Page 7 - etmol 8
P. 7

‫מחוץ‪-‬לארץ״ על האדמות‪ .‬חברי ״שבי‬        ‫חובבי״ציון באנגליה מכתב נלהב והכ­‬                              ‫אדם רוזנברג מניריורק‬
‫ציון״ הוכו בתדהמה‪ .‬אנשים לא'‬           ‫ריז‪ :‬״טובה הארץ מאוד מאוד״‪ .‬לא‬                              ‫יוזם התיישבות בעבר‬
‫עשירים אלה נזקקו לכסף שהשקיעו‬          ‫פלא הוא שכעבור זמן־קצר קנו גם‬                            ‫הירדן‬
‫בחברה‪ ,‬בימים הקשים מבחינה כלכלית‬       ‫חובבי ציון באנגליה ‪ 10,000‬דונם‬
‫שהיו אז‪ ,‬ורובם‪-‬ככולם קיבלוהו בחזרה‪.‬‬    ‫בחורן‪ .‬רוזנברג חשב להקים כאן‬            ‫עוד בטרם ראה את האדמה רכש‬
‫מאלף החברים שהיו בשתי אגודות‬           ‫חבל״התיישבות אזורי‪ ,‬עם קשר בין‬          ‫רוזנברג ‪ 25‬אלף דונם‪ ,‬במחיר של ‪5‬‬
‫״שבי‪-‬ציון״ נותרו רק ‪ 120‬חברים‬                                                  ‫פרנק לדונם‪ ,‬מחיר לא גבוה‪ .‬לפי תנאי‬
                                                                    ‫היישובים‪.‬‬  ‫המכירה‪ ,‬יכול היה רוזנברג להתחרט‬
       ‫בניו‪-‬יורק‪ ,‬שיקאגו ומונטריאול‪.‬‬   ‫אלא שלפתע התעורר קושי‪ :‬התו­‬             ‫במשך חודש ואז כספו יוחזר לו‪,‬‬
                                       ‫כים סירבו לרשום את הקרקעות על‪-‬שם‬        ‫ומאידך‪ ,‬רשאי היה לקנות תוך חצי שנה‬
    ‫התעוררות מחודשת‪.‬‬                   ‫הבעלים החדשים‪ .‬הם חשדו שהיהודים‬         ‫‪ 25‬אלף דונם נוספים‪ ,‬אם חובבי״ציון‬
                                       ‫מאירופה ומאמריקה הם ״שליחי המעצ­‬
‫רוזנברג לא נואש והמשיך בפעילות‬         ‫מות הזרות״ המבקשות להשתלט על‬                        ‫האמריקאיים יאבו לקנותם‪.‬‬
‫בין שרידי ״שבי‪-‬ציון״ בצפותו להזד­‬      ‫האימפריה התורכית וייתכן שהיו גם‬
‫מנות נוספת להתיישב בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬                                                      ‫״טובה הארץ מאוד״‬
‫הזדמנות זו באה כעבור שנתיים והיא‬                               ‫סיבות נוספות‪.‬‬
‫שוב קשורה בגולן‪ .‬בסוף ‪ 1894‬הצליח‬       ‫החליטו נציגי כל האגודות שרכשו‬           ‫רק לאחר״מכן יצאו רוזנברג‪ ,‬לונדון‬
‫הבארון רוטשילד לקבל מהתורכים‬           ‫קרקעות להפקידן בידי הבארון רוט­‬         ‫ובינדער )שהצטרף אליהם בארץ(‬
‫רשות להכניס לשטחים שברשותו שם‬          ‫שילד בתקווה שהוא ואנשיו יצליחו‬          ‫לסייר בקרקעות מעבר לירדן‪ .‬בדרכם‬
‫כמה מאות יהודים בשנה‪ .‬חלה התעו­‬        ‫להעביר את רוע הגזירה‪ .‬הדבר היה‬          ‫ביקרו במושבה בני־יהודה שקמה זמן‬
‫ררות מחודשת סביב האיזור‪ ,‬ואגודות‬       ‫בדצמבר ‪ 1891‬ואליהו שייד‪ ,‬פקידו‬          ‫קצר לפני״כן ברמה שממזרח לכינרת‪,‬‬
‫מרוסיה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬רומניה‪ ,‬אנגליה‪,‬‬       ‫הראשי של הבארון‪ ,‬יצא לקונסטנטי­‬         ‫הגיעו לחורן‪ ,‬סיירו בו היטב‪ ,‬נפגשו עם‬
‫קנדה וארצות‪-‬הברית קנו בו חלקות‪-‬‬        ‫נופול‪ ,‬מושב השולטן התורכי‪ ,‬למשא‪-‬‬        ‫תושביו הערבים והיו מרוצים ממראה‬
‫קרקע‪ .‬רוזנברג רכש ‪ 8000‬דונם עבור‬       ‫ומתן בעניין זה‪ .‬לטיפול בענייני החורן‬    ‫עיניהם‪ :‬היו שם שטחי קרקע מישורית‪,‬‬
‫‪ 70‬חברי החברה בסחם אל‪-‬ג׳ולאן‬           ‫הקים הבארון את ״הועד הארץ‪-‬‬              ‫לרוב נקייה מאבנים‪ ,‬עם כמה מעיינות‪,‬‬
‫ובמוסירה‪ ,‬החברה משיקאגו רכשה‬                                                   ‫פזורה בין הכפרים סחם אל־ג׳ולאן‪,‬‬
‫‪ 6000‬דונם בסחם אל‪-‬ג׳ולאן וג׳ילין‬                                    ‫ישראלי״‪.‬‬   ‫ג׳ילין‪ ,‬נאפעה‪ ,‬כאוכב‪ ,‬יובלה ואחרים‪.‬‬
‫והקבוצה במונטריאול רכשה ‪ 4000‬דונם‬      ‫לאחר מאמצים שנמשכו למעלה‬                ‫התושבים‪ ,‬שעיבדו קודם חלק מהא'‬
                                       ‫ממחצית שנה הסכימו התורכים שייר­‬         ‫מות‪ ,‬נראו ידידותיים ומזג״האויר היה‬
                      ‫בסחם אל‪-‬ג׳ולאן‪.‬‬  ‫שמו קושאנים )תעודות בעלות‪-‬קרקע(‪.‬‬        ‫נוח‪ .‬בסביבה נמצאו חורבות עתיקות‬
‫נציגים ראשונים של האגודות הגיעו‬        ‫חברי אגודת ״שבי ציון״ באמריקה‬           ‫שאת אבניהן חשבו לנצל לבניה‪ .‬אל‬
‫לשטח בקיץ ‪ 1895‬ואתם אדם רוזנברג‪.‬‬       ‫רקדו משמחה — כך נמסר — לשמע‬             ‫המקום הובילו דרכי עפר מכיוון דמשק‪,‬‬
‫הוא‪ ,‬ששנים טיפל והטיף להתיישבות‪,‬‬       ‫הבשורה‪ .‬הם הרימו כוסיות יין בברכת‬       ‫טלגרף היה במרכז השלטון בשייח׳ סעד‬
‫ביקש להיות ראשון חברי האגודה‬           ‫״שהחיינו״ ו״מזל טוב״‪ .‬אלא שהשמחה‬        ‫הסמוכה ובעתיד הקרוב עמדו — כך‬
‫במקום וקיבל את השטחים המגיעים לה‬       ‫לא היתה במקומה‪ :‬חיש מהר התברר‬           ‫נמסר— להניח קו מסילת״ברזל מחיפה‪,‬‬
‫ממודדי הבארון‪ .‬לרוזנברג לא היה פנאי‬    ‫שהתורכים הוסיפו באישור רכישת‬            ‫דרך עמק הירמוך אל דמשק‪ .‬בקו זה‪,‬‬
‫והוא מיהר לבנות‪ ,‬לטעת ולהכין בסים‬      ‫הקרקע סעיף האוסר יישוב ״מהגרים‬          ‫חשבו‪ ,‬תעבור התנועה אל האיזור‬
‫לחברים הרבים שיבואו ליישב את ארץ‬                                               ‫‪,‬היהודי שיוקם‪ ,‬שנודע גם בשם‬
‫הקודש המזרחית‪ .‬אך קשיים נתעוררו‬                                                ‫'״קאריפה״‪ .‬רוזנברג כתב למזכיר‬
‫בכל עבר— בתים אסור היה לבנות לפי‬
‫ההסכם עם התורכים‪ ,‬אלא רק לאנשי‬
‫המינהלה של הבארון‪ .‬לערבים שעיבדו‬
‫קודם את הקרקע מותר היה להמשיך‬
‫בכך במשך שלוש שנים‪ ,‬והללו לא ראו‬
‫בעין יפה את התאריך המתקדם בו‬

