Page 12 - ETMOL 43
P. 12
למי משודכת
ג׳מילה?
מעשה בבחורה שנתקדשה לבחור מגורשי ספרד ופליטי פורטוגל אשר היגרו במאה ה־16
ופחדה לספר על כר להוריה, אל האימפריה העותמאנית־תורכית ,מצאו במקומותיהם החד
ובא אחר וטען ״הרי היא מקודשת לי״ . . . שים ישוב יהודי ותיק אשר היה שונה מהם באורחותיו
.ומסורתו .באזורי האימפריה העותמאנית אשר נכבשו מידי
מאת מינה רוזן הביזנטים היה היישוב היהודי דובר יוונית ומעורה באורחות
החיים של הסביבה היוונית — ה״רומניוטים״! באזורים העות־
קהלים חדשים שהלכו והתרבו ,בייחוד בעריה הגדולות של מאנים שנכבשו מידי הממלוכים המוסלמים היה היישוב היהודי
תורכיה ,כמו סלוניקי וקושטא ,בהן הגיע מספרם לעשרות. דובר ערבית ומעורה באורחות חייה של הסביבה הערבית —
מאחר שיוצאי ערים מסויימות בספרד או מחוזות מסויימים
ה״מוסתערבים״.
התארגנו אף הם בקהלים נפרדים. המהגרים שזה מקרוב באו מספרד חשו עצמם שונים מן
כל קהל כזה התרכז סביב בית־כנסת ,היו לו חזן משלו, היישוב היהודי המקומי ובמידה רבה גם עליונים עליו מבחינת
פרנסים משלו ,מוסדות צדקה והוראה ובית־דין ,וחכם מרביץ־ מסורתם התרבותית ,והם גילו נטיה להתבדל מן היישוב היהודי
תורה ,שעמד בראשו, המקומי.
קיומם של בעלי סמכות רבנית רבים ,שכל אחד מהם השליטים העותמאנים לא התנגדו לכל צורת התארגנות של
״שליט״ בקהלו באותה עיר ,היה מקור לבעיות חברתיות היהודים באימפריה כל־זמן ששולמו מיסי הגולגולת וההיטלים
חמורות למדי ועובדה זו עירערה את סמכותה וכוחה של האחרים במועדם ,וטבעי היה הדבר ,שהמהגרים התארגנו
במסגרות נפרדות מאלה של היישוב המקומי .כך נוצרו ברוב
הקהילה. היישובים העירוניים באימפריה מספר רב של מסגרות אירגו־
ניות נפרדות של המהגרים מספרד ופורטוגל ,שכל אחת מהן
החתן מגורש מבית היתה קרויה ״קהל״ .קהילות אלו פעלו לצד הקהל הרומניוטי
או המוסתערבי ,ולעיתים לצידם של קהלים קדומים אחרים
בפרשת קידושיה ונישואיה של ג׳מילה בת יצחק חאראבון
משתקפת אחת הבעיות החמורות שעורר חופש ההתארגנות: כגון של האשכנזים והמערבים — יוצאי צפון־אפריקה.
קשייה של הסמכות הרבנית לכפות החלטות ,אף בעניינים במרוצת המאה הט״ז ,כאשר גדל במהירות מספרם של יוצאי
עקרוניים בדת היהודית ,במקרה שאחד המתדיינים היה בן ספרד באימפריה העותמאנית ומעמדם הכלכלי התבסס ,הם
הקימו מסגרות אירגוניות חדשות לא רק על רקע של הבדלים
קהל אחר מזה של הדיין. בנוסח התפילה ,המנהגים והע1פה ,אלא גם מסיבות כלכליות
ומעשה שהיה כך היה: וחברתיות .עשירים רבים שהסתכסכו עם הנהגת קהלם הקודם
בשנת 1568שידך )אבל עדיץ לא הע1יא( יצחק חאראבמ על רקע של הערכת מימים ,היו גם הם מקימים לעצמם
מסלוניקי לבתו ג׳מילה בחור בשם יוסף בן טישטיאל .הבחור
התגורר בביתו ,אכל מפיתו ושם גם עעןה מלאכתו .כעבור זמן 12
רב האב עם הבחור יוסף וגירשו מביתו .ואולם כמסתבר,
הבת ג׳מילה אהבה את הבחור ובזמן כלשהו לפני הריב
הסכימה שיקדעז אותה בלא ידיעת אביה) .סדר הנע1ואין באותם
ימים היה כך :בתחילה נערך טקס הארוטי! — מעמד שבו
היו בגי הזוג מחליפים מתנות ובו נקראו תנאי הנעוואין ,כמו