Page 17 - ETMOL 43

‫בין מקימי נמל תל‪-‬אביב‬ ‫הפחה היה תקיף ובלתי פשרני‪ .‬עם שובו‬
‫הופיין השתתף בניהולם של מוסדות‬ ‫מן הפגישה‪ ,‬סיפר‪ ,‬כי הפחה אמר לו‪:‬‬
‫כספיים מיוחדים שסיפקו אשראי לפרדס­‬ ‫״אלמלא היו ידי כבולות‪ ,‬הייתי תולה‬
‫נות‪ ,‬לבניין‪ ,‬לתעשיה ולמסחר‪ .‬שימש‬ ‫אותך כפי שתליתי אנשים גדולים וחשו­‬
‫כיו״ר ועד ״יריד המזרח״‪ ,‬והיה בין מקימי‬ ‫בים ממך‪ .‬אבל מה אעשה וידי כבולות ?״‬
‫נמל תל‪-‬אביב‪ .‬פעל רבות להעברת רכושם‬ ‫הופיין מצא דרכים להמשכת פעילות הבנק‬
‫של יהודי גרמניה לארץ‪ .‬בעת המשבר‬ ‫במחתרת ורק כיבושה של ירושלים בידי‬
‫הכלכלי לרגל מלחמת איטליה‪-‬חבש ניהל‬ ‫הבריטים‪ ,‬בדצמבר ‪ ,1917‬מנע את מאסרו‬
‫מלונדץ פעולות עזרה להצלת בנקים‬ ‫לאחר שמצא מקלט בבית הקונסוליה‬
‫בארץ מהתמוטטות‪ .‬מה שציין אותו כ­‬
‫בנקאי — היתה זהירות רבה‪ ,‬והוא נשמר‬ ‫הספרדית בירושלים‪.‬‬
‫מהשקעות בעסקים לא‪-‬בטוחים ובמפע­‬
‫לעמדה בינלאומית‬
‫לים‪ ,‬שעתידם לא היה מובטח‪.‬‬
‫עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל‪,‬‬ ‫לאחר מלחמת העולם עם התפתחותה‬ ‫בשני המוסדות הללו וגם בבנק אנגלו־‬
‫ב‪ 15-‬במאי ‪ ,1948‬הטילה הממשלה הזמ­‬ ‫של התנועה הציונית‪ ,‬העלה את הבנק‬ ‫פלשתינה‪ .‬בעקבות הדו״ח הוצע לו לעלות‬
‫נית על בנק אנגלו‪-‬פלשתינה ובראשו א‪ .‬ז‪.‬‬ ‫לבנק בעל עמדה בינלאומית‪ ,‬שלו חלק‬ ‫לארץ ולשמש כסגנו של זלמן דוד לב‪1‬נ־‬
‫הופיין‪ ,‬כיו״ר מועצת המנהלים של הבנק‪,‬‬ ‫חשוב בפיתוח הארץ ואשר שימש כבנק‬
‫לשמש כבנק של המדינה‪ ,‬ובידו הזכות‬ ‫המרכזי של היישוב היהודי בארץ ושל‬ ‫טין‪ ,‬מנהל הבנק‪.‬‬
‫התנועה הציונית — הבנק של ״המדינה‬ ‫בשנת ‪ 1912‬עלו בני הזוג הופיין לארץ‬
‫להוצאת כספים‪.‬‬ ‫בדרך״‪ .‬הופיין עסק גם בפעולות ישוביות‬ ‫והופיין החל בעבודתו בבנק‪ .‬עם פרוץ‬
‫הופיין יצא לארצות‪-‬הברית ושם הכין‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נותר הופיין‪,‬‬
‫את שטרי הכסף הראשונים למדינת ישר­‬ ‫שונות‪ ,‬מחוץ לבנק‪.‬‬ ‫כנתין הולנד הנייטרלית‪ ,‬המנהיג היחידי‪,‬‬
