Page 18 - etmol 8

‫הוראות‪ .‬הטקס לא התקיים ב״אררט״‬ ‫מהדכי‬ ‫גם מדינה אירלנדית‬
‫אלא בעיר הסמוכה ב‪ ...‬כנסייה נוצרית‬ ‫עמנואל‬
‫קול קורא זה אולי לא היה בא לעולם‬
‫בראשות כומר ידיד של היהודי‪.‬‬ ‫נח‬ ‫אילולא היה לו רקע מתאים‪ .‬זרם הגירה‬
‫קלח אז מאירופה ודעת״הקהל האמרי­‬
‫עיר מקלט ליהודים‬ ‫בתחילת ‪ 1820‬פנה מרדכי נח למדינת‬ ‫קאית אהדה את המהגרים‪ .‬המערב‬
‫ניו‪-‬יורק למכור לו את האי ״גרנד‬ ‫ודרום‪-‬מערב נפתחו להתיישבות ומדי­‬
‫על אבן‪-‬הפינה נחרתו השורות הב­‬ ‫איילנד״ עבור התיישבות יהודים‪ .‬היה‬ ‫נות חדשות נוסדו והצטרפו לארצות‪-‬‬
‫אות )שתי הראשונות בעברית ויתרן‬ ‫זה אי מיוער בנהר הניאגרה‪ ,‬במערב‬ ‫הברית‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ :‬היו קבוצות‬
‫המדינה )לא רחוק ממפלי המים הנוד­‬ ‫אתניות אשר שקלו התיישבות מרוכזת‬
‫באנגלית(‪:‬‬ ‫עים( ושיטחו כ‪ 70,000-‬דונם‪ .‬נח כנראה‬ ‫וייסוד מדינה או חבל אוטונומי‪ .‬קבוצות‬
‫שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד‬ ‫קיווה ששטח קטן זה יהיה רק הגרעין‬ ‫איריות‪ ,‬למשל‪ ,‬פנו אל הקונגרס להק­‬
‫א ר ר ט — עיר מיקלט ליהודים‪.‬‬ ‫של המדינה היהודית העתידה‪ .‬מכל‬ ‫צות להן קרקע באילינוי כדי להקים‬
‫נוסדה על‪-‬ידי מרדכי עמנואל נח‪,‬‬ ‫מקום‪ ,‬העניינים התנהלו ביגיעה רבה‪.‬‬ ‫״אירלנד חדשה ומאושרת״‪ .‬וכר גם‬
‫בחודש תישרי ה׳ תקפ״ו ספטמבר ‪1825‬‬ ‫בסופו של דבר הצליח נח לרכוש רק‬ ‫בקרב היהודים היו — ללא מניע רעיוני‬
‫כ‪ 10,000-‬דונם‪ .‬טקס הנחת אבן‪-‬הפינה‬ ‫אומנם — כמה נסיונות של התיישבות‬
‫ובשנה ה‪ 50-‬לעצמאות אמריקה‪.‬‬ ‫התקיים ב‪ 17-‬בספטמבר ‪ .1825‬למדינה‬
‫מיפעל ״אררט״ היה כישלון נחרץ‪.‬‬ ‫הוא קרא ״אררט״ אולי ^שום שזהו‬ ‫מרוכזת‪.‬‬
‫נח לא המשיר בפעילותו אך הוא היה‬ ‫השם היאה ל״נח״)שכן בהר אררט נחה‬ ‫מאז ‪ ,1818‬גאה גל הגירה של‬
‫חבר פעיל ומכובד במוסדות הציבור‬ ‫תיבתו של נח המקראי(‪ ,‬ואולי משום‬ ‫יהודים‪-‬גרמנים לארצות‪-‬הברית ובקרב‬
‫היהודי בניו‪-‬יורק‪ .‬הוא הציע להקים‬ ‫שהתכוון להדגיש שהוא רואה בה רק‬ ‫חוג מסויים ביהדות גרמניה היה הד‬
‫אוניברסיטה יהודית‪ ,‬כדי למנוע צעירים‬ ‫מיקלט זמני ולא תחליף לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫למגמה הלאומית שבקול הקורא של נח‪.‬‬
