Page 16 - ETMOL 43

‫האיש‬ ‫כי כל מה שעשה הוא ואנו לא הביא את‬
‫הפרי אשר חשבנו‪ ,‬ויכול להיות כי עוד‬
‫קלקלנו מאשר תקנו בהסתדרות חברתנו‪.‬‬

‫שהנפיק‬ ‫כי כמעט כל חברינו פוטרו מעבודתם בלי‬
‫כל סיבה אחרי אשר סבלו בגופם ובמש־‬
‫כורתם די די‪ ,‬ויבואו וילונו עלינו על‬
‫התפטרותם בלי סיבה ובפרט התלוננו אלה‬

‫חברינו אשר הבאנו מירושלים לפתח־‬

‫את‬ ‫תקוה‪ ,‬על הצחוק אשר צחקו עליהם בני‬
‫המושבה בהעבידם אותם כשלושה ימים‬

‫ויפטרום‪.‬‬

‫ובכן‪ ,‬ועד־פועל! הננו מבקשים בשם‬

‫כל בני חברתנו כי ישים לב לדברינו ה כ ק ף‬
‫אלה ויואיל להודיענו את הסיבה אשר‬
‫בה יבכרו אחינו בני המושבות את הער­ י‬

‫ביים עלינו‪ ,‬וכי יואיל לעבוד אתנו הלאה‬
‫כמו שעבד עמנו עד היום להשתדל למצוא‬

‫עבודה לכל אחינו״‪.‬‬

‫אליעזר הופיין ניהל את בנק אפ״ק‬ ‫״כל איבר הוא בעל ביתו״‬
‫במלחמת העולם הראשונה‬
‫בתשובת הוועד המרכזי מתגלה קוצר‬
‫והיה מקברניטי הכלכלה בארץ‬ ‫ידם כלפי האיכרים! ״הננו מתכבדים‬
‫להודיעכם‪ ,‬כי על־פי החקירה והדרישה‬
‫מאת דוד הכהן‬ ‫אשר עשינו אצל אלה המשתדלים להמ­‬
‫ציא בעדכם עבודה‪ ,‬הגידו בפירוש‪ ,‬כי‬
‫צעיר בהותירו אלמנה‪ ,‬שלוש בנות ובן —‬ ‫אליעזר הופיין‪ ,‬יליד הולנד‪ ,‬היה אחד‬ ‫האיכרים אינם מרוצים מעבודתם וכי על‬
‫אליעזר ויגפריד הופיין‪.‬‬ ‫חברי חברתכם להעזביע רצון האיכרים‬
‫מקבוצת עולים לא גדולה ממערב אירופה‪,‬‬ ‫אשר הם עובדים אצלם ‪ . . .‬עליכם לדעת׳‬
‫האלמנה רוזה עקרה לאמשטרדם ופתחה‬ ‫שיש לה חלק נכבד בעיצוב כלכלת הארץ‬ ‫כי המרכז איננו יכול לפקוד על האיכרים‬
‫שם בית‪-‬ספר עם פנימיה דתית‪ .‬את בנה‬ ‫מאז ימי העליה‪-‬השניה‪ .‬איש אחר בקבוצה‬ ‫במושבות‪ ,‬כל איכר ואיכר הוא בעל ביתו‬
‫— אליעזר‪ ,‬שלחה לבית‪-‬ספר גבוה למס­‬ ‫זו היה ארתור רופין‪ ,‬יליד גרמניה‪ ,‬מאבות‬ ‫ועועזה הכל כפי חפצו והבנתו ולא נוכל‬
‫חר׳ אותו סיים בהצטיינות והוסמך כרואה־‬
‫ההתיישבות‪.‬‬ ‫לד‪.‬כריחם כי יקחו פועלים יהודים״‪.‬‬
‫חשבון‪.‬‬ ‫אליעזר זיגפריד הופיין נולד בשנת‬ ‫אנשי האגודה ערכו אסיפה כללית של‬
‫עם תום לימודיו החל אליעזר הופיין‬ ‫‪ 1881‬בעיר אוטרכט שבהולנד‪ ,‬לאביו הרב‬ ‫החברים והזמינו את אייזנשטאט מהוועד‪-‬‬
‫לעסוק במקצועו באמשטרדם‪ ,‬וכהכנסה‬ ‫יעקב הופיין ולאמו רוזה‪ .‬אבות משפחתו‬ ‫המרכזי‪ ,‬כדי להסביר את הפיטורים‪ .‬אייזנ‪-‬‬
‫צדדית‪ ,‬נתן שעורים פרטיים בהנהלת‬ ‫של א‪ .‬ז‪ .‬הופיין התגוררו תחילה באחד‬ ‫שטאט ניסה להרגיע את הרוחות והבטיח‪,‬‬
‫חשבונות‪ .‬בדרך זו זימן לו הגורל להכיר‬ ‫הגיטאות של יהודי אמשטרדם‪ .‬בראשית‬ ‫כי אם תימצא עבודה במושבות — ישלחו‬
