Page 7 - etmol 8

‫מחוץ‪-‬לארץ״ על האדמות‪ .‬חברי ״שבי‬ ‫חובבי״ציון באנגליה מכתב נלהב והכ­‬ ‫אדם רוזנברג מניריורק‬
‫ציון״ הוכו בתדהמה‪ .‬אנשים לא'‬ ‫ריז‪ :‬״טובה הארץ מאוד מאוד״‪ .‬לא‬ ‫יוזם התיישבות בעבר‬
‫עשירים אלה נזקקו לכסף שהשקיעו‬ ‫פלא הוא שכעבור זמן־קצר קנו גם‬ ‫הירדן‬
‫בחברה‪ ,‬בימים הקשים מבחינה כלכלית‬ ‫חובבי ציון באנגליה ‪ 10,000‬דונם‬
‫שהיו אז‪ ,‬ורובם‪-‬ככולם קיבלוהו בחזרה‪.‬‬ ‫בחורן‪ .‬רוזנברג חשב להקים כאן‬ ‫עוד בטרם ראה את האדמה רכש‬
‫מאלף החברים שהיו בשתי אגודות‬ ‫חבל״התיישבות אזורי‪ ,‬עם קשר בין‬ ‫רוזנברג ‪ 25‬אלף דונם‪ ,‬במחיר של ‪5‬‬
‫״שבי‪-‬ציון״ נותרו רק ‪ 120‬חברים‬ ‫פרנק לדונם‪ ,‬מחיר לא גבוה‪ .‬לפי תנאי‬
‫היישובים‪.‬‬ ‫המכירה‪ ,‬יכול היה רוזנברג להתחרט‬
‫בניו‪-‬יורק‪ ,‬שיקאגו ומונטריאול‪.‬‬ ‫אלא שלפתע התעורר קושי‪ :‬התו­‬ ‫במשך חודש ואז כספו יוחזר לו‪,‬‬
‫כים סירבו לרשום את הקרקעות על‪-‬שם‬ ‫ומאידך‪ ,‬רשאי היה לקנות תוך חצי שנה‬
‫התעוררות מחודשת‪.‬‬ ‫הבעלים החדשים‪ .‬הם חשדו שהיהודים‬ ‫‪ 25‬אלף דונם נוספים‪ ,‬אם חובבי״ציון‬
‫מאירופה ומאמריקה הם ״שליחי המעצ­‬
‫רוזנברג לא נואש והמשיך בפעילות‬ ‫מות הזרות״ המבקשות להשתלט על‬ ‫האמריקאיים יאבו לקנותם‪.‬‬
‫בין שרידי ״שבי‪-‬ציון״ בצפותו להזד­‬ ‫האימפריה התורכית וייתכן שהיו גם‬
‫מנות נוספת להתיישב בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫״טובה הארץ מאוד״‬
‫הזדמנות זו באה כעבור שנתיים והיא‬ ‫סיבות נוספות‪.‬‬
‫שוב קשורה בגולן‪ .‬בסוף ‪ 1894‬הצליח‬ ‫החליטו נציגי כל האגודות שרכשו‬ ‫רק לאחר״מכן יצאו רוזנברג‪ ,‬לונדון‬
‫הבארון רוטשילד לקבל מהתורכים‬ ‫קרקעות להפקידן בידי הבארון רוט­‬ ‫ובינדער )שהצטרף אליהם בארץ(‬
‫רשות להכניס לשטחים שברשותו שם‬ ‫שילד בתקווה שהוא ואנשיו יצליחו‬ ‫לסייר בקרקעות מעבר לירדן‪ .‬בדרכם‬
‫כמה מאות יהודים בשנה‪ .‬חלה התעו­‬ ‫להעביר את רוע הגזירה‪ .‬הדבר היה‬ ‫ביקרו במושבה בני־יהודה שקמה זמן‬
‫ררות מחודשת סביב האיזור‪ ,‬ואגודות‬ ‫בדצמבר ‪ 1891‬ואליהו שייד‪ ,‬פקידו‬ ‫קצר לפני״כן ברמה שממזרח לכינרת‪,‬‬
‫מרוסיה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬רומניה‪ ,‬אנגליה‪,‬‬ ‫הראשי של הבארון‪ ,‬יצא לקונסטנטי­‬ ‫הגיעו לחורן‪ ,‬סיירו בו היטב‪ ,‬נפגשו עם‬
‫קנדה וארצות‪-‬הברית קנו בו חלקות‪-‬‬ ‫נופול‪ ,‬מושב השולטן התורכי‪ ,‬למשא‪-‬‬ ‫תושביו הערבים והיו מרוצים ממראה‬
‫קרקע‪ .‬רוזנברג רכש ‪ 8000‬דונם עבור‬ ‫ומתן בעניין זה‪ .‬לטיפול בענייני החורן‬ ‫עיניהם‪ :‬היו שם שטחי קרקע מישורית‪,‬‬
‫‪ 70‬חברי החברה בסחם אל‪-‬ג׳ולאן‬ ‫הקים הבארון את ״הועד הארץ‪-‬‬ ‫לרוב נקייה מאבנים‪ ,‬עם כמה מעיינות‪,‬‬
‫ובמוסירה‪ ,‬החברה משיקאגו רכשה‬ ‫פזורה בין הכפרים סחם אל־ג׳ולאן‪,‬‬
‫‪ 6000‬דונם בסחם אל‪-‬ג׳ולאן וג׳ילין‬ ‫ישראלי״‪.‬‬ ‫ג׳ילין‪ ,‬נאפעה‪ ,‬כאוכב‪ ,‬יובלה ואחרים‪.‬‬
‫והקבוצה במונטריאול רכשה ‪ 4000‬דונם‬ ‫לאחר מאמצים שנמשכו למעלה‬ ‫התושבים‪ ,‬שעיבדו קודם חלק מהא'‬
‫ממחצית שנה הסכימו התורכים שייר­‬ ‫מות‪ ,‬נראו ידידותיים ומזג״האויר היה‬
‫בסחם אל‪-‬ג׳ולאן‪.‬‬ ‫שמו קושאנים )תעודות בעלות‪-‬קרקע(‪.‬‬ ‫נוח‪ .‬בסביבה נמצאו חורבות עתיקות‬
‫נציגים ראשונים של האגודות הגיעו‬ ‫חברי אגודת ״שבי ציון״ באמריקה‬ ‫שאת אבניהן חשבו לנצל לבניה‪ .‬אל‬
‫לשטח בקיץ ‪ 1895‬ואתם אדם רוזנברג‪.‬‬ ‫רקדו משמחה — כך נמסר — לשמע‬ ‫המקום הובילו דרכי עפר מכיוון דמשק‪,‬‬
‫הוא‪ ,‬ששנים טיפל והטיף להתיישבות‪,‬‬ ‫הבשורה‪ .‬הם הרימו כוסיות יין בברכת‬ ‫טלגרף היה במרכז השלטון בשייח׳ סעד‬
‫ביקש להיות ראשון חברי האגודה‬ ‫״שהחיינו״ ו״מזל טוב״‪ .‬אלא שהשמחה‬ ‫הסמוכה ובעתיד הקרוב עמדו — כך‬
‫במקום וקיבל את השטחים המגיעים לה‬ ‫לא היתה במקומה‪ :‬חיש מהר התברר‬ ‫נמסר— להניח קו מסילת״ברזל מחיפה‪,‬‬
‫ממודדי הבארון‪ .‬לרוזנברג לא היה פנאי‬ ‫שהתורכים הוסיפו באישור רכישת‬ ‫דרך עמק הירמוך אל דמשק‪ .‬בקו זה‪,‬‬
‫והוא מיהר לבנות‪ ,‬לטעת ולהכין בסים‬ ‫הקרקע סעיף האוסר יישוב ״מהגרים‬ ‫חשבו‪ ,‬תעבור התנועה אל האיזור‬
‫לחברים הרבים שיבואו ליישב את ארץ‬ ‫‪,‬היהודי שיוקם‪ ,‬שנודע גם בשם‬
‫הקודש המזרחית‪ .‬אך קשיים נתעוררו‬ ‫'״קאריפה״‪ .‬רוזנברג כתב למזכיר‬
‫בכל עבר— בתים אסור היה לבנות לפי‬
‫ההסכם עם התורכים‪ ,‬אלא רק לאנשי‬
‫המינהלה של הבארון‪ .‬לערבים שעיבדו‬
‫קודם את הקרקע מותר היה להמשיך‬
‫בכך במשך שלוש שנים‪ ,‬והללו לא ראו‬
‫בעין יפה את התאריך המתקדם בו‬