‫יהודים מהתבוללות‪ .‬כמאה שנה אחר‪-‬‬ ‫בינתיים הזמין נח את יהודי העולם‬ ‫״האיגוד לתרבות ולמדע היהודים״‬
‫כך אמנם קמה אוניברסיטה יהודית‪ .‬הוא‬ ‫לבוא לארצות‪-‬הברית‪ ,‬ל״אררט״‪ .‬ועא‬ ‫)שבלט בו ״אבי חכמת ישראל״ יום‪-‬‬
‫הציע גם הקמת בית‪-‬חולים יהודי‬ ‫הזמין גם את הקראים והשומרונים וכן‬ ‫טוב ליפמאן צונץ( עשה פירסומת‬
‫בניו‪-‬יורק‪ ,‬שקם אמנם לאחר מותו‪.‬‬ ‫את האינדיאנים אשר רבים היו סבורים‬ ‫מסויימת לתוכניתו של נח ואף אישר לו‬
‫ביצירת הסינתזה של זהות יהודית‬ ‫אז שהם צאצאי עשרת השבטים‪ .‬עד‬
‫פעילה ופטריוטיזם אמריקאי — המ­‬ ‫התפתחותם של חיים דמוקרטיים ב״א‪-‬‬ ‫חברות כבוד‪.‬‬
‫אפיין כיום את הנהגת הציבור היהודי‬ ‫ררט״ מינה עצמו ל״שופט בישראל״‬ ‫אך למרות מציאותם של תנאים‬
‫בארצות‪-‬הברית — היה נח בין הרא­‬ ‫ואף החל בחלוקת כיבודים ובמתן‬ ‫מסייעים‪ ,‬לא צלחו‪ ,‬לא הם ולא המנהיג‪,‬‬
‫להגשמת המטרה‪ .‬בארצות‪-‬הברית‬
‫שונים‪.‬‬ ‫אמנם היתה תמיד סובלנות דתית‬
‫באשר לרעיון המדינה היהודית הת­‬ ‫ודעת‪-‬הקהל בדרך כלל ציפתה ממהגרים‬
‫גברה בו בהדרגה ההרגשה כי ציון היא‬ ‫שישמרו על דתם המקורית‪ :‬אך הציבור‬
‫אמנם המקום המיועד גם בשלב שלפני‬ ‫והמימשל התנגדו להתארגנות לפי‬
‫״אחרית הימים״‪ .‬ב‪ 1840-‬הוא נשא את‬ ‫המוצא ובייחוד כשזו נטתה להיות על‬
‫הנאום העיקרי בקהילת ״בני ישורון״‬ ‫בסים טריטוריאלי‪ .‬מן היהודים הבאים‬
‫בניו‪-‬יורק במחאה כנגד עלילת דמשק‪.‬‬ ‫ציפו שיקבלו את התרבות האמריקאנית‬
‫ארבע שנים אחר‪-‬כך‪ ,‬כנראה עדיין תחת‬ ‫ולא יהיו ״עם לבדד ישכון״‪ .‬יהודי‬
‫הרושם המכאיב של העלילה )ושל‬ ‫ארצות‪-‬הברית עצמם השתוקקו אז‬
‫התנהגות צרפת( הוא קרא לשיבת ציון‬ ‫להיות חלק באמריקה גם בנח עצמו לא‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ .‬חיים לאומיים של ממש‪,‬‬ ‫היו הדבקות‪ ,‬העמקות וכושר האירגון‬
‫הכריז נח‪ ,‬ישיגו היהודים רק בארץ‪-‬‬ ‫הנדרשים ממנהיג‪ .‬וכך‪ ,‬בגלל כל אלה‬
‫ישראל‪ .‬הוא קרא לשולטן התורכי‬ ‫יחד‪ ,‬דבקו במפעלו של נח לא‪-‬מעט מן‬
‫להרשות ליהודים לרכוש את ארץ‬
‫הקודש ולעם האמריקאי קרא לתמוך‬ ‫התמהוני והמגוחך‪.‬‬
‫במיפעל כביר זה‪ .‬נח עצמו‪ ,‬זמן קצר‬
‫לפני מותו‪ ,‬שקל ביקור בירושלים‪ .‬אך‬
‫הוא נפטר בשנת ‪ 1851‬ולא הגשים את‬

‫חלומו‪.‬‬

‫׳׳אבן־הפינה״ של מדינת אררט ‪ -‬עיר מקלט ליהודים‬

‫‪18‬‬