‫אל כשחתימתו וחתימת ד״ר ברט התנוססו‬ ‫כתוצאה ממאורעות ‪ 1929‬וממצב החי­‬ ‫שלא גורש מהארץ והוא נטל על עצמו‬
‫עליהם‪ .‬היו אלה שטרות בני ‪ 50‬לא״י‪,‬‬ ‫רום ששרר בארץ‪ ,‬נדלדלו הקרנות הלאו­‬
‫מיות׳ קרן‪-‬היסוד וקרן‪-‬קיימת‪ .‬הופיין יצא‬ ‫את משימת ניהול הבנק‪.‬‬
‫‪ 10‬לא״י‪ 1 ,‬לא״י ו‪ 500-‬מיל )חצי לא״י(‪.‬‬ ‫ללונדון בשנת ‪ 1934‬ופנה אל הנהלת‬ ‫נעילת דלתות הבנק‪ ,‬בעטייה של המל­‬
‫משנוסד בנק ישראל והממשלה מינתה‬ ‫ה״לוידס״ עמה היה מיודד; כדי לקבל‬ ‫חמה‪ ,‬הטילה מהומה ומבוכה על הישוב‬
‫את דוד הורביץ לנגיד הבנק‪ ,‬נבחר א‪ .‬ז‪.‬‬ ‫הלוואה‪ .‬כשנשאל ע״י מנהלי ה״לוידס״‪:‬‬ ‫כולו‪ .‬כסף לא היה וקופת הבנק היתה‬
‫הופיין כיו״ר המועצה המייעצת של בנק‬ ‫״מה הן הערבויות שאתם יכולים להצביע‬ ‫ריקה‪ .‬כדי להציל את המצב הנפיק‬
‫ישראל וחתם יחד עם הנגיד על שטרי‬ ‫לבטחון ההלוואה?״ השיב הופיין‪ :‬״זרו­‬ ‫הופיין ״שטרי כסף רשומים״ — שיקים‬
‫הכסף החדשים של בנק ישראל‪ .‬בראשית‬ ‫עות החלוצים מייבשי הביצות ומפריחי‬ ‫משוכים על הבנק על‪-‬ידי לקוחותיו המפ­‬
‫שנת ‪ 1957‬הלך אליעזר זיגפריד הופיין‬ ‫השממה הן הערובה הטובה ביותר״‪ .‬בסי­‬ ‫קידים‪ ,‬שהבנק הטביע אישורו עליהם‪,‬‬
‫לעולמו ונטמן ״בשדה בודד ובקול דממה״‪,‬‬ ‫כומו של דבר הצליח הופיין לגייס סכום‬ ‫ועשאם מטבע עובר לסוחר‪ .‬משנתגלה‬
‫כבקשתו‪ ,‬בכפר בו שכן בשנותיו האחרו­‬ ‫הדבר לשלטונות התורכיים הם אסרו את‬
‫של חצי מיליון ליש״ט‪.‬‬ ‫קיומם והופיין נאלץ למצוא מוצא אחר‪:‬‬
‫נות — כפר שמריהו‪.‬‬ ‫הוא הנפיק ״כתבי העברה״ שהיוו תחליף‬
‫הופיין בשנת ‪ 912‬ג‬ ‫מסויים לשיקים‪ .‬באמצעות הקונסוליה‬
‫הספרדית בארץ‪ ,‬הצליח גם להביא כסף‪-‬‬
‫זהב מאנגליה‪ .‬בד בבד עם פעילותו בבנק‬
‫בעת המלחמה ניהל א‪ .‬ז‪ .‬הופיין את ועד‬

‫הסיוע האמריקאי‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1917‬נפגש א‪ .‬ז‪ .‬הופיין עם‬
‫ג׳מל פחה‪ ,‬מושלה של הארץ‪ ,‬בקושטא‬
‫במטרה לשכנעו שלא יפגע בבנק‪ ,‬אבל‬

‫‪17‬‬