‫צעירה‪ ,‬מרים לבית מייכלס‪ ,‬בת למשפחת‬ ‫המאה הי״ט יזם בית‪-‬המלוכה ההולנדי‬ ‫לשם חברי האגודה‪ .‬בינתים‪ ,‬ביקש לש­‬
‫מתבוללים‪ ,‬אשר נזקקה לעזרתו‪ ,‬כדי‬ ‫פרודוקטיביזציה של יהודי הגיטו על‪-‬ידי‬ ‫לוח חמישה פועלים לחוות סג׳רה שקמה‬
‫לסיים את לימודי הרוקחות‪ .‬צעירה זו‬ ‫העברתם למחוזות‪-‬ספר במזרח הולנד‪ ,‬כדי‬ ‫זה עתה בגליל‪ .‬דברי אייזנשטאט עודדו‬
‫שיעסקו בחקלאות‪ .‬בין העקורים מגיטאות‬ ‫במקצת את השומעים‪ .‬קלוורסקי‪ ,‬פקיד‬
‫נשא בשנת ‪ 1910‬לאישה‪.‬‬ ‫אלה נמנו אבות משפחת הופיין‪ ,‬אשר‬ ‫המושבות בגליל‪ ,‬הזמין ‪ 12‬פועלים ואלו‬
‫התיישבו בעיירה קטנה בשם סטיינווק‪.‬‬ ‫יצאו לסג׳רה‪ .‬אין אנו יודעים מה קרה‬
‫פעילות ציונית‬ ‫בראש עמד ישעיהו הופיין‪ ,‬סבו של א‪.‬ז‪.‬‬ ‫להם‪ .‬בצר לה ביקשה האגודה ישועה מד״ר‬
‫הופיין‪ ,‬אשר התבלט כתלמיד חכם וכדרשן‬ ‫הרצל‪ ,‬ראש ההסתדרות הציונית‪ ,‬וכתבה‬
‫הופיין הצעיר הצטרף לתנועה הציונית‬ ‫לפני תושבי העיירה )בשנים ‪— 1850‬‬ ‫אליו מכתב דרך זלמן לבונטין‪ ,‬מנהל‬
‫בהולנד ובשנת ‪ ,1907‬כשהתכנס בהאג‬ ‫הבנק הציוני אנגלו‪-‬פלשתינה )אפ״ק(‪ ,‬ב­‬
‫הקונגרס הציוני ה‪ ,8-‬נתמנה כמזכיר‬ ‫‪.(1860‬‬ ‫מכתב זה מסתיים פנקס האגודה‪ .‬איננו‬
‫עם שיפור רמת החיים של המשפחה‬ ‫יודעים אם נשלח המכתב להרצל ואם‬
‫ההסתדרות הציונית בהולנד‪.‬‬ ‫נשלח הבן — יעקב הופיין‪ ,‬לאמשטרדם‬
‫לאחר הקונגרס יצא הופיץ לקלן וניהל‬ ‫להשתלם בישיבת ״שערי שמים״ וללמוד‪,‬‬ ‫זכתה האגודה לתשובה ממנו‪.‬‬
‫בה את מקרדי ההנהלה חציונית‪ .‬בשנת‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬באוניברסיטה‪ .‬יעקב הופיין‬ ‫פעולותיה נפסקו בשנת ‪ ,1904‬אולם היו‬
‫‪ 1911‬הטיל עליו דוד וולפסון‪ ,‬נקזיא ההס­‬ ‫הוסמך בכתר הרבנות והתפרסם בחיבור‬ ‫להן הד ותוצאה בחיי העדה התימנית —‬
‫תדרות הציונית‪ ,‬לבקר בארץ‪-‬ישראל‬ ‫ראשון מסוגו‪ ,‬על ההיסטוריה של העם‬ ‫כעבור שבע שנים‪ ,‬בשנת תרע״א )‪,(1911‬‬
‫ולערוך עבורו סקר על הנכסים שהיו אז‬ ‫היהודי ברוח המסורת‪ ,‬בשפה ההולנדית‪.‬‬ ‫התארגנה הקהילה מחדש בשם ״אגודת‬
‫ברשותה של הקרן־הקיימת־ליעזראל ושל‬ ‫הוא נתמנה כרב בעיר המחוז אוטרכט‪,‬‬
‫אך תלאות רבות פקדוהו והוא נפטר בגיל‬ ‫אחים״‪ ,‬אמנם למטרות אחרות‪,‬‬
‫״החברה להכשרת הישוב״‪.‬‬ ‫אירגון הפועלים התימנים ביפו‪ ,‬הראשון‬
‫בסקר זה עמד הופיין על הנעקוה בארץ‬ ‫בעיר‪ ,‬הפסיק לפעול‪ ,‬אולם הוא שימש אות‬
‫בשורה למפלגות הפועלים אשר נוסדו‬
‫אחריו בארץ‪-‬יע‪1‬ראל והקימו את תנועת‬

‫העבודה הגדולה‪.‬‬

‫‪16‬‬