‫יפסיקו לעבד את האדמה‪.‬‬
‫למרות הקשיים הוחל בעבודת חקל­‬
‫אות‪ :‬בכפר ג׳ילין הוקמה משתלת‪-‬נסיון‬
‫ובית‪-‬ספר לשתלנות ונטיעה בהנהלת‬
‫האגרונום הירושלמי חיים כהן‪ .‬ליד‬
‫סחם אל‪-‬ג׳ולאן נבנה בניין הפקידות‪.‬‬
‫רוזנברג נטע‪ ,‬למרות אזהרות שאיחר‬
‫את עונת הנטיעה‪ 17,000 ,‬עצי תות‬
‫ו‪ 8000-‬גפנים‪ ,‬מזן ״מלגה״‪ ,‬שהובאו‬
‫מראש‪-‬פינה‪ .‬הוא לא רצה להפסיד שנת‬
‫עבודה‪ .‬בנטיעה עשו יהודים מדמשק‪,‬‬
‫ראש‪-‬פינה‪ ,‬צפת וטבריה וכן ערבים‬
‫מדמשק ומהסביבה‪ .‬גם הקבוצה‬
‫הרומנית‪-‬בולגרית נטעה שטחים גד­‬
‫לים‪ .‬ליד המשתלה ובניין הפקידות‬
‫הוקמה אורווה לבהמות‪-‬עבודה‪ ,‬רוכזו‬
‫מכונות חקלאיות‪ ,‬עובדו שטחי גן ירק‬

‫ותבואות‪.‬‬
‫כעבור מספר חודשים בחרו מתיישבי‬
‫החורן ״ועד פועל לחיזוק הישוב‬