              ‫יפסיקו לעבד את האדמה‪.‬‬
‫למרות הקשיים הוחל בעבודת חקל­‬
‫אות‪ :‬בכפר ג׳ילין הוקמה משתלת‪-‬נסיון‬
‫ובית‪-‬ספר לשתלנות ונטיעה בהנהלת‬
‫האגרונום הירושלמי חיים כהן‪ .‬ליד‬
‫סחם אל‪-‬ג׳ולאן נבנה בניין הפקידות‪.‬‬
‫רוזנברג נטע‪ ,‬למרות אזהרות שאיחר‬
‫את עונת הנטיעה‪ 17,000 ,‬עצי תות‬
‫ו‪ 8000-‬גפנים‪ ,‬מזן ״מלגה״‪ ,‬שהובאו‬
‫מראש‪-‬פינה‪ .‬הוא לא רצה להפסיד שנת‬
‫עבודה‪ .‬בנטיעה עשו יהודים מדמשק‪,‬‬
‫ראש‪-‬פינה‪ ,‬צפת וטבריה וכן ערבים‬
‫מדמשק ומהסביבה‪ .‬גם הקבוצה‬
‫הרומנית‪-‬בולגרית נטעה שטחים גד­‬
‫לים‪ .‬ליד המשתלה ובניין הפקידות‬
‫הוקמה אורווה לבהמות‪-‬עבודה‪ ,‬רוכזו‬
‫מכונות חקלאיות‪ ,‬עובדו שטחי גן ירק‬

                             ‫ותבואות‪.‬‬
‫כעבור מספר חודשים בחרו מתיישבי‬
‫החורן ״ועד פועל לחיזוק הישוב‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12