בניו״פורט התנ״ך ומהעדפתו את ״העבריות״ על
כתב; ״עמים מתים אינם קמים לתחיה״. ההלניזם .ספר שעשה עליה רושם רב מאת גבריאל צפרתי
כתיבתה מעכשיו היתה מוקדשת לנוש היה ״דניאל דירונדה״ מאת ג׳ורג׳
אים יהודיים וציוניים והיתה לה השפעה אמה לאזארום זכתה שדבריה יקדמו
רבה גם בין לא-יהודים .היא פירסמה אליוט שהיה בין מעוררי הציונות. פניו של כל הבא לאמריקה ,שכן שירה
16מאמרים בשבועון האנגלי ״העברי חרות על פסל החירות ,העומד בשער
האמריקאי״ ,תבעה אחדות לאומית, דרמה פיוטית על גיטו נמלה של ניו״יורק והוא היה בשביל
התארגנות יהודי אמריקה לעזרת מיליונים המראה הראשון אשר ראו מן
אחיהם שבמצוקה ולקליטת מהגרים בזכרונותיה פירסמה כי ידידה,
באמריקה .לשיא פעילותה הציונית העורך אדמונד שטדמן ,העמידה על הארץ החדשה.
הגיעה בחורף של ,1883שעה שפיר- עושר המורשת היהודית וכך פנתה אמה לאזארום נולדה בשנת 1849
סמה שורת מאמרים ותכנית לשיבת לעסוק בנושאים יהודים .היא פירסמה בניו״יורק .אביה ,סוחר סוכר אמיד ,היה
היהודים לארץ-ישראל .לאזארום היתה דרמה פיוטית בשם ״מחול המוות״ על פרנס בקהילתו וגבאי בבית״הכנסת
ממבשרי הרעיון והפעילות הציונית הספרדי״פורטוגזי .בהיותה בת 17בגיל
באמריקה וחזתה את התפתחותם של ■i בת״מצוה החלה אמה לכתוב שירים ואת
שני מרכזים יהודים :ארץ-ישראל ספרה הראשון פירסמה בהיותה בת .17
גיטו יהודי בגרמניה בימי הביניים היו אלו שירים ״עצובים״ ,אולם חשובי
וארצות-הברית. ושירים רבים על נושא יהודי .רב הסופרים של אמריקה נתנו לה ציון
רפורמי נודע בניו״יורק של אותם ימים מעולה ,וביניהם ראלף ואלדו אמרסון,
אמה עמדה בקשרי מכתבים עם גוסטב גוטהיל ביקשה לתרגם משירי ה״סבא״ של הספרות האמריקאית,
לורנס אוליפנט ,הסופר והמדינאי הא- משוררי ספרד היהודים כדי להכניסם שקירב את המשוררת הצעירה .את
גלי שהשתקע על הר הכרמל ופעל למען בסידור תפילה חדש שערך .לאחר ספרה השני ,שיצא לאור בשנת 1871
הפצרות רבות שלחה אליו כמה משיריו הקדישה לו ,שני גברים העריצה בחייה,
חיבת ציון. של אבן גבירול ,הכלולים עד היום
פסל— לשתי מהפכות בספרי התפילה הרפורמים.
היא ריעננה את ידיעותיה בעברית,
בשנות חייה האחרונות ראתה כיצד מימי ילדותה ,הוסיפה ידע ,נעזרה
מקימים בשער נמל ניו-יורק את פסל בתרגומים גרמניים והריקה לשפה האנ
החירות הענק שגובהו למעלה מחמישים גלית ממיטב השירים של יהודה הלוי
מטר והוא דמות אשה נושאת לפיד ואבן גבירול ואחרים .היא תירגמה
חירות לכל באי אמריקה ,כפי שניבאה לאנגלית גם משירי היינריך היינה
בשיר שלה משנת — 1883״הקולוסום וכתבה מונוגרפיה על ד׳ישראלי,
החדש״ .הפסל היה מעשי ידי האמן היהודי״המומר שנעשה ראש ממשלה
הצרפתי פרדריק אוגוסט ברטולדי ,הוא באנגליה ,ורומן על גיתה ,שעשה רושם
ניתן כמתנה לארצות-הברית ובא לציין רב .בין המחמיאים לה היה הסופר
את שתי המהפכות הגדולות לשוויון
ועצמאות ,זו של צרפת וזו של אמריקה. הרוסי הנודע טורגנייב.
ב 19-בנובמבר 1887מתה אמה לאזא- בשנת 1881פרצו פוגרומים ביהודי
רוס והיא בת 38בלבד .לאחר מותה רוסיה ,שהולידו את תנועת חיבת״ציון,
נקבע על הפסל לוח שיש ובו חרותות מאות פנו לציון ורבבות לאמריקה.
השורות האחרונות מתוך שירה של מראה המהגרים העניים נגע לליבם של
״הקולוסוס החדש״ ,הפונות בקריאה נשים טובות ובתוכם אמה לאזארום
לאומות אירופה: שהתנדבו לטפל במהגרים החדשים.
דעת הקהל בארצות״הברית יצאה
״שלתנה אלי את היגעים ,את העניים, נגד שלטון הצאר .מוסקבה שלחה
את ההמונים הדחוסים ,הכמהים לנ^יוט־
בחופש,
את הנשורת האומללה של חופיך הגדושים,
שלחנה אלי את חסרי הבית וטרופי
הסופה,
אני מניפה את לפידי ליד שער הזהב״״.
למרבה האירוניה ,לאחר מותה של
לאזארוס ציוותה אחותה להוציא מכת
ביה כל שיר בעל נושא יהודי...