Page 20 - etmol 8

‫הדתית הראשונה בה מתח ביקורת על‬ ‫■ "י‬ ‫‪IJ‬‬
‫מנהיגי הכת והטיף להם מוסר על חוסר‬
‫אמונה מספקת מצידם בכתבי־הקודש‪.‬‬ ‫באווירה כזו גדל ורדר קרסון‪ ,‬שנולד‬ ‫ו‪1‬ו ב”‪1‬ן‪1‬ו‪1 1‬‬
‫בכתבי פולמוס שפירסם אחר־כר תקף‬ ‫ב־‪ 13‬ביולי ‪ 1798‬למשפחה קווייקרית‬ ‫ד ה שי ב‬
‫גילויי עושר ושחיתות פוליטית‪ ,‬תוך‬
‫קריאה להגנה על העניים ועל העמלים‬ ‫נכבדה בפילדלפיה‪.‬‬ ‫מאת משה יגר‬
‫מעט מאוד ידוע על ימי ילדותו‪ .‬ברור‬
‫וחלוקה מחודשת של הרכוש‪.‬‬ ‫שחונך לפי המסורות המחמירות של‬ ‫ורדר קרסון מפילד^פי‬
‫הקווייקרים‪ .‬במשך שנים אחדות עבד‬ ‫נסע לארץ כקונסולן‬
‫פגישה עם רב‬ ‫במשק המשפחה ורכש בקיאות בחקל­‬ ‫ארה״ב‪ ,‬השתקע‬
‫אות‪ .‬ב־‪ ,1821‬בהיותו בן ‪ 23‬נשא אשה‬ ‫בירושלים‪ ,‬התגייר ?‬
‫ב־‪ 1840‬נפגש ורדר קרסון עם הרב‬ ‫והרחיב את משק המשפחה‪ ,‬שמו נת­‬
‫יצחק ליסר‪ ,‬ממנהיגי הקהילה היהודית‬ ‫פרסם לא רק כאיכר מצליח אלא גם כמי‬ ‫־'’וקטיף להקמת ישוב ‪/‬‬
‫בפילדלפיה‪ ,‬שהיה גם עורך עתון בשם‬ ‫שמרבה לעורר ויכוחי דת עם אחיו‬ ‫*^ודי גדול‬
‫״אוקסידנט״‪ .‬מכאן ואילך מתחילה‬ ‫הקווייקרים ולמתוח ביקורת על התרח­‬
‫קותם מעיקרי האמונה המחמירים של‬ ‫תסיסות וזעזועים רבים עברו על‬
‫התעניינותו העמוקה ביהדות‪.‬‬ ‫כת זו‪ .‬ביחוד תקף כל גילוי של צבירת‬ ‫הכנסיות הפרוטסטנטיות של ארצות*‬
‫בין האישים היהודיים האחרים‬ ‫הברית במאה הקודמת כתוצאה מהתעו*‬
‫שהשפיעו על ורדר קרסון היה גם‬ ‫רכוש או התעסקות במסחר‪.‬‬ ‫ר ת ת דתית‪ .‬באותה תקופה רווח‬
‫מרדכי עמנואל נח‪ ,‬שניסה להקים‬ ‫ב־‪ 1827‬פירסם קרסון את מסתו‬ ‫בארצות״הברית ובאירופה גם העניין‬
‫עיר־מדינה יהודית בשם ״אררט״‬ ‫בנעשה בארץ־ישראל‪ .‬אפנה זו פשטה‬
‫בארצות־הברית בשנת ‪ . 1825‬ב־‪1844‬‬ ‫ביחוד בקרב הכנסיות ה״פונדמנ־‬
‫ביקר נח בפילדלפיה ונשא שורת‬ ‫טליסטיות״ למיניהן‪ ,‬שחבריהן מאמינים‬
‫הרצאות בפני ציבור נוצרי‪ ,‬בהן ניתח‬ ‫בהתגשמות הנאמר בכתבי הקודש‬
‫את האירועים הפוליטיים של התקופה‬ ‫ככתבם וכלשונם‪ .‬ירידת האימפריה‬
‫וניבא שבקרוב יתחילו היהודים לחזור‬ ‫העותומאנית והתנוונותה שימשו בעיני‬
‫למולדתם‪ ,‬וארץ הקודש תחזור לבעליה‬ ‫נוצרים־אדוקים רבים אות לשיבת ציון‬
‫החוקיים‪ .‬יתכן מאד שורדר קרסון היה‬ ‫הקרובה ולגאולתה של ארץ־ישראל‪ .‬גם‬
‫בין מאזיניו של נח‪ .‬מכל מקום אין ספק‬ ‫בקרב הכת ה״קווייקרית״ בארצות־‬
‫שקרא את תוכן דבריו בעתוניה של‬ ‫הברית סערו ויכוחי דת והיו כאלה‬
‫פילדלפיה‪ .‬ההשקפות המשיחיות הללו‬ ‫שקראו לשינויים ואף לפרישה מן הכת‪.‬‬
‫תאמו לדעותיו שלו ויתכן ששימשו דחף‬
‫אחרון להחלטתו לנסוע לוושינגטון‬
‫ולבקש שירשוהו לפתוח קונסוליה‬
‫אמריקאית בירושלים ושימנוהו לקונ­‬
‫סול ארצות־הברית שם‪ .‬הוא אף השיג‬
‫לצורך זה המלצות מאישים נכבדים‪.‬‬
‫שאיפתו לנסוע לארץ־ישראל נבעה‬
‫מהכרתו שכך ילמד טוב יותר את‬
‫היהדות ואולי אף יסייע לתהליכים‬

‫המשיחיים בהם האמין‪.‬‬
‫ב־‪ 17‬במאי ‪ 1844‬קיבל קרסון הודעה‬
‫רשמית על מינויו)ללא שכר(‪ .‬היה זה‬
‫מינוי קצר ימים‪ ,‬שבוטל בגלל מחאת‬
‫אחד מן האישים הפוליטיים החשובים‬
‫ביותר בפנסילבניה‪ ,‬סמואל ד‪ .‬אינג־‬
‫האם‪ ,‬שהיה אז שר אוצר‪ .‬הוא כתב‬
‫למזכיר־המדינה )שר החוץ( בוואשינג־‬
‫טון והודיעו שקרסון הוא איש‬
‫בלתי־מאוזן בנפשו וקנאי דתי‪ ,‬ושהכל‬
‫לועגים למינוי זה‪ .‬ב־‪ 22‬ביוני ‪1844‬‬
‫נשלח לקרסון מכתב בו הודיעוהו‬
‫שהתכנית לפתוח קונסוליה בירושלים‬

‫נדחית לפי שעה ושמינויו בטל‪.‬‬
‫אלא שקרסון‪ ,‬שכלל לא ידע על‬
‫ביטול המינוי‪ ,‬היה כבר בדרכו לירו­‬
‫שלים• אותו זמן פורסמו בפילדלפיה‬
‫שלושה מאמרים משלו בהם חזר על‬
‫רעיונותיו הציוניים של מרדכי עמנואל‬
‫נח‪ .‬גם הוא ראה באירועים הפוליטיים‬
‫של התקופה סימנים מובהקים לשינויים‬
‫מהפכניים שיחולו בעם היהודי‪ .‬הסימן‬
‫החשוב ביותר לכך היה שקיעתה הנמ­‬
‫שכת של האימפריה העותומאנית‪ ,‬בנין‬

‫‪20